דמוגרפיה, פוליטיקה, סוציולוגיה, דת, כלכלה  ואפילו השואה. לאובססיית הפריון הישראלית יש המון הסברים, אבל תוצאה אחת ברורה: הישראלים מובילים את הסטטיסטיקה העולמית של טיפולי הפריון בהפרש ניכר, ומספר ההפריות ממשיך לגדול בהתמדה.

ישראל מעצמת פוריות
טכנלוגיות פורצות דרך. ריספקט | צילום: דוברות אסותא

מספרם של טיפולי ה-IVF (הפרייה חוץ גופית) הכפיל את עצמו בעשור האחרון, והציב את ישראל בפער עצום משאר מדינות העולם במספר הטיפולים לנפש. איך הפכה ישראל למעצמת פריון בינלאומית? מה השינויים שחלו בתחום בשנים האחרונות? ומה צופן העתיד בתחום? יום העצמאות הוא יופי של הזדמנות לברר.

השיבו על סקר גולשים

"הכי הרבה יחידות הפרייה ביחס לאוכלוסייה"

בישראל פועלות 24 יחידות להפרייה חוץ גופית – שלפי נתונים עדכניים מקנים לה גם את התואר המכובד "הכי הרבה יחידות ביחס לגודל האוכלוסייה", אבל ללא ספק מדובר גם ביחידות הפעילות ביותר ברחבי הגלובוס, שמניבות הכי הרבה הריונות לנפש. לפי הדו"ח האחרון של משרד הבריאות, 4.1% מכלל הילדים שנולדו בישראל בשנת 2010 הם תוצאה של הפריה, או במלים אחרות - 5,612 ילדים בשנה חייבים את חייהם למעבדות, לרופאים ולאמבריולוגים (*לפי נתוני משרד הבריאות לשנת 2010).

לשם השוואה, בשנת 2000 היו רק 2,794 תינוקות שנולדו לאחר שנהרו בטיפולי IVF. במקום השני בעולם ניצבת, באופן מפתיע למדי, דווקא איסלנד, אחריה מדינות סקנדינביה ואילו ארה"ב משתרכת אי שם אחרי שלל מדינות אירופיות.  

בישראל גם מוצע המימון הממשלתי הנדיב ביותר לטיפולי הפוריות. בעוד שבמדינות אחרות נאלצים המטופלים לשלם מכיסם אלפי דולרים למחזור טיפולים – או לרכוש ביטוחי בריאות פרטיים בסכומים אסטרונומיים – בישראל מממנת הממשלה טיפולי פריון עד גיל 51 לכל אישה: עד גיל 45 בעזרת ביציותיה שלה, ולאחר מכן תרומת ביצית. הזכאות היא לנשים נשואות או רווקות, ומספר הטיפולים אינו מוגבל – עד להשגת שני ילדים. טיפולים לילד שלישי ומעלה אינם כלולים בסל הבריאות, אך במרבית הביטוחים המשלימים של קופות החולים ישנם סעיפי השתתפות במימונם.


"נקודת המוצא: מינוס שישה מיליון"

אבל מעבר להיבט הכלכלי, והנגישות הגבוהה שמאפשר המימון הנרחב לטיפולים – מה הופך את ישראל לאימפריית פוריות בינלאומית? לדברי ד"ר אריק כהנא, מנהל המערך הגניקולוגי והיחידה להפריה חוץ גופית בביה"ח אסותא ראשון לציון, מדובר בשילוב של גורמים. "קודם כל יש את המצווה ההלכתית, פרו ורבו, שרלוונטית מאוד לגבי חלקים לא קטנים באוכלוסייה. בנוסף, אי אפשר להתעלם מעניין הטראומה הלאומית היהודית ו'האיום הדמוגרפי'. אפשר לומר שאנחנו מתחילים ממינוס שישה מיליון - זו אמירה קצת פופוליסטית, אבל מאוד נכונה. אין כמעט משפחה בישראל שלא חוותה פגיעה – בשואה, בפרעות במדינות האסלאם או במלחמות ישראל, ולכן טוב עשה בעיניי משרד הבריאות הישראלי מזה שנים שאפשר נגישות כה גבוהה לטיפולי פוריות".

הפרייה - מעצמת פוריות
הפרייה חוץ גופית. בדרך אל עוד רחם מאושר | צילום: דוברות אסותא

לדברי ד"ר כהנא, כאן כבר נכנס עניין הביצה והתרנגולת: "מכיוון שעושים כל כך הרבה טיפולי פוריות, האיכות של הטיפולים משתפרת ומביאה עוד ועוד תוצאות. הנסיון הרב המצטבר גורם לכך שישראל היא גורם מוביל בתחום, אקדמית ומחקרית, וכן בפיתוח תרופות הפריון וטכנולוגיות טיפול בפוריות. שילוב הנסיבות המיוחד הזה גרם לכך שאנשי המקצוע הישראלים: האמבריולוגים במעבדות, האחיות במחלקות והרופאים שמבצעים את הטיפולים – הם המנוסים והטובים בעולם, וממשיכים לצבור ניסיון יקר ערך כל הזמן".

