חייבת לעבור ניתוח קיסרי? 10 יתרונות לסכין
אז נכון שההתאוששות ארוכה יותר, הסיכון גבוה יותר, את לא חווה את הלידה הטבעית שכל כך רצית ולמזכרת יש לך צלקת קטנה לכל החיים. אבל בהנחה שלא הותירו לך ברירה, יש גם צדדים טובים לניתוח הקיסרי: מהתאריך הידוע מראש ועד רצפת האגן
מערכת מאקו הורים
פורסם:
את יודעת בדיוק מתי תלדי. מעבר לכובד ולצרבות, הדבר הכי קשה בסוף ההיריון הוא חוסר הוודאות. איך הלידה תתחיל? צירים או ירידת מים? ואם זה יקרה לי בעבודה? או בפקק באיילון? לקנות כרטיסים להופעה של דפש מוד, או שזה קרוב מדי לתאריך? כשאת יודעת בדיוק מתי תלדי, את יכולה לתכנן הכל, עד הפרט האחרון – אולי תפסידי את חוויית הלידה, אבל תרוויחי המון שליטה וודאות. וכשיש ילדים בבית שמחכים לבייבי – העובדה שאת יכולה להיערך לשעה ולמקום יקרה מפז.
וכמה זמן זה יימשך. כשנכנסים לחדר לידה אפשר לפגוש את התינוק אחרי חצי שעה וכמה לחיצות זריזות, או לבלות שם יומיים, להכיר את כל הצוות בשלוש-ארבע משמרות שונות ועדיין להמתין לכבודו שיואיל להגיח מהרחם. בניתוח קיסרי את לא רק יודעת את התאריך שבו תלדי, אלא בדיוק כמה זמן זה ייקח – מהרגע שנכנסת לחדר הניתוח, אם חלילה אין סיבוכים כלשהם, את יכולה להזמין איזה מגש סושי מפואר, שיחכה לך כבר כשתצאי.
אין לך צירים. זה מרגש, זה מעצים, זה לא דומה לשום דבר שהרגשת קודם – אבל בואי נודה על האמת, זה גם די כואב. כשאת מגיעה לניתוח מתוכנן, את לא עוברת בכלל בתחנה הזו. בלי התכווצויות, בלי צירי-גב, בלי צירי-בטן ובעיקר: בלי צירי לחץ.
או תפרים.
את לא מזיעה. אף אחת לא מצפה לצאת מהלידה עם איפור מושלם ופן מתוקתק, אבל תסכימי שנעים יותר לא לסיים אותה עם ליפה פרועה ומלאת קשרים, מייקאפ שמרוח פס כן פס לא ועיגולי דביבון של מסקרה נוזלת מסביב לעיניים? היי, אנחנו מכירות אחת שיצאה לפן בבוקר וחזרה עם תינוק אחה"צ, בלי שערה סוררת אחת. בחדר הניתוח קריר (שלא לומר – מקפיא רצח), ומכיוון שאת עבודת הלחיצות והדחיפות הרופאים עושים, את יכולה לצאת משם היישר לצילומים עם התינוק החדש – ולא מהסוג שיגרום לך לדפדף מהר באלבום כשתראי אותו לאנשים.
פרסומת
רצפת האגן שלך במצב הרבה יותר טוב. נכון שהעומס של ההריון עושה את שלו, אב בדרך כלל, הקש ששובר את גב הגמל הוא הלחיצות בלידה, שמשאירות אותך עם הרבה עבודת כיווץ-שחרור-כיווץ כדי להחזיר את המצב לקדמותו, שלא לדבר על לא לדלוף בדרך לשירותים.
עשית את הכי טוב שאת יכולה. בהנחה שלא קוראים לך ויקטוריה בקהאם, סביר להניח שלא הלכת לניתוח רק משיקולים קוסמטיים, או כדי לא לפספס את התצוגה של גוצ'י בגלל צירים שהתחילו במפתיע. ניסית, השתדלת – ומכאן, זה כבר לא תלוי בך.
יפנקו אותך יותר.
לא תרגישי אשמה על המלונית. אם אחרי לידה רגילה את עוד עלולה לשמוע את המשפט המצמית "כולה יומיים במחלקה, לא חבל על הכסף?" – אחרי לידה קיסרית, שמחייבת כחמישה ימי אשפוז, מדובר בכורח המציאות כמעט.
פרסומת
כי לפעמים פשוט אין ברירה. גם אם לא השתכנעת שיש בסיפור גם צדדים חיוביים, לפעמים פשוט אין מה לעשות. ומכיוון שמטרת העל שלך היא כמובן "אמא בריאה ותינוק בריא", ועשית כל מה שיכולת – לפעמים פשוט צריכים להשלים עם המציאות, לבלוע את האכזבה ולטפס על שולחן הניתוחים בהשלמה. מותר להתאבל, מותר להתאכזב – אבל מה שבאמת חשוב הוא שהניתוח הוא האמצעי, ולא המטרה. מזל טוב!
מצאתם טעות לשון?