אחת השאלות הנפוצות, אם לא הנפוצה ביותר, כאשר מישהו מבשר לנו על הריון חדש היא: "אז מה יש לך בבטן?" אחרי הכל, בעולם שרץ על מסלול מהיר ודחיית סיפוקים היא מילה גסה, זה רק טבעי שנדע מה אנחנו סוחבים במשך תשעה חודשים. אבל כנראה שלא עבור כולם.
לצד זוגות שסופרים את הדקות עד לבדיקת סקירת המערכות שתגלה להם מה יש בבטן, יש לא מעט זוגות שמעדיפים לשמור את המידע הזה בגדר סוד שמור ולא לדעת. תפסנו לשיחה ארבעה זוגות, עם המון סבלנות, שמספרים על ההחלטה, התגובות ורגע הגילוי הלא ייאמן בחדר לידה.
"למי איכפת? גם ככה אי אפשר להחליף את המין"
"אחרי שהאולטראסאונד התלת מימדי השתלט על חיינו, יש תחושה ששום דבר לא נשאר בגדר נעלם, וזה הרגיש לי שזה הורס לי קצת את החוויה, אז החלטתי שאני לא מעוניינת לדעת מה מין העובר שאני נושאת ברחמי", אומרת עומר מלי-הנגבי, מדריכת הנקה מוסמכת ומלווה הורים לאחר לידה.
עומר, נשואה לינאי, אמא לתאומים (בן ובת) הנמצאת בחדש השביעי להריונה, לא מבינה מה הסיפור הגדול סביב ההחלטה שהחליטה לקחת. "כאילו שאפשר להחליף כשאתה מגלה את המין. אין לזה שום קשר או השלכה על שום דבר ולכן זה ממש מיותר בעיניי. אז נכון, יש כאלה שיגידו שאחרי שיש לי כבר את שני המינים בבית, אני מסודרת. אבל למען האמת גם בהריון עם התאומים לא באמת שינה לי"
אז למה בהריון הראשון כן ביקשתם לדעת, ובשני לא?
"ההחלטה לגלות את מין התאומים הגיעה מבעלי. זה היה לו חשוב, ואיכשהו שכנעו אותי שזה יעזור לרופאים במעקב ההריון אז וויתרתי, היום אני בחודש שביעי עם תינוק אחד והפעם החלטתי שאני הולכת על זה. בעלי עוד מנסה לנתח מדי פעם את תמונות האולטראסאונד אבל אותי זה באמת לא מעניין. מה שכן, כולם מסביבי מתעקשים שיש לי בן בגלל הצורה של הבטן, אני ממש לא מאמינה בזה אבל זה כן מצליח קצת להשפיע על המחשבות שלי".
איך הסביבה מגיבה לבחירה שלכם?
"זה משתנה. יש רופאים למשל שחושבים שזה מקסים, ויש כאלה שצוחקים איתי ובכל פעם שעושים לי בדיקה, הם מתייחסים אל העובר פעם כבן, ופעם כבת. הם חושבים כנראה שזה מצחיק. זה לא. והסביבה הקרובה די מתעצבנת מזה. הם חושבים שאני עושה דווקא או מתחכמת, אבל האמת היא שככל שזה מעצבן אותם יותר, זה רק מגביר אצלי את המוטיבציה", היא צוחקת, "אבל ברצינות, זה עניין שלי ואני לא מרגישה צורך לתת הסברים לאף אחד".
האם זה לא מפריע בחיבור הרגשי לעובר?
"ממש לא, אני לא מאמינה כל כך בעניין הזה של חיבור. גם כשהייתי בהריון עם התאומים, הם בעטו שם במרץ ותאמיני לי – אף פעם לא ידעתי מי בועט ומתי ואיפה. מבחינתי יש תינוק שבועט וזהו".
"נחשי מה? יש לנו בת!"
גם יעל, 36, דולה ומדריכת הכנה ללידה מגבעתיים ויואב, עובד במשרד המשפטים, החליטו לשמור את מין היילוד בעלטה. רק שאצלם מדובר היה כבר בהריון שלישי.
"יש לנו שלושה ילדים: בת 5.5, בן 3 ובת 7 חודשים", מספרת יעל. "בהריון הראשון, הסקרנות גברה על הרצון להיות מופתעים. מה גם שרצינו להתכונן בכל המישורים לקראת הלידה שתהפוך אותנו להורים בפעם הראשונה בחיינו. בהריון השני, לא רציתי לדעת את מין העובר אבל בסופה של הסקירה, יואב לא עמד במתח, אז הסכמתי. אבל בהריון השלישי, ביקשתי בשנית שלא לדעת את מין היילוד, והפעם יואב קיבל את בקשתי וזרם עם הענין".
ובכל זאת, הייתה לך השערה/אינטואיציה לגבי המין?
"לא היה לי מושג. ובכל פעם כששאלו אותי את מין העובר וטענתי שאיני יודעת, החל משחק הניחושים, "הבטן שלך עגולה וקטנה, זה בטח בן!" , "כשאת יושבת, ממש רואים שזו בת", רוב התגובות שקיבלתי היו "בטוח בן!" באיזשהו שלב התחלתי להאמין בכך, למרות שחלמתי מספר פעמים שנולדה לי בת.
