זו אולי הדילמה הכי גדולה שתיתקלו בה במהלך ההריון. מעורבים כאן שיקולים של כסף, אמונות תפלות וחרדות, בשילוב חוסר ודאות – בקיצור, כמעט אין דרך לצאת מהפלונטר הזה בלי להיעלב/להעליב/להתפשר לפחות על חלק מהדברים.
יש מי שמכינים הכל, עד רמת סילוק התווית המגרדת מבגדי הגוף הקטנים, אחרים יסרבו אפילו לקנות חבילת לידה ולהשאיר אותה בחנות, ורק אחרי הלידה ישלחו את הבעל/הסבתא/החמות למסע רכישות מזורז. אז מה עדיף, להתכונן מראש או לחכות עד אחרי הלידה? טיעונים בעד ונגד.
בעד: אחרי הלידה זה הדבר האחרון שתרצו לעשות
1. מתי יהיה לכם זמן לכל הקניות אחרי הלידה? הימים הראשונים אחרי הלידה, איך נאמר, מאתגרים: את במצב פיזי לא מזהיר, ההנקה לא תמיד הולכת חלק וההורמונים שלך, שכבר התרגלת אליהם דווקא, צונחים צניחה חופשית ומחרפנים אותך ברמות שלא הכרת. את באמת רוצה לבלות את הימים היקרים האלה בצרחות על החנות שלא עומדת במועד אספקת השידה, או להתלבט בין שני סוגי מוניטורים לתינוק? תשובה טובה.
2. יהיה לכם זמן להתרגל לרעיון. תינוק חדש הוא תמיד שינוי עצום בחיים, והשינוי לא משפיע רק עליכם. אם יש לכם ילדים גדולים יותר, או חיות מחמד, ההלם שהם יחטפו כשתבואו הביתה עם התינוק יהיה עצום. הכנה פיזית מראש של הציוד והחדר של התינוק, תעזור לכולכם לקלוט שהנה זה מגיע.
3. תגלו פאקים בזמן. אתם אחרי האמבטיה הראשונה, שהייתה די טראומטית. מתאוששת, את מניחה אותו על שידת ההחתלה, מנסה לפתוח את מגירת החיתולים – ומגלה שהיא תקועה. מזעזע, נכון? כשמכינים הכל מראש, יש מספיק זמן לעלות על תקלות קטנות ובאגים בייצור, ואפילו להספיק לתקן אותם לפני שעת ה-ש'.
4. פייר? יש מצב שתחסכו כסף. כשדוחים הכל לרגע האחרון, אין ממש זמן לסקר שוק. פשוט קונים הכל במקום הראשון שרואים. מי שמתכונן מראש, לעומת זאת, יכול להשוות מחירים, לפצל את הקנייה, לחלק את ההוצאות הגדולות (כמו מיטה, שידה ועגלה) על פני כמה חודשים ואפילו לחפש מציאות באתרי יד שנייה ואצל חברים. הרבה יותר כלכלי.
5. לא תחטפי שוק מהטעם של בעלך. הוא היה שותף שווה בהריון, תמך בך בטירוף בלידה וממש ראית איך הוא מתאהב בתינוק ברגע שהוא החזיק אותו לראשונה. אבל אל לך לשכוח: מדובר באותו גבר שחושב ברצינות שחולצת סוף מסלול וקרוקס הן אאוטפיט מתאים לחתונה של אחותו – את באמת סומכת עליו שיבחר מצעים נורמלים לתינוק? או שלא יקנה אוברולים שתתביישי להוציא את התינוק מהבית איתם? עדיף שתנהלי את את המבצע, ואחר כך תלדי.
נגד: זה הכי עין הרע, לא?
1. אף פעם אי אפשר לדעת מראש מה צריך. אתם יכולים להתכונן מראש כמה שרק תרצו, אבל ברגע האמת תמיד יחסרו לכם כמה פריטים. עד שלא מחזיקים את התינוק בידיים לא יודעים באמת כמה הוא שוקל (ואם הוא נולד גודזילון, לא יהיה לכם הרבה מה לעשות עם בגדי ה-SNB הפצפונים, שלא נסגרים גם על פגים), את לא יודעת אם תרצי ותצליחי להניק (ואת עלולה להיתקע עם כרית הנקה יקרה בטירוף מחד, או מיליון בקבוקים מאידך) ובקיצור – כדאי לקנות רק כשיודעים מה צריכים.
2. זה הכי עין הרע. פשוט ככה. ברור שהכל ילך נהדר ויעבור בשלום, אבל אתם באמת רוצים לקחת את הסיכון הקטנטן שלא? זה לא שאתם בז'אנר, אבל מאז שאת בהריון, אתם כן.
3. קבלת ההחלטות שלך בסוף ההריון מוטלת בספק. את עצבנית, את בוכה אם נדבקים לך שני דפים בעיתון כשאת מנסה לדפדף ואת סבלנית כמו אריה מול זברה. את בטוחה שלהיגרר לחנויות, לחפש חנייה ולהקשיב להסברים של המוכרים, כשאת עם גב מפורק ומתה לפיפי זה זמן טוב לרכישות?
4. קשה פיזית לארגן בסוף ההריון. ואם כבר שרדת את הקנייה, את באמת סבורה שלהתחיל להרכיב רהיטים, לכבס מיליון בגדים ולקפל אותם לשידה החדשה הם פעילות שמתאימה לאישה במצבך? לא עדיף לשבת עם רגליים למעלה ולקטר? אחרי הלידה, את תתאוששי וכל מי שהציע עזרה יקפל/ירכיב/ יכבס, לפי הצורך.
5. את צריכה להתרכז בלידה. ולא בהבדלים ביו קיסמי אוזניים לאוזניים ובין קיסמי אוזניים לטבור. סימנת ברשימות, נתת את הדגשים, הסברת לכולם מה את רוצה, מה הדגם ובאיזה צבע. עכשיו תנוחי, ואחרי שתלדי יחכה לך חדר מושלם. קסם.
ואיך מתמודדים עם ההוצאות הגדולות לפני הלידה?