הריון הוא אחד האירועים המרגשים ביותר שאנחנו חווים, בין אם מדובר בהריון ראשון ובין אם לא. אלא שלפעמים, השמחה וההתרגשות הופכים מהר מאוד לאבל כשההריון מסתיים בלידה שקטה, בה נולד עובר מת. הלידה היא לידה לכל דבר, כולל צירים ודחיפות, אך היא מסתיימת בשקט גדול ודורשת תקופת החלמה כמו בלידה רגילה
עבור נשים רבות, חופשת הלידה היא קשה לא פחות מהאבל והכאב. הן שוהות בבית, וכשהן יוצאות החוצה כולן עם עגלות ומנשאים. גם רוית גרוסמן דוד בת ה-38, נשואה לטל ואמא לאורי (7) ואילה (4), חוותה למרבה הצער את החוויה הקשה הזאת. מתוך הדממה היא החליטה להקים את מיזם "למלא את החלל" שמציע לנשים שיושבות בבית בחופשת לידה ללא תינוק, למלא את זמנן במגוון פעילויות עם נשים נוספות שחוו את אותו אובדן.
מתי גילית שאת בהריון שלישי ואיך הוא הסתיים?
"על ההריון גיליתי ממש כשקמנו מהשבעה של סבתא שלי, שהייתה אישה כל כך מיוחדת וקרובה אלי. ההריון התנהל כשורה, עברתי את כל הבדיקות האפשריות והייתי במעקב בגלל הפסקת הריון שעברתי לפני כחמש שנים בשבוע 24 בעקבות בעיה שהתגלתה במוח העובר. הפעם הכל נמצא תקין ועל פניו לא הייתה שום סיבה לדאוג. ולמרות הכל, משהו מבפנים הרגיש לי אחרת. אני אדם מאוד מאורגן ולקראת הלידה של שני הילדים שלי הכנתי כל מה שצריך לקראת הלידה ולאחריה והפעם היה לי מאוד קשה להכין הכל. הייתה לי תחושה פנימית לא טובה ודאגתי מאוד. בשבוע 38 בביקורת רגילה שעברתי יום לפני שהשמיים נפלו עלינו, הבדיקה היתה מושלמת. מוניטור, אולטרסאונד, הכל סוכם כ'מושלם'.
"למחרת בבוקר לא הרגשתי תנועות. אני זוכרת שהתקשרתי לבעלי והתלבטנו אם ללכת או לא. בסוף החלטתי ללכת. כשאת נמצאת בקבוצות פייסבוק של נשים שעברו לידה שקטה את כבר יודעת שיש כל כך הרבה תסריטים. אם יש ספק, אין ספק. נסעתי לבד, הכניסו אותי מיד והיתה דממה. לרגע מסוים נשמע דופק וצצה תקווה אבל זה היה הדופק שלי. הרופאה הסתכלה ואמרה לי 'אין דופק'. לא האמנתי שזה קורה שוב. חיכיתי שבעלי יגיע וכשהוא נכנס אמרתי לו שאני מצטערת, שאין דופק. מכאן הכל קרה מאוד מהר ומיד הכניסו אותי לחדר לידה. הרבה שואלים אותי, איך הצלחת? האמת שהתכנסתי ודיברתי לעצמי שאני צריכה לשחרר אותו. ידעתי שמסע גדול יתחיל והאבל ילווה אותי עוד זמן רב. ולכן עשיתי עבודה תודעתית גדולה מאוד של נשימות. לשחרר ולהיפרד. והוא נולד. יפה טוהר, מתוק ושקט. עם כל הקושי, ידעתי שהפרידה היא חלק מהתהליך. בעלי ואני הסתכלנו עליו ובכינו. ככה הכרנו אותו וככה נפרדנו."
איך היה לחזור הביתה מבית החולים בלי התינוק?
"כבר בהתחלה פתחתי את הדלת למבקרים. בניגוד לפעם הראשונה שניסיתי להיות חזקה ולחזור לשגרה, החלטתי הפעם לתת מקום לכאב ולאבל. בגלל שאין מנהגי אבלות על תינוק ובגלל שאף אחד לא הכיר את התינוק, אז תחושת האבל והאבדן נהיים מאוד פרטיים. יש בדידות באבל על עובר שרק את הכרת.
