זוהי תקופה מלחיצה להריונות ולידות, ורוב תוכניות הלידה ששכבו במגירה במשך חודשים נוטות ללכת לפח. בארה"ב מקשים את דרגת החומרה של ההגבלות עבור היולדות, לטובתן ולטובת בריאותן כמובן, אבל המשמעות היא, בחלק מהמקומות, לידה ללא דולה, ולפעמים גם ללא בן זוג או אדם קרוב אחר. יש גם סיכוי להפרדה מהרך הנולד, במקרה והתינוק או האם מאובחנים בקורונה. הסכנה בבתי החולים יחד עם ההגבלות הובילו לעלייה בכמות הלידות הביתיות, ובמיוחד בנטיית לבן של ההריוניות לשקול ברצינות לידה כזו.
סינדי קרופורד, אשת עסקים וסופרמודל נצחית, שמעה בתקשורת על העניין והחליטה לחלוק עם הציבור את הנסיון האישי שלה, כאם לשני ילדים יפים ומוצלחים, וגם מפורסמים, שהגיעו לעולם ממש ככה. "זו תקופה מאתגרת לכולנו, ולבי יוצא במיוחד לנשים שנמצאות בהריון ולבני זוגן," כתבה סינדי באינסטגרם. "ככל שעולים מקרי הקורונה ומשתנות הנחיות בתי החולים, עוד ועוד אנשים מתעניינות בלידות בית." סינדי שיתפה תמונה מלידתו של פרסלי, היום בן 18, והזמינה את המתעניינים לשידור לייב, בו סיפרה על החוויה וגם ענתה לשאלות.
"מעולם לא תכננתי ללדת בבית," גילתה סינדי בשידור מביתה. "לא עלה על דעתי לעשות דבר כזה. התכוונתי ללדת את פרסלי בניו יורק, במחלקה, עם זריקת אפידורל. הכל השתנה במהלך שיעור יוגה להריוניות, בשבוע ה-20. המורה לא דחקה אותנו לכיוון כזה או אחר, אבל פתחה את עיני לאפשרויות נוספות. בשבוע 30 החלטתי ללדת בבית. רנדי בעלי לא התלהב בהתחלה, אבל כן הרגשתי שהוא תומך בהחלטה שלי."
סינדי בנתה בזמן הזה יחסים קרובים עם המיילדת ששכרה. "התחלנו להפגש בשבוע 30, בכל שבוע היינו נפגשות, והיא בדקה אותי והכינה אותי למה שצפוי להתרחש במשך הלידה." הלידה היתה מוצלחת, ומרגשת, ואחרי שנתיים, כשהגיע הזמן ללדת שוב, קיוו בני הזוג לשחזר את העניין באופן מלא. "הבעיה היתה: מה עושים עם ילד בן שנתיים כשאמא שלו יולדת? זה עלול להפחיד אותו. למזלי הלידה התחילה בלילה, וקאיה הגיעה בבוקר, כשהבייביסיטר באה להוציא את פרסלי לפארק. כשהם חזרו מהטיול שלהם היא כבר היתה בחוץ והפגישה הראשונה ביניהם היתה קסומה."
קרופורד רוצה להדגיש שהיא לא מעוניינת להשפיע על אף אחת ללדת בבית. "לא הייתי רוצה לדחוף אף אחת לעשות משהו כזה," היא מדגישה. "אני פשוט חושבת שטוב לדעת שזו אפשרות אמיתית שקיימת כרגע."