אף אחד לא מצפה ללדת פג. זה תמיד קורה בהפתעה, וגם מי שיודעת שזה עלול לקרות, כמו אמא לתאומים או מי שעוברת הריון בסיכון, לא באמת יכולה להתכונן נפשית למצב הכל כך מורכב הזה.
המעבר החד כל כך מההריון להורות לפג מטלטל. היצורים הקטנטנים האלה, השבריריים כל כך, מזמנים להורים שלהם המון התמודדויות, הן ברמה היומיומית והן לטווח הרחוק. מעבר לחרדות הגדולות, יש גם התמודדויות קטנות. גם בגדי הניו-בורן ענקיים על הקטנטנים האלו, והעור הרגיש שלהם לא מסוגל להתמודד עם תוויות או תפרים בולטים.
בשנים האחרונות חל גידול עצום במספר הפגים הנולדים בעולם בכלל, ובארץ בפרט. הסיבות הן עלייה בגיל האמהות, וכן טיפולי פוריות, שמניבים הרבה יותר תאומים – ה"לקוחות" האולטמטיביים של הפגיות. באופן מפתיע, דווקא בישראל – מעצמת ילודה לכל דבר – לא היה מענה לצרכים המיוחדים של הפגים בתחום הלבוש. הורים לפגים הזמינו בגדים קטנטנים מאתרים בחו"ל, או פשוט הסתדרו עם בגדים רגילים, שהפגים הלכו לאיבוד בתוכם. אתר חדש, פרימי (כינוי חיבה ל"פג" באנגלית) מבטיח לשים סוף לאלתורים, ולהלביש את הפגים שלכם כמו שמגיע להם באמת.
"גרגר קטן בתוך בגדים שגדולים עליו"
את האתר הגתה והקימה טליה נתנזון, שגם מעצבת את הבגדים. למרבה הפליאה, היא הגיעה לעסקי הביגוד לפגים לגמרי במקרה, ולא בעקבות התנסות אישית. "אני מורה לכיתות א'-ב', ובעקבות הלידה של הילד הרביעי שלי רציתי לקחת קצת פסק זמן מההוראה. ישבתי עם אחותי, שעודדה אותי לנסות לחשוב על עסק עצמאי, וזרקה סתם, בדרך אגב, שהיא קראה באיזה מקום שאין בארץ בגדים לפגים. אחרי השיחה איתה התחלתי לקרוא חומר בנושא, להיכנס לפורומים, וראיתי שבאמת זו סוגייה שמעסיקה הרבה הורים. בשלב הבא דיברתי עם חברה, ששלושת ילדיה נולדו פגים, שאמרה לי משפט שנחרת בי: 'אם ילד נולד פג, כולם חושבים שאנחנו צריכים להתעסק רק בעניינים רפואיים, אבל לפעמים בא להתעסק קצת בשטויות, סתם לשמוח ולהשקיע בתינוק, שיהיה יפה'. בעצם, זה כל כך הגיוני: בין כל הבדיקות והלחצים שהילדים וההורים עוברים, הם רוצים שלפחות יהיה להם איזה מפלט קטן, שייתן להם להרגיש נורמליים, ליהנות מלהלביש את התינוק שלהם כמו שצריך".
אחרי שזיהתה את הצורך, התחילה טליה להכין את הקרקע. "חברתי אל ורד זיו, ארטדיירקטורית ב'מאי סטודיו', שליוותה אותי ממש מתחילת התהליך. יחד חלמנו איך לגבש ולעצב את החנות, איך ליצור מיתוג ואפילו איך לארוז ולקפל את הבגדים. דיברתי עם המון הורים לפגים, עשרות של זוגות, ובמיוחד אמהות. מכיוון שאין לי ניסיון אישי עם פגים בכלל ועם הלבשת פגים בפרט, ניסיתי להבין מה הצרכים המיוחדים שלהם. בין היתר, ההורים אמרו לי שרגע היציאה מבית החולים, שעבור פגים הוא סמלי ומרגש עוד יותר מאשר אצל תינוק רגיל, קצת מתקלקל כשהתינוק נראה כמו גרגר קטן בתוך מערבולת של בגדים שגדולים עליו. יש המון הורים שמאוד חשוב להם מה הילד לובש, ואפילו קונים חליפה מיוחדת ליציאה מבית החולים, וחשבתי שגם להם מגיע".
