אחרי אלבום החתונה המהודר ובוק צילומי ההריון המושקע, מגיע החודש התשיעי. בכל הרשימות של "מה לקחת לחדר הלידה", אי שם בין כדורי הטניס לשמן השקדים, מופיעה גם מצלמה, ואת תוהה: האם באמת הכרחי להנציח את הפתיחה שלך בכל שלב? מצד שני, איך לא תתעדי את הרגע הכי מרגש בחיים, רגע נדיר וכל כך חד פעמי?
קבלי כמה נימוקים בעד ונגד, שיעזרו לך להחליט.
בעד: כי זה הרגע הכי מדהים בחיים - לא חבל לפספס?
1. כי זה באמת הרגע הכי מרגש בחיים. אם לא ה. ואת רוצה שהוא יהיה מתועד. אל תשתפני ברגע האמת. היית מספיק אמיצה לתעד כל רגע מרגש במהלך בעבר: את עצמך עם המדים (ועשרה קילו עודפים) ביום השחרור, את שמלת השושבינה המכוערת שלבשת בחתונה של אחותך הגדולה ואפילו את סימני המתיחה בהריון. כל אישה תגיד לך בלי היסוס שהלידה היא הרגע הכי גדול בחיים, אז דווקא אותו תשאירי לא מתועד?
2. כי בעלך צריך להועיל במשהו. הרבה גברים מרגישים שחדר הלידה הוא טריטוריה נשית, ויש מצב שמעגל המיילדות, הדולות והאמהות של היולדות שמסביב מחזקים את התחושה הזו. גברים רבים מדווחים על תחושת חוסר יעילות ואפילו מבוכה בחדר הלידה, אז למה שלא תתני לו משהו להתעסק איתו? מצלמה, בטריות, מטען, תאורה נכונה: תני לו להיות א. צילום, ותתמקדי בללחוץ.
3. כי זה יכול להיות אמצעי סחיטה בעתיד. בדיוק כמו שנשים שוכחות כמה כאב להן בלידה עוד לפני השחרור מבית היולדות, גם גברים נוטים לשכוח כמה האישה שלהם סבלה וכאבה כדי להוציא את היצור המתוק שאת מנדנדת בזרועתייך כבר שעה, בעוד הוא בוהה ב"יציע העיתונות". תמונה שתיים של הדם מסביב, פלוס מצחך העטור אגלי זיעה ואולי איזו פעירת פה בצרחה פוטוגנית, שיישלפו ברגעי משבר - והוא מייד יתנדב להרדים את התינוק במקומך.
4. תאמיני או לא, את נראית מדהים בלידה. גם בלי איפור. גם עם השיער המבולגן. המצב הבראשיתי הזה, שקורה כל כך מעט פעמים בחיים, גורם לנשים להתחבר למקומות העמוקים שלהן ולהקרין החוצה עוצמה ויופי שלא באים לידי ביטוי בשום סיטואציה אחרת. תמונות מחדר לידה הן אולי מטושטשות, באיכות טכנית גרועה ו"הדוגמנית" אולי קצת נפוחה ומיוזעת, אבל הן כל כך מיוחדות ויפות, שפשוט חבל לוותר עליהן.
נגד: כי זה קצת יותר מדי אינפורמציה, לא?
1. כי זה הרגע הכי אינטימי בעולם. הרגע שבו את ובן הזוג שלך מקבלים לעולם את פרי האהבה שלכם, שכל כך חיכיתם ודאגתם לו במשך תשעה חודשים. המפגש הראשון שלכם עם הילד שלכם, התחלה של חיים שלמים כמשפחה. ברגע כזה, את רוצה שבן הזוג שלך יהיה מרוכז בך ובלידת הילד שלכם במיליון ואחד אחוזים, ולא יחשב זוויות של תאורה כדי לתפוס אותך עם המיילדת והמוניטור ברקע.
2. כי התמונות פשוט חושפניות מדי. כמה שלא נעטוף את זה יפה, חייבים לזכור ולהזכיר מאיפה התינוק הזה יוצא, כן? צילומים אמיתיים של איברים אינטימיים, הכוללים מפגש עם מתחם השיגור של התינוק ואת ההנקה ראשונה גם ככה ייגנזו מפאת הפדיחה, ובצדק, אז לשם מה לטרוח? תלדי, ואחרי שהשליה תצא תתאספו עם התינוק לצילום משפחתי ראשון באדיבות המיילדת.
3. כי גם ככה תביכו את הילד. תמונות מהאמבטיה הראשונה, מהקקי הראשון בסיר ומהבכי הנורא ביום הראשון של גן חובה. כשהוא יבוא עם החברה הרצינית הראשונה הביתה, בעוד 20 שנה, אתם בטוחים שתמונות שלו כחלחל/אדמדם, קמוט ומלא ורניקס הם מה שישכנעו אותה להגיד לו כן?
4. כי הצילומים יפריעו לך להתרכז. את עובדת, ואין לך זמן לעשות פוזות למצלמה. הפלאשים פלוס הדאגה מאיך את נראית פלוס חרדה למצב השיער שלך הם לא בדיוק מה שאת צריכה בשביל לעשות את הדבר שלשמו התכנסתם. אז למה?