זה קורה בעיקר להורים צעירים לילד ראשון. אתם מתארחים או מארחים, וכשמגיעה שעת ההשכבה, מבקשים קצת שקט (אם אתם זורמים) או חותכים במיידית ומסיימים לאלתר את האירוע החברתי (אם אתם מהמחמירים). בדיוק בשלב הזה, תתחילו לשמוע תגובות בסגנון: "אתם מגדלים אותו בצמר גפן", "תרגילו אותו לישון בכל מצב" ו"אתם מפונקים/מפנקים מדי".

תינוק ער בעריסה
קחו בחשבון, שיש מצב שהוא לא יישן כך או כך | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

אם שינה היא נושא רגיש, הרי שאופן ההירדמות הוא ליבת הרגישות, נושא שלכל אחד יש דעה מוצקה עליו. אז מה עדיף? להרגיל את התינוק להירדם גם באמצע קרנבל של אורות ורעשים, או להקפיד על הירדמות בתנאי מעבדה של שקט מוחלט, בחדר אפלולי? כרגיל, כמה טיעונים בעד ונגד.

בעד: כי אתם לא חיים בספרייה

1. אתם לא באמת רוצים לחיות בעוצר, נכון? לחזור תמיד הביתה בדיוק בזמן לטקס השינה, לשבת בשקט בסלון, עם טלוויזיה על מיוט, כדי שהוא לא יתעורר? ומה עם חגים? וטיולים? להרגיל תינוק לשינה רק בתנאים אופטימליים זה מתכון לשיעבוד, שיחייב אתכם לשנות תכניות ובעיקר להיות בשקט במשך חלק ניכר מהחיים. בקיצור: שחררו.

2. ומה עם מטלות הבית? נכון שזה לא הכי פייר, אבל בדרך כלל, מי שנשאר בבית עם התינוק מבצע לא מעט מטלות נוספות בבית. להפעיל מכונת כביסה, לפרוק את מדיח הכלים, לטאטא ולבשל – כולן פעולות שיוצרות רעשים. אז כמובן שאף אחד לא מצפה שהתינוק יצליח לישון כשאתם שואבים אבק, או עושים ספונג'ה לצלילי טראנס רועמים, אבל אם מכל כפית שנשמטת לכיור תהיה דרמה של התעוררות והרדמה מחדש – החיים שלכם יהיו מבאסים למדי. 

3. תרגילו אותו מעכשיו, יהיה לכם קל יותר אחר כך. נניח שתצליחו לשמור לו על סביבת שינה שקטה כל עוד אתם בבית. אבל מה יקרה בגן? בטיול בגינה? או שתרצו להשאיר אותו לאיזה לילה קסום אצל סבתא? מעבר להקלה המיידית על שגרת החיים הנוכחית שלכם, היכולת להירדם גם בתנאים לא אידאלים היא מיומנות חשובה לחיים, שאתם יכולים להקנות לו.

4. וכשיש עוד אחים, הוא יהיה חייב ללמוד לישון ברעש. וכמה שיותר מהר. בהנחה שאתם לא קוראים את הכתבה במבואה של אחוזתכם שבפרובאנס, יש להניח שמספר החדרים אצלכם מוגבל, ויש מרחק של פחות מקילומטר בין חדר לחדר. בעוד שכאשר יש ילד אחד בחדר קל לשלוט בתנאי ההירדמות שלו, ברגע שמתווספים אחים למשוואה – ולא משנה אם באותו חדר או בחדרים סמוכים – יהיה רעש. והרבה. אז אם אתם לא רוצים לבלות את השנים הקרובות ב"הפרד ומשול" נואש, בניסיון להשיג טיפה של שקט, כדאי שתתרגלו את התינוק להירדמות גם בתנאי שטח (של שמורת אינדיאנים). 

נגד: נראה אתכם ישנים בתחנה מרכזית

1. הייתם רוצים לישון בתחנה המרכזית? דמיינו לעצמכם סיטואציה: אתם מארחים כמה חברים, הסלון שוקק, המטבח עובד במרץ והטלוויזיה פועלת. עכשיו דמיינו שאתם מתנצלים שאתם עייפים, נשכבים על הספה, תופסים איזו כרבולית ושוקעים בשינה. נראה לכם הגיוני? ברור שלא. אז למה שהתינוק שלכם יסכים לזה?

2. זה ממש מפריע להיכנס לשינה עמוקה. כשכל שנייה יש גירוי חדש, קול לא מוכר, מישהו שעובר ברקע – קשה מאוד לשקוע בשינה. גם אם מתחיל נמנום מבורך, השלב ההתחלתי של השינה שברירי מאוד, וכל רעש קטן (שלא לדבר על רעש גדול) עלול להפריע לתינוק להגיע לשלווה המיוחלת.  

אמא מחזיקה תינוק מבקשת שקט
שקט שיהיה פה! | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

3. זה הרגל גרוע לחיים. צורך ברעשי רקע – רדיו, טלוויזיה וכדומה, הוא הרגל בעייתי. מכיוון שלא בכל מקום שאליו יגיע התינוק בחיים תהיה לו אפשרות לצפות בפסוקו של יום או להאזין לבייבי מוצרט, רצוי לא להרגיל אותו לרעשי רקע, כדי שלא יפתח בהם תלות על מנת להירדם.  

4. יש ילדים שזה פשוט לא בשבילם. יש ילדים (לא שלכם, תירגעו) שיכולים לישון בכל מצב. בשקט, ברעש, באור, בחושך, במיטה, בנסיעה ועל גלגל ענק. הם אפילו לא צריכים תנוחה מאוזנת כדי להירדם, ויעידו אינספור הסרטונים ביו-טיוב של ילדים נרדמים  אבל הילד הפרטי שלכם לא עוצב לפי שטאנץ. רק אתם מכירים אותו, ויודעים מה הוא צריך. אז במקום להיכנע לדרישות הסביבה, פשוט גדלו עמוד שדרה, והרדימו אותו כמו שהוא צריך. ואם זה בשקט, שכולם יהיו בשקט. זו אופציה ממש לא רעה.

ובפעם הקודמת שאלנו: האם ללכת על עיסוי פרינאום לפני הלידה?