לקחת את התינוק לחרמון בלי לצאת מהבית

קלצקין, 34, נשואה לליאור ואמא של לידור (3.5) ושרון בן החצי שנה מצאה את הדרך לשלב בין שתי אהבות: צילום ויצירה. "הכל התחיל לפני כ- 4 שנים, כשעוד הייתי קצינה בקבע. בזמן ההיריון עם בתי, חברה שלחה לי מצגת בה תמונות של אמנית מחו"ל שצילמה את בתה התינוקת בכל מיני תפאורות כשהיא ישנה. היה לי ברור שאעשה זאת למזכרת גם לבתי. כשהייתה בת 3 שבועות, התחלתי לצלם אותה ולהקים שלל תפאורות בבית".

התמונות עשו הד גדול בקרב כל סובביה של דורית. חברים ומכרים התחילו להציע רעיונות, מה שגרם לדורית להתייעל, להשתכלל ולחלום עוד יותר. "מיותר לציין שזה העביר לי את חופשת הלידה במהירות ובכיף גדול. היצירה בתחום נגמרה כשהסתיימה חופשת הלידה. חזרתי לשירות הקבע, אך הרצון ליצירה לא דעך".

לפני כשלוש שנים , היא עזבה את הקריירה הצבאית והפכה את התחביב לעסק. "עשיתי קורס במט"י חולון לניהול עסק והתחלתי לרוץ עם העסק. את התפאורות אני בונה בעצמי מחומרים שונים. את הידע והניסיון צברתי במשך כל חיי, ובעיקר מקבוצת "אמנות הקרנבל" בה אני מתנדבת כ- 7 שנים, שמכינה את המייצגים לעדלאידע בחולון. דרך ההתנדבות בקבוצה, נחשפתי לעבודה עם חומרים רבים, בעיקר ממוחזרים".

איך זה עובד בפועל?

איך העבודה עם תינוקות?
"כאמא טרייה בפעם השנייה, אני מודה שהיכולת שלי לעבוד עם תינוקות הולכת ומשתכללת. התינוקות הם סקרנים מטבעם, וברגע ששמים אותם במקום חדש - כל החושים משתתפים בחוויה, וזה מלווה בהבעות מעניינות שלמעשה בנוות את הסצנות ויוצרות רגעי צילום קסומים.
גם אם התינוקות נרדמים ניתן לצלם, והאווירה שנוצרת היא חלומית ורגועה יותר. התפאורה מוסיפה חיים שלמים סביב התינוק, בכל תפאורה אני נותנת לתינוק חפץ/ שאיתו הוא בא במגע והאינטראקציה הזו עם החפץ והתפאורה היא שיוצרת את העניין בתמונה.

האותיות הקטנות:

דורית מציעה שלושה סוגים של מפגשים כאשר השוני ביניהם הוא כמות הסצנות המצולמות ומשך זמן הצילום. זה נע בין בין שעה וחצי לשלוש שעות, ובפרק הזמן הזה, מספיקים בין 3-7 סצנות (תפאורות) שונות בהתאמה. חשוב לזכור שמי שמכתיב את הקצב הוא התינוק ורק הוא.
מיועד לגילאים: שלושה שבועות עד שנה
לפרטים נוספים: בייבי ארט