אבל בנוסף לעניין הגודל של הבגדים, יש לא מעט דברים שביגוד לפגים צריך להתחשב בהם. "יש פגים שמשתחררים ועדיין מחוברים לבלון חמצן, או לצינורות שונים, ולכן אני לא משתמשת ברוכסנים, אלא ב'תיקתקים', שאפשר להעביר דרכם צינורות אם צריך. בנוסף, אין אצלי בגדים שצריך להעביר דרך הראש. בגלל שהפגים כל כך שבריריים, עם עמוד שדרה וצוואר רגישים ואפילו לפעמים צינורות ואינפוזיות שיוצאים מהראש, כל הבגדים נפתחים בחזית. עוד משהו שאני שמה עליו דגש הוא בגדים לא דקים מדי: פגים רגישים לקור יותר מתינוקות רגילים, ואם ההורים יצטרכו לעטוף אותם בשמיכה, אז לא עשינו כלום כשהכנו בגד יפה בשביל התינוק.
בחלק מהבגדים יש סקוצ'ים, שמאפשרים להדק את הבגד לגוף. אצל פגים, הרבה פעמים פרופורציות האורך והרוחב שונות מאשר אצל תינוק רגיל, ולבן גם בגד שמתאים מבחינת אורך יהיה רחב מדי. חוץ מהפליזים, כל הבגדים עשויין 100 אחוז כותנה, ואפילו בפליז שמתי כותנה בעורף, כדי שלא יגרד. בגלל שלפעמים הפגים קצת חיוורים, וגם כדי לשמח את ההורים, אני מקפידה לבחור צבעים מאוד חזקים וחיים, שעושים מצב רוח טוב ומחמיאים לתינוק". בנוסף לבגדים, טליה מכינה גם כובעים קטנטנים, שמשמשים את התינוקות ממש מיומם הראשון בפגייה.
"כשאני מגיעה לפגיות, ההורים מאושרים לעסוק בקצת כיף בתוך הבלגן"
לטליה אין כאמור רקע בעיצוב או טקסטיל, ולכן נעזרה באנשי מקצוע. "בהתחלה הזמנתי כמה דוגמאות מחו"ל, כדי לראות את המידות. עם הבגדים שהזמנתי הלכתי למתפרה מקצועית, ועבדתי איתם על גזרות לפי הרעיונות שגיבשתי אחרי השיחות עם ההורים. אחר כך התחלתי לעצב, ובחרתי בדים מיוחדים. חברה שלי אחות בפגייה, והיא חיברה אותי עם שירה בן חמו, אישה שילדה שלישיית פגים. נתתי לה כמה בגדים, ואמרתי לה להתעלל בהם, ללכלך, לשים במייבש ולבדוק שהם באמת טובים ומתאימים לצרכים של פגים, כדי שאדע שהרעיון שלי עובד גם בפועל, שאני מוכרת מוצר טוב".
הפגים של שירה שימשו גם כדוגמנים של הבגדים. "גם עניין כמו הפקת קטלוג הופך למעט מורכב יותר כשהוא מיועד לפגים. כשרצינו להעלות תמונות של הבגדים לאתר, ביקשתי משירה רשות לצלם את הילדים שלה. היה חורף, ובגלל שהם פגים לא רצינו להוציא אותם מהבית. שכנענו את הצלמת להגיע לבית של שירה, והקמנו שם סטודיו. בגלל שהם שלושה, אף אחד מהם לא עבד קשה מדי: כשאחד הצטלם האחרים אכלו וישנו, וככה הצלחנו לצלם הכל בלי להציק להם יותר מדי".
הרעיון להקים אתר אינטרנט, ולא לפתוח חנות, נבע משני טעמים: העובדה שלהורים לפגים אין זמן, מכיוון שהם מתרוצצים בין הבית לעבודה לפגייה, ואין להם זמן לשוטט בחנויות. הסיבה השנייה היא רצון להגיע לכל ההורים בארץ, ולא להגביל את המכירה לאזור אחד. הבגדים מגיעים בשתי מידות: מקילו וחצי עד 2.200-2.500, שמתאימים לימי הפגייה ולימים הראשונים בבית, ומ-2.5 ק"ג עד 3-4 קילו, השלב שבו רוב הפגים כבר יכולים לעבור לבגדי ניו-בורן רגילים. בנוסף מציע האתר שוברי מתנה, שאפשר להעניק להורים לפגים כדי לשמח אותם קצת בתקופה הלא פשוטה הזו.
"מעבר למכירה באתר אני גם מגיעה לפגיות, וכיף לי לשמוע את ההורים. הם אומרים שזה נותן להם אוויר, קצת להתעסק בדברים כיפיים בתוך הבלגן הזה. יש לי באתר גם פינה שבה הורים מעלים תמונות של הילדים שלהם. חשוב לי לקבל פידבקים והערות, כדי ליצור את הבגדים הכי מתאימים והכי טובים שיש", היא מסכמת.