"אם הייתי רואה את עצמי מהצד לפני ארבע שנים, הייתי חושבת שמשהו לא בסדר עם האישה הזו, שהיא לא לגמרי 100 אחוז, אני יודעת שככה אנשים מסתכלים עליי מהצד", אומרת דורותי אושר לזר (37) שהייתה בהריון מבלי להיות מודעת לכך, עד לרגע הלידה.
"כגרושה ללא ילדים, חייתי את החיים, מועדונים, חברים, שתיתי, עישנתי ג'וינטים, אני באה ממקום של מודעות, אם הייתי מודעת להריון לא הייתי שותה אפילו קולה. באחד הקשרים האקראיים שהיו לי, קיימתי יחסי מין ללא הגנה", מספרת דורותי, שבאותה תקופה גרה בבת ים. "כעבור זמן מה אמנם הרגשתי בשינוי, העליתי במשקל, החזה שלי כאב, מבחינה הורמונלית הגוף שלי השתנה, אבל לא ידעתי שזה הריון. זה כמו סיפור מהאגדות. אני בעלת משקל עודף, לא האמנתי שאקלט להריון טבעי, כמה שרציתי וניסיתי, זה לא הלך".
דורותי מספרת שבגלל הניתוח לקיצור קיבה שעברה בגיל 18, היא סובלת באופן קבוע מצרבות והקאות, תופעות שכיחות גם במהלך ההיריון. לכן כשהן גברו, היא הניחה שהגורם הוא עלייתה במשקל. למרות זאת, הספק כרסם בה והיא החליטה לעשות בדיקת הריון ביתית שיצאה שלילית. גם תוצאות בדיקת הדם שעשתה לא גילו כי היא בהריון. "אמרתי לחברה שלי שאני מתנהגת כמו אישה בהריון, ואני לא יודעת מה עובר עליי".
כשדורותי מספרת את מה שעבר עליה בתקופת ההיריון, העובדה שבנה נולד בריא ושלם היא פשוט נס. "הייתי במיון שלוש פעמים לפחות. פעמיים התגלגלתי במדרגות, עפתי ממש על הבטן, אבל אני רגילה לזה כי אני 'קלמזי'. אחרי הנפילה כאבו לי הברכיים אבל עוד באותו ערב יצאתי לבלות, סחבתי חברה שהייתה מעולפת משתיה על הכתף ועליתי איתה כמעט שתי קומות, הרמתי דברים כבדים, עברתי רנטגן בגלל דלקת ריאות, וקיבלתי כמויות מטורפות של אנטיביוטיקה".
דורותי שיתפה את סיפורה בסבב "סיפורי ההיריון ההזויים ביותר" בקבוצת מאמצחיק בפייסבוק והשאירה אבק למתחרות שלה. "מה חשבת כשהעובר בעט בך? שזו נקמת השווארמה?", כתבו לה בתגובה.
איך לא הרגשת את התזוזות של העובר ברחם?
"הרגשתי לחצים בבטן העליונה והרגשתי שמשהו זז, אבל חשבתי שזו הקיבה, ושמשהו לא בסדר. הבעיטות של העובר באו והלכו, גם היום אני אוכלת ומרגישה קפיצות של הקיבה. יש לי קיבה עצבנית".
ארבעה ימים לפני הלידה, הסתכלתי במראה ונדהמתי כשראיתי פס שהתחיל מהפופיק אבל חשבתי שזה נהיה ככה מהמכנסיים
ולא היו סימני הריון ברורים כמו שינוי בצבע הפטמות או הפס הכהה מתחת לטבור?
"חשבתי שזה מוזר שאני קמה בבוקר ורואה שיוצא לי משהו מהפטמה. אמרתי לעצמי 'רגע, למה זה קורה?', אבל גם שחררתי את עצמי מלהיכנס לזה כי בדיקת ההיריון יצאה שלילית, אז הדחקתי. ארבעה ימים לפני הלידה הסתכלתי במראה, ונדהמתי כשראיתי פס שהתחיל מהפופיק אבל חשבתי שזה נהיה ככה מהמכנסיים. אני זוכרת שהרגשתי כבדה ושהיה לי חם מאוד, לחברות שלי היה נמאס לשמוע אותי מתלוננת והן אמרו לי שארד במשקל כדי שאפסיק להתלונן".
