תינוק צורח בברית מילה
ברית מילה: טריויאלי? לא אצל כולם | צילום: Odelia Cohen, Istock

על פניו, נראה שאין דבר טריוויאלי מזה: הריון, גילוי נרגש של מין העובר, לידה ושמונה ימים לאחר מכן ברית מילה. אך בעוד שרוב ההורים מתלבטים אם לחגוג את הברית באולם או בבית, יש הורים שעבורם לא קיימת התלבטות: הם החליטו שלא למול את ילדיהם.

תכירו את ההורים שהעבירו את היום השמיני אחרי הלידה בדיוק כמו את היום שלפניו ואת היום שאחריו, והחליטו להשאיר את העורלה במקומה. 

"אין פרופיל מסויים להורים כמונו, אנחנו נורמטיביים לגמרי"

רונית טמיר, 45, היא ממקימי ארגון קה"ל (קבוצת הורים לילדים שלמים): ארגון התנדבותי, שמהווה מסגרת חברתית להורים וילדים שוויתרו על ברית המילה. "הרגשתי שביצוע המילה היא יותר עניין חברתי מאשר ערכי", היא מסבירה. "הבנתי שאנשים פשוט מחפשים למצוא עוד מישהו שלא עשה, וכל זה עוד לפני שהיה לי בן, ולפני שהייתי אמא בכלל. לאט לאט אספתי דף קשר של משפחות שלא מלות, מתוך מחשבה שהילדים שלנו אולי יזדקקו לתמיכה כשיגדלו, ולאט לאט גילינו שלא הם צריכים תמיכה, אלא ההורים".

רונית טמיר - ארגון קהל
"לי היה ברור שלא אמול את בני". רונית טמיר, ממייסדי ארגון קה"ל | צילום: תומר ושחר צלמים

רונית מספרת שקשה לשרטט טיפוס מוגדר של אנשים שמוותרים על ברית: "לא כולם צמחונים או טבעונים, לא כולם שמאלנים ויש אפילו כאלה שמאמינים באלוהים, ובכל זאת לא מלים. כשהקמנו את הארגון חיפשנו דרך להגדיר את עצמנו שלא על דרך השלילה: לא רצינו לומר 'לא נימולים' אלא משהו חיובי יותר, כמו 'שלמים'. חשוב לציין, שאנחנו לא שופטים אף אחד ולא מתווכחים עם אף אחד, אלא רק מספקים אינפורמציה".

מעבר לפעילות בקה"ל, לרונית יש כמובן גם ניסיון אישי בתחום."אני חושבת שאני אחת הבודדים שלא ממש התלבטו בקשר לברית המילה של הבן שלי, היה לי ממש ברור שזו לא אפשרות מבחינתי. כשהייתי בת 14 השתתפתי בברית מילה של חברים של ההורים שלי. לא ראיתי שום דבר נורא, אבל ראיתי את האמא בוכה בחוץ, למרות האירוע השמח בפנים. זה היה מוזר בעיניי".

"לקחו לי משהו שלעולם לא הייתי מוריד לבד"

רונית מציינת סיבה נוספת שחיזקה את החלטתה לא למול והיא נעוצה בסיבוכים הרפואיים העלולים להיגרם בעקבות הברית: "יכולים להיגרם דימומים וזיהומים, בעיות במתן שתן בגלל היצרות של פתח השופכה, עקמומיות, הצטלקויות וחוסר תחושה בחלקים מהפין. אלו דברים שלא מדברים עליהם, וחבל. כבר בשנת 1999 הכריז ארגון רופאי הילדים האמריקני כי אינו ממליץ על מילה כבעלת תועלת רפואית כלשהי, אבל זה לא זכה להבלטה של ממש".

הבן של רונית, שבחרה לא לחשוף את שמו, בן 11 כיום, וגאה להיות מיוחד. "כשהוא היה קטן הוא היה מאוד רגיש, ולא אמרתי לו שהוא שונה. כשהוא גדל קצת דפדפנו יום אחד בספר אנטומיה, וניצלתי את ההזדמנות כדי להסביר לו על ההבדל בינו לבין רוב הילדים. סיפרתי לו בעדינות על הברית, והוא אמר לי שהוא 'שמח שאני לא עושה מה שמקובל'. בשלב מסויים הוא התקלח עם חבר, ואמר ששם לב שלחבר יש 'בולבול פתוח', בעוד שלו יש 'בולבול סגור'. בזה זה נגמר".

