ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם המערבי בממוצע הילדים למשפחה, אבל מבחינת זכויות האב אחרי לידה, יש מדינות מתקדמות ממנה בהרבה. הכנסת חוקקה לאורך השנים שורה של חוקים סוציאליים שנועדו להיטיב בעיקר עם האימהות הטריות, והחשוב שבהם הוא הזכות לחופשת לידה.
לפני כשנתיים תוקן החוק כך שגם גבר שאשתו ילדה יהיה זכאי לצאת לחופשה חלקית, בתנאים מסוימים, בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר הלידה. בשבוע הבא צפויה המדינה לעשות צעד נוסף: בוועדת השרים לענייני חקיקה אמורה לעלות הצעת חוקשמקדמים חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ודוד ביטן (הליכוד), המבקשת לעגן את זכותו של האב להיעדר בתשלום מהעבודה למשך 8 ימים לאחר הלידה.
"האבות במצוקה"
לדברי יוזמת הצעת החוק, ח"כ זנדברג, החוק אמור לתת מענה למצוקה קשה של מאות אלפי אבות, אך לא פחות חשוב, גם לנשותיהם ולבני משפחותיהם.
"לי אין ספק שבימים הראשונים לאחר הלידה מקומו של האב בבית ולא בעבודה", אומרת זנדברג. "האב הוא חלק מהמשפחה שחייה משתנים באופן משמעותי. השינוי הוא חיובי, אבל הוא מצריך גם עבודה וטיפול ותהליך רגשי משפחתי של התגבשות המשפחה הצעירה, וזה קורה עם כל ילד חדש שבא לעולם. לי יש ילדה אחת, אבל אין לי ספק שגם ילד שני שנוסף למשפחה הוא טלטלה למשפחה, וזה מצריך הסתגלות".
לדברי זנדברג, עדיין קיימת חלוקת עבודה לא שוויונית בין האם לאב בטיפול בבית ובילדים, שהיא חלק מהעולם הלא שוויוני בין נשים וגברים בכלל, והחוק נועד להפחית ולו במעט את חוסר השוויון הזה."אי-השוויון בין המינים בכל הנוגע לעיסוק בבית מחריף מרגע שהאישה יולדת ונשארת לרוב לבדה בבית עם התינוק. אם אנחנו כחברה מייעדים את הטיפול בתינוק ובתינוקת ובבית בכלל לאישה בלבד, ורואים את הגבר כמי שזה לא נוגע אליו ומיד לאחר הלידה חוזר לעבודה - הרי שמדובר בתפיסה שהיא מעוותת בעיניי".
זנדברג מציינת כי בשנים האחרונות היא מקבלת "ערימות של פניות" מאבות שנמצאים במצוקה ומתלוננים על כך שהמעסיקים אינם מאפשרים להם לשהות לצד נשותיהם בתקופה הקריטית שלאחר הלידה. "הצורך בשינוי המצב החוקי בעניין הזה הוא מאוד גדול".
לפי הצעת החוק החדשה, 5 מתוך ימי ההיעדרות של האב לאחר הלידה יהיו על חשבון ימי מחלה ו-3 ימים יהיו על חשבון ימי החופשה שלו, אך המעסיק יחויב לאפשר לאב הטרי את החופשה.
החוק צפוי לחול לא רק על אבות, אלא גם על זוגות נשים שבחרו להביא ילד יחד, אך הוא לא יחול במקרים של פונדקאות.
"מגלגלים את העלות למעסיקים"
אבל לא כולם מרוצים. לדברי עו"ד גלית גולן, שותפה במשרד תמר גולן ושות', הצעת החוק למעשה מגלגלת את עלות היעדרותו של העובד לפתחם של המעסיקים באמצעות תשלום חופשה שנתית וימי מחלה, ואינה מטילה את חובת התשלום על המדינה (באמצעות הביטוח הלאומי), כפי שנקבע לגבי חופשת לידה של האם.
"ספק אם נכון להטיל על כתפי המעסיקים את העלות בגין ההיעדרויות של האבות", היא אומרת. "זו גם הסיבה שארגוני המעסיקים מתנגדים להצעת החוק בנוסחה הנוכחית, והתנגדותם מוצדקת בעיניי".
עם זאת, גולן מסייגת ומבהירה כי במהותה ובהתעלם משאלת המימון, "אין ספק שמדובר בהצעת חוק ראויה, שתאפשר לאבות לשהות לצד בנות הזוג בשלבים ראשוניים של הולדת הילד, לתמוך ולסייע לבת הזוג".
זנדברג טוענת, לעומת זאת, כי למרות מה שנאמר, ההתנגדות של המעסיקים היא לאו דווקא בשל נושא המימון, שיש לו פתרון. "המעסיקים מודאגים יותר מעצם ההיעדרות של עובד אחרי לידת אשתו למשך 8 ימים. בעיקר המעסיקים הקטנים, שהם בעצמם אבות או אמהות, חוששים ממצב שעובד ייעדר מהעבודה בתקופה קריטית, למשל בשיאו של פרויקט חשוב".
- ומה אתם אומרים למעסיקים המודאגים?
"אנחנו אומרים שאם מעסיקים היו מתנהגים כראוי ומאפשרים חופשה לאבות שמבקשים זאת, אז יכול להיות שלא היה צורך בחוק. משום שלאבות רבים לא מתאפשר לצאת לחופשה אחרי הלידה, אתה רואה אותם מסתובבים ישנוניים וטרוטי עיניים בעבודה עם הצמידים מחדר הלידה על פרק היד. אני לא חושבת שהמעסיקים באמת רוצים מצב כזה.
"מלבד זאת, זכות האב לצאת לחופשה אחרי לידה נראית לי זכות בסיסית, ואני חושבת שהמצב שחופשה כזו אינה ממומנת על-ידי המדינה הוא לא צודק".
כעת זנדברג וביטן, משרד הכלכלה ושאר התומכים בהצעת החוק נמצאים בהידברות עם ארגוני המעסיקים. "ייתכן שבמסגרת ההסכמות שאליהן נגיע נערוך שינויים באופן החישוב והמימון של ימי החופשה, אבל בסופו של דבר אין לי ספק שהצעת החוק תעבור. ההצעה זוכה לתמיכה גדולה בכנסת ומחוצה לה, ואני לא חושבת שאפשר להתנגד לה קטגורית".