הרגשתי כאבים, הייתי בטוחה שזה חיידק אכזרי
במשך מספר ימים דורותי סבלה מצירים אך הייתה בטוחה שמדובר בדלקת חריפה בשתן. "נסעתי למיון כי הרגשתי לחצים בשחלות. הריח של השתן שלי היה מוזר ומסריח, הייתי בטוחה שזה חיידק אכזרי, ובכיתי מכאבים. לפני שהלכתי לרופא, קניתי אגיסטן כי חשבתי שזה אולי יעזור לי, אך המצב רק החמיר. פניתי למר"ם וכשהפקידה בקבלה דיברה איתי, לא הייתי מסוגלת לשבת על כיסא, היו לי כאבי תופת. הם לא בדקו אותי והפנו אותי למיון נשים".
כשהגיעה לבית החולים, השאלה הראשונה שנשאלה דורותי הייתה אם היא בהריון והיא כמובן ענתה שלא. "בכיתי מכאבים ואמרתי לה תני לי משחה ותשחררי אותי כבר. האחות ביקשה שאעלה על המיטה ואז אמרה לי: "מגיע לך מזל טוב את בהריון. אמרתי לה 'לא חמודה, את בהריון אני רוצה ללכת הביתה, והיא ענתה לי 'אחרי שתלדי תוכלי ללכת'. חשבתי שהיא מסתלבטת עליי".
דורותי הגיעה לבית החולים בשבוע 35 עם פתיחה של 2.5 סנטימטר, והשתן עם הריח המוזר התברר כירידת מי שפיר. "אמרו לי שלא ברור איך הילד שרד, זה ממש נס. הייתי בהלם, איך זה קרה לי? איזו חוסר אחריות!". הצוות הרפואי שקיבל את דורותי היה מופתע, בלשון המעטה. "הפכתי להיות מוקד עלייה לרגל, הייתה התקהלות סביבי, התייחסו אליי כאילו הגעתי ממאדים ללדת. בכיתי בהיסטריה ורציתי שהאחות תרדים אותי. התקשרתי לחברה שלי שטסה לבית חולים ברגע ששמעה שאני יולדת. אבא שלי חיכה בחוץ, המום. אני חושבת שעשיתי להם טראומה".
לחץ דם גבוה ורעלת הריון הובילו את דורותי ישר לניתוח קיסרי. "אחרי תקופה ארוכה שלא ישנתי טוב, במהלך הניתוח הקיסרי ישנתי כמו נסיכה. כשהתעוררתי שרקתי לאח במחלקה ושאלתי אותו אם יש מצב לסיגריה? הוא ענה לי אם אני יודעת שילדתי, ושאלתי אותו מה נולד לי, 'בן' הוא אמר והתחלתי לבכות".
הפעם הראשונה שדורותי ראתה את בנה הייתה כעבור 36 שעות. "הוא היה בפגייה, לא לקחו סיכון ועשו לו המון בדיקות כי בעצם לא עברתי שום בדיקה בהריון. החזקתי אותו, ספרתי את כל האצבעות, וראיתי שכל האיברים במקום, ולא חסר לו כלום, שאלתי אותו "איפה היית?".
דורותי היא בת יחידה, ואביה הוא הקרוב היחיד שנותר במשפחתה. לבנה היא קראה דוד יעקב על שם אביה, יעקב, ושם סבה. כשדוד יעקב היה בן שמונה חודשים הכירה ביוזמתה את ליאור, בן זוגה כיום, שאימץ לחייו את שניהם. "אם הייתי צריכה, הייתי עוברת את זה עוד 20 פעמים, רק כדי לקבל את כל מה שיש לי היום".