למה היה לך חשוב שלא לדעת?
"כי זה באמת לא משנה לי אם זה בן או בת. העיקר שיהיה תינוק בריא. מה שכן קסם לי מאוד הוא הרעיון שברגע הלידה אהיה מופתעת. בדיעבד, זה אכן היה מפתיע ומרגש בהרבה ממה שחשבתי".
ספרי על הרגע הזה
"כשהגענו לחדר הלידה, היו לנו כבר רעיונות לשמות לבנים, ואפילו הכנו מספר טלפון של מוהל בחיוג מהיר, אבל אז הגיעה ההפתעה הגדולה. ילדתי מול מראה, וראיתי את יציאת העובר, אבל עדיין לא הצלחתי לראות את מינו. שאלתי את בעלי מה נולד, והוא הסתכל עליי מופתע ואמר "נולדה לנו בת", האמת, זה נורא שימח אותי כי גם רציתי להעניק לבתי הגדולה אחות".
איך הגיבה הסביבה לבחירה שלכם שלא לגלות?
"עבור כולם זה נראה היה מוזר, כמעט לא עולה על הדעת. חלק אמנם אמרו שזה נראה נחמד, אבל הם לא היו מצליחים לעמוד בסקרנות. להורים שלי היה קצת קשה לקבל את ההחלטה, אבל הם כיבדו את ההחלטה שלנו. ההורים של יואב בחרו לפנות לקוראת בקפה, היא טענה שיש לי בן בבטן, וכשהגיעו אליי לחדר הלידה, הם הביאו מתנה עבור התינוק הבן.
"לילדים היה קשה לא לדעת אם ייולד להם אח או אחות"
בבית משפחת רונן, האינטואיציה הייתה חזקה מהכל. אביטל, אמא במשרה מלאה לארבעה ילדים ותומכת הורים מכרכור ויזהר רונן מכרכור, ידעו בכל ההריונות מה יש להם בבטן, וצדקו בכל פעם. מלבד ההיריון השלישי, בו ביקשו להשאיר את ההפתעה ללידה. הילדים פחות התחברו לרעיון.
"הבכורה שהייתה בת 5 בזמנו, קצת התבאסה אבל קיבלה את ההחלטה שלנו. הבן שהיה בן 3 התעקש שיש לי תינוקת בבטן וכל ניסיון להגיד לו שאולי זה תינוק לא התקבל על ידו. לי לא היה שום כיוון, אבל כמובן שהסתבר שהוא ידע על מה הוא מדבר".
איך הגבת כשגילית שזאת אכן תינוקת?
"הכל קרה די מהר. הלידה הייתה זריזה במיוחד והתינוקת יצאה תוך שעתיים מהציר הראשון. בתי הבכורה הייתה נוכחת בלידה והתרגשה מאד לגלות שיש לה אחות קטנה כי זה גם מה שהיא קיוותה שהיא תהיה. בהריון הרביעי אגב, הייתה זאת הבכורה ששאלה את הרופא מה יש בבטן. לשנינו גם היה ברור שהיא תשאל כי בהריון השלישי היא קצת התבאסה שלא שאלה, וזאת שוב הייתה בת. אבל זה לא הפתיעה אותנו כלל. היה לנו ברור שזאת תהיה עוד בת".
יש כוונות להביא עוד ילדים?
"לא. אבל אני מניחה שאילו היינו מתכננים עוד הריון, היינו מבררים מה המין בשביל הילדים. כי ככל שיש יותר ילדים בבית והם נעשים גדולים, הציפייה הגדולה היא לא פשוטה עבורם כלל".
"אנחנו ידענו, אבל לא גילינו"
יאיר (27), סטודנט למדעי ההתנהגות באריאל, וליאת איצקוביץ (26), מדריכה להתפתחות תינוקות בשיטת צעד ראשון מפדואל, החליטו לעשות משהו קצת אחר. לפני 4 שנים, כשנכנסה להריון, לליאת לא הייתה אג'נדה ברורה בדבר השאלה האם לגלות או לא. "לא היה אכפת לי לגלות ולספר, אבל יאיר לא הסכים. הוא אמר שככה התנהגו כל האחים שלו ושזאת הפתעה למשפחה".
השניים ידעו שהם צפויים ללדת בת, אבל החליטו שהם לא חושפים את הסוד לאף אדם מלבדם. "במשפחה שלי לא הבינו מה הסיפור, במיוחד אבא שלי שהיה בחו"ל לקראת הלידה ורצה לדעת אם לקנות בגדים לבנים או בנות. בסופו של דבר, הוא קנה מעט פריטים בצבעים ניטרליים".
בדיעבד, האם היית עושה את זה שוב?
"היום אנחנו מתחרטים. במהלך כל ההריון, אמרתי ליאיר שבהריון הבא אני מתכוונת לספר כי זה לא היה פשוט לשמור את הסוד כל כך הרבה זמן בבטן. אחרי הכל, מספיק אני צריכה לשמור את העובר 9 חודשים".