האטמוספירה הציבורית הזו הביאה איתה גם פתיחות חסרת תקדים בכל הקשור לבעיות פריון. אם פעם זוגות היו נכנסים למרפאות הפוריות מכניסות אחוריות, ומגלים במקרה הטוב רק להורים על הבעיה – כיום לא מדובר בטיפול מביך יותר מביקור סטנדרטי אצל רופא משפחה. הפורומים באינטרנט שוקקים פעילות, קופות החולים פותחות קבוצות תמיכה, ולפעמים נדמה שיוצאי הדופן הם דווקא אלו שלא נעזרים בגורמים חיצוניים כדי להרות.

"הפתיחות מדהימה", אומר ד"ר כהנא. "פעם אי פריון היה ממש מחלה שצריך להתבייש בה, היום הכל פתוח וגלוי. אני שומע במו אזניי איך המטופלות בחדר ההמתנה משוות את איכות הזרע של הבעל, מדברות על טיפולים, מתייעצות על פרוטוקולים ותרופות שונות ולא לוחשות או מסתתרות. מעבר להרגשה הטובה של הזוגות, יש לזה אפקט חיובי משמעותי על איכות הטיפול. העובדה שהכל נידון בגלוי יוצרת שוק חופשי לכל דבר בעולם הפריון. זוגות לא מהססים לקחת את הרגליים ולעבור רופא אם הם לא משיגים הריון אחרי 3-4 הפריות, ויש ממש תחרות בין רופאים – זו תחרות בריאה שכולם מרוויחים ממנה, והביקורת שהמטופלים מחליפים בינהם, בין אם היא על התפקוד המקצועי או על הגישה האנושית של הרופא או המרכז שבו הם מטופלים. אסותא עושה מעל שליש מטיפולי הפריון  של המדינה, ואנחנו כמובן לא רוצים לפגוע במערכת הציבורית, אלא מנסים למשוך אותם קדימה ולאתגר אותם".

ובעתיד: טכניקת הקפאה מהירה ואבחון גנטי מתקדם

ומה צופן העתיד בתחום? לאן אפשר עוד להתפתח? לדברי ד"ר כהנא, יש שני תחומים מרכזיים שעתידים לתפוס נפח משמעותי בשנים הקרובות בעולם הפוריות: הקפאה מהירה של ביציות, ואבחון גנטי של עוברים טרם החזרתם לרחם.

"כשאנחנו מקפיאים ביצית, היא צריכה לעבור מטמפרטורת הגוף, שהיא 37 מעלות, לטמפרטורה של מינוס 196 מעלות, שבה היא נשמרת. הביצית היא התא הכי גדול בגוף האדם, ורובה עשוי מים, כך שבזמן ההקפאה עלולים להיווצר בה גבישי קרח, שמקלקלים אותה ולא מאפשרים לנו להשתמש בה כדי לנסות ולהשיג הריון. בשיטה החדשה של ההקפאה, שנמצאת בשימוש רק בשנתיים האחרונות ונקראת ויטריפיקציה (מושג ששאול מתחום עיבוד הזכוכית, רש"ז), מתבצעת ספיחה מהירה של רוב המים, כך שסיכויי ההישרדות של הביצית משתפרים". וב"משתפרים", הכוונה ל"מוכפלים".

בשיטת ההקפאה הסטנדרטית מושגים 40-50 אחוזי הישרדות של הביציות אחרי ההפשרה, לעומת כ-90 אחוז בשיטה החדשה. "השימור המוצלח יותר של הביציות מקל על הטיפולים – במקום לעבור שאיבה, הליך שמצריך הרדמה ומטרייה די נרחבת של תרופות והורמונים, אפשר לעבור יותר טיפולים שבהם רק מחזירים את הביצית המופרית לרחם האישה. יש כאן כמובן פחות עומס נפשי, ופחות עומס כלכלי: הן לאישה (שצריכה לקנות פחות תרופות ולהפסיד פחות ימי עבודה) והן למערכת".  

הקפאת עוברים - מעצמת פוריות
שיטת הקפאה חדשנית שתכפיל את סיכויי ההצלחה. הקפאת ביציות | צילום: דוברות אסותא

תחום נוסף שצפוי לשינויים ושיפורים רבים הוא האבחון הטרום השרשתי, שמאפשר לבדוק את תקינותו הגנטית של העובר או את נשאותו למחלה ספציפית עוד לפני שיוחזר לרחם. "יש למעשה שני תת תחומים מרכזיים: PGD, שבודק נשאות למחלה ספציפית, ו-PGS, שמציע סקירה כללית של הגנטיקה של העובר", מסביר ד"ר כהנא. "שניהם מאפשרים לדעת בוודאות האם העובר בריא או חולה עוד לפני ההשרשה ברחם, וחוסכים את הצורך בסיכון שבבדיקת מי שפיר או סיסי שליה, וכמובן הפסקת הריון, שהיא טראומה לגוף ולנפש. שניהם משמשים אותנו כבר היום, אבל יש הרבה ניוואנסים קטנים שיכולים לשפר את העבודה עם הטכניקות האלה, כדי שיוכלו לבדוק מגוון רחב יותר של פרמטרים ולהיות יעילים יותר".

מתחילים טיפולי פוריות? כל מה שצריך לדעת רגע לפני