יש נשים שמשכב הלידה הוא בגדר המלצה עבורן. אחרי הברית הן היו ממשיכות, מצדן, לאיזה דרינק, ולמחרת בבוקר קמות לחדר כושר. אחרות רואות בו את תחילת המסע להתאוששות מהטראומה הגופנית והטלטלה הנפשית שעברו, שיכולה לקחת גם חודשים.
אם תהיתם למה מוגדרים שישה שבועות לצורך ההתאוששות, גורו ההורות ג'ינה פורד תשמח לספר לכם. לשיטתה, ששת השבועות הללו הם הגבול העליון, הדד-ליין של הדד-ליינים. אחריהם, ורצוי הרבה לפני שהם מסתיימים, חובה עליכם לחזור לשגרת פעילות מינית, וכן לייסד מסורת של דייט שבועי בלי התינוק – ובלי לדבר עליו.
"תתלבשו יפה, צאו לדייט ואל תדברו על התינוק"
בספר חדש שפרסמה, שמתגאה בשם הקליט: "המדריך לאם המרוצה – עצות הכרחיות שתעזורנה לך להיות אמא מאושרת, רגועה ובטוחה", שוטחת פורד את משנתה, ומצהירה כי כתבה אותו "אחרי שנים של דאגה לרווחת התינוקות", כשהגיעה למסקנה ש"גם ההורים זקוקים לעצות וליחס".
מה שיפה שלפורד, אחות טיפת חלב לשעבר, אין ילדים משל עצמה. גורם נוסף שיש להביא בחשבון הוא העובדה שהיא גרושה, כך שאת עצותיה הנחרצות על זוגיות וגידול ילדים יש לקחת בעירבון מוגבל.
הספר מתמקד בשנה הראשונה אחרי לידת הילד הראשון, שידועה כאינטנסיבית ביותר, ואף טראומטית לעתים. הוא מבוסס על תובנות שהגיעה אליהן מקריאה של תגובות באתר האינטרנט שלה, ומבטיחה "להתייחס לנושאים המורכבים בכנות מרעננת, ולשתף את האמהות ברכבת ההרים הרגשית של שנת ההורות הראשונה".
הטיפ המרכזי של פורד הוא לא לדחות את השארת התינוק עם בייביסיטר. "בתוך שישה שבועות לכל היותר מהלידה, בני הזוג חייבים לצאת לאחה"צ או ערב של רומנטיקה. הם חייבים להתכונן היטב, להגיע לבושים בבגדים הכי יפים שלהם – ואסור להם לשוחח על התינוק אפילו פעם אחת במהלך הבילוי".
פורד מסבירה כי מנסיונה, ככל שמקדימים לצלוח את היציאה הראשונה ללא התינוק, קל יותר להורים לעשות זאת גם בהמשך. "זוגות שדחו את היציאה הראשונה מוצאים את עצמם מהססים האם הגיע הזמן הנכון גם כשהתינוק בן חצי שנה ויותר, ולכן מומלץ פשוט לעשות את זה, בטווח הזמנים של חודש וחצי מיום הלידה".
"גם אם אין לך כוח לסקס, אחרי שיסתיים תרגישי טוב"
פורד מספקת גם שפע של עצות אינטימיות, שהמטרידה שבהן היא לא לדחות את מועד קיום יחסי המין הראשונים אחרי הלידה. "כדאי להתחמש בחומר סיכה ובשמן מסאז', כדי להיכנס לאווירה בזמן הנכון", כותבת פורד, ומחזקת את דבריה בציטוט של קוראת נלהבת שכתבה באתר: "כדאי לשתות קצת יין כדי להיכנס למצב הרוח המתאים, אבל לפעמים אין מה לעשות, ופשוט צריך לעשות את עצמך מחייכת ולסבול את זה". פנינה נוספת היא ההקבלה בין סקס לחדר הכושר: "גם אם אין לך כוח ללכת להתאמן, את יודעת שאחרי שזה יסתיים תרגישי טוב יותר".
בראיון ל"טיימס" הלונדוני טענה פורד שהיא דווקא אינה מייעצת לנשים לחזור לקיים יחסי מין לפני שהן מרגישות מוכנות לכך, "אבל ממה שאני שומעת מגברים – ככל שהעניין נדחה יותר, כך קשה יותר לחזור לפעילות מינית סדירה".
"הדבר הכי חשוב בכל זמן משברי בזוגיות, ובוודאי אחרי לידה, זה קודם כל להיות מחוברים לרגשות, ליכולות, לצרכים ולרצונות של כל אחד מבני הזוג", אומרת חגית ורד, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת. "זה הזמן שהכי צריך לשתף את בני הזוג במה שאנחנו מרגישים ורוצים. התחושות יכולות להיות מאוד שונות אצל כל אחד מבני הזוג, ולכן חשוב להעביר מסרים ברורים, לא לרמוז או לקוות שיבינו מפרצופים ומחוות. אם מדברים על מה מרגישים, לא מגיעים למצב של ביקורת ושיפוטיות, ופותרים הכל בהסכמה לפני שהמצב מידרדר".
חגית מציינת שכל הרגשה היא לגיטימית, בתנאי שמדברים עליה. "אנחנו נוטים לחשוב שבני הזוג מבינים אחד את השני בלי מילים, אבל הם לא, והם גם לא אמורים להבין. התכנים ייצאו בסופו של דבר החוצה, השאלה רק באיזה מינון ובאיזו עוצמה. לכן, כל החלטה חייבת להיות בהסכמה הדדית, ולא מתוך כפייה או כורח של אילוץ חיצוני".
באשר לדד ליינים שמציעה הגורו, יש מי שיטען שדווקא הם יכולים להרע את המצב הרגיש. "יש זוגות שלא זקוקים לזה, ורק נלחצים מהיציאה ומהשארה של התינוק", אומרת חגית. "הכי חשוב לזהות ביחד מה הצרכים של כל אחד, ולתת עליהם מענה. אם לדוגמה האישה לא מעוניינת עדיין בסקס, אבל מבינה שבן הזוג שלה זקוק למגע ותשומת לב, היא יכולה לתת מענה אחר, פיזי או מילולי, כדי לא לעשות משהו שהיא לא מעוניינת בו, אבל כן לתת לבן הזוג הרגשה שהוא חשוב – כמו תמיד, הבסיס הוא תקשורת נכונה".