בטח גם את שמעת שהמתנה שיולדת הכי תשמח לקבל היא עזרה בבית, מק-סי-מום אוכל ביתי מבושל וטעים או אפילו בייביסיטר שתעזור לה להשלים שעות שינה. ובכן, אחרי ימי ההישרדות הראשונים, כשהתאפסת קצת על הפורמט החדש של החיים שלך, את מבינה שלא ממש יהיה לך צורך בסירי ממולאים וגם את הכביסה את יכולה לקפל לבד.
כשכולם ממהרים לבקר אותך ולהביא לך מתנות, את מגלה שכנראה הם לקחו ברצינות את העניין הזה של "העיקר הכוונה". כדי לחסוך לך מפחי נפש, ולהם פרצופים רבי משמעות (ממי שכבר נרגעה הורמונלית) או פרצי בכי (ממי שעוד לא הספיקה), קבלו את רשימת המתנות ששום יולדת לא תשמח לקבל. קראו, הפנימו ופרסמו לקרובים.
1. בגדים לך. נכון, אין לך מה ללבוש. את לא יכולה לראות יותר את בגדי ההריון, ומצד שני, בגדי ה"טרום" לא עולים לך על האף. ועדיין, אסור בתכלית האיסור להביא ליולדת בגדים. אם תביאו מידה קטנה מדי, היא תרגיש שמנה. אם תביאו מידה גדולה מדי, היא תחשוב שאתם חושבים שהיא שמנה. נדמה שכרטיס זיכוי הוא התשובה? ובכן, כן, אבל רק אם הוא בא