"נתתי לאנשים לבוא ולבקר שבוע, כמו בשבעה. במהלך כל השבוע הזה תהיתי מה אני אעשה אחרי שבעלי יחזור לעבודה. ממש פחדתי מזה ולכן מיד נרשמתי לסדנת כתיבה. הרגשתי שאני חייבת לעבד ולכתוב על החוויה שלי ועל הכאב שלי. אחרי חודש התחלתי ללכת לקבוצת תמיכה במרפאת חווה בתל השומר. זה עשה לי טוב למצוא יציבות שנוצרת מתוך הריק. זה נתן לי סיבה לקום בבוקר, להתלבש, להתאפר, לפגוש נשים ולשוחח. הבנתי שיש דבר כזה "חופשת לידה שקטה" והרגשתי שאני רוצה לתת לתקופה הזו לגיטימציה. נשים רבות מרגישות שהן חייבות לחזור לעבודה כי אין להן תינוק. אבל יש דבר כזה חופשת לידה אחרי לידה שקטה (משבוע 22), וזו תקופה שיש להקדיש אותה לגוף ולנפש. מתוך ההבנה הזו נולד המיזם שיאפשר תוכן ופעילות לנשים בחופשת לידה שקטה, חופשת לידה ללא תינוק."
איך נולד המיזם "למלא את החלל"?
"יש את קבוצת הפייסבוק 'חיבוק בשקט'. זו קבוצת פייסבוק מדהימה, קהילה לנשים אחרי אובדן הריון ולידה שקטה. בקבוצה יש מידע על לידה שקטה, שיח פתוח וכמובן הרבה הכלה ותמיכה. אבל מה שלי היה חסר זה לצאת מהאונליין החוצה וגם לשלב את זה עם פעילות יצירתית שגם בה יש משהו שעוזר לבטא את החוויה ואפילו להירפא ממנה. חשבתי שמיזם כזה כמו של 'למלא את החלל' ינרמל את התקופה הלא פשוטה הזו ויעשה בה קצת סדר. זה גם נותן לגיטימציה לצאת החוצה ולעשות למען עצמך, גם כשאת באבל והכאב חונק. לבחור בחיים.
"ההבנה הזו הביאה אותי לשתף חברה שהציעה לי לקחת את זה צעד אחד קדימה. פירסמתי פוסט על הרצון שלי להתחיל את המיזם ונדהמתי מכמות התגובות. גם מצד מתנדבות, בעיקר נשים עצמאיות שליבן יצא אל הסיפור, וגם ממאות נשים שכתבו לי 'איך לא היה דבר כזה כשאני הייתי צריכה'. מתברר שכל אחת מכירה מישהי שמכירה מישהי שיצאה בידיים ריקות מבית היולדות.
"יצאתי לגיוס המונים דרך GIVEBACK והגעתי אל היעד תוך פחות מ-48 שעות. התרומה היתה למען הקמת אתר המיזם, הפקת פליירים לבתי היולדות וקופות החולים. למיזם התנדבו נשים רבות וגם בתי עסק שהעניקו הנחות מדהימות כמו ברליץ וזמן אשכול. במיזם יש נשים עצמאיות שמציעות פעילויות בנושאים שונים כמו סטיילינג טיפולי, סדנאות כתיבה ויצירה, אומנות, מנטוריות לשינוי תעסוקתי, פעילות גופנית מותאמת ויש אפילו מדריכת טיולים שמוכנה לעשות סיורים בטבע. אנחנו עדיין מחפשים עוד בתי עסק שיקחו חלק במיזם ויציעו פעילויות והנחות לפעילויות שיש להם."
מה את מרגישה שחסר בשיח הציבורי בכל מה שקשור ללידה שקטה?
"חודש אחרי הלידה השקטה, הבת שלי חגגה יום הולדת. אחד האבות פנה לבעלי ושאל אותו למה הוא נשאר בבית שבועיים אם אין תינוק. זה הציף לי את חוסר המודעות וההבנה ואפילו מבוכה סביב ההתנהלות בבית אחרי לידה שקטה. לא יודעים מה לומר. הדבר הכי נכון לתת חיבוק (או בימים אלו מרפק) ולהשתתף בצער. לא להאיץ באישה לחזור לעבודה, כי היא עברה הריון ולידה והיא לא יכולה לחזור ולתקתק עניינים. כמובן שמי שבוחרת בכך זה משהו אחר. אבל אני חושבת שלתקופה הזו יש משמעות אחר כך. הנושא של לידה שקטה עדיין לא מספיק מדובר. אמנם יש יותר שיח מפעם, וגם ירדן הראל נתנה במה וקול להרבה נשים שחוו את זה בראיון מאוד כנה ופתוח, אבל יש עוד דרך לעשות."