שלי, בת 38, היא אמא לארבעה ילדים, מהם שני בנים לא נימולים. "אני 'קונבנציונלית' לחלוטין, לא טבעונית, לא צמחונית, מחסנת אפילו לשפעת, הילדים במסגרות רגילות, והכי מוזר: מאמינה בגורם עליון".

שלי- ברית מילה
בדיחה פרטית: חולצה עליה כתוב "פרופיל 100" - כי הילד לא נמול. שלי ושני בניה | צילום: תומר ושחר צלמים

שלי מספרת שגם היא נכחה בזמנו בברית של אחיינה וחזרה עם חוויות קשות. "החזקתי את אחייני והמוהל אמר לי להחזיק לו את הרגליים כאשר הזריק לו מספר זריקות אלחוש, שגרמו לו לצרוח מכאב. המוהל לא חיכה, ומיד הוציא מספרי צבת, ותפס את קצה העורלה. הרגשתי איך התינוק נאבק ומשתולל. משהו מת בי בפנים באותו רגע".

לאחר שתי בנות, התבשרה שלי כי הוא נושאת ברחמה בן ראשון, אך במקום לשמוח היא מספרת שמפלס החששות רק עלה. "בעלי, כמו הרבה גברים, אמר שלו עשו ברית והכל בסדר, אך מכיוון שהוא גם אדם שקול, הוא החליט לבדוק את הנושא ולחקור.
"זה ריתק אותו, הוא קרא אתרים של אנטומיה ולמד את העורלה על בוריה. במשך הלילה הוא עבר תהליך, ובבוקר הוא בא אליי ואמר לי שבוצעה בו תקיפה, ולקחו לו משהו שהוא בעצמו לא היה מוריד. המשכנו לבדוק, וגילינו שמבחינה הלכתית זה לא הופך את הילד לגוי, מכיוון שאני יהודייה והוא יכול להתחתן, לערוך בר מצווה. מבחינתי הוא יהודי לכל דבר".

"להיות הורים זה אומר לקבל החלטות"

נועה-אור (29) ואורן (36) גולדפינגר הם ההורים של רֵע, בן רבע לשלוש. "כשהייתי בתיכון הייתה לי מורה שסיפרה לנו שהיא מתלבטת אם למול את בנה, ובביטחון של תיכוניסטית החלטתי שאני לא אעשה לילד העתידי שלי ברית", מספרת נועה.
"יותר מאוחר התחלתי לקרוא בפורום 'מוותרים על ברית מילה', וראיתי שזו בחירה של לא מעט הורים. כשהתחלתי לצאת עם אורן, אמרתי לו שאני לא מתחתנת דרך הרבנות, ולא חותכת את הילד שלי. זה לא עבר ממש חלק מבחינתו, והוא אמר שגם לו עשו והכל בסדר, אבל לאט לאט הוא השתכנע. כשהייתי בהריון וגילינו שזה בן, כבר היה ברור לשנינו שלא נמול אותו".

נועה גולדפינגר - ברית מילה2
"כשהכרתי את אורן הודעתי לו: אין מצב שאני חותכת את הילד שלי". נועה גולדפינגר | צילום: תומר ושחר צלמים

נועה מספרת שבמהלך ההריון הם סיפרו להורים על החלטתם. "הם הביעו דאגה מהעניין החברתי, אבל לא ניסו להתווכח. ההורים של אורן הפתיעו אותנו בגדול. הם לא קרובים לדת, אבל לא מאוד רחוקים. הם קונפורמיסטים בתפיסה שלהם וקצת חששנו לספר להם, אבל כשסיפרנו להם אמא שלו מיד אמרה: 'איך תהיו הורים אם לא תקבלו החלטות', ושהם לא בעד אבל זו החלטה שלנו. לגבי תגובות מאנשים אחרים, אנחנו מה שנקרא 'מאלה'. רע לא הולך לגן, אלא נמצא בחינוך ביתי, ושם הוא ממש לא היחיד שלא נימול".

נועה היא פעילה בנושא, ולטענתה, היא מזהה יותר ויותר פתיחות גם בקרב אנשים שהם מאוד מיינסטרימיים. "יצא לי להיות ביריד של הריון ולידה, ולהפעיל דוכן של ויתור על ברית מילה, בין דוכני עגלות ובקבוקים ואנשים לא חשבו שנפלנו מהשמיים. זה פשוט נמצא במודעות. ככל שיש יותר מידע באינטרנט, כתבות באתרים נפוצים, אנשים מגיעים למידע רלוונטי - ומחליטים לוותר".

פוסט טראומה אחרי לידה? יש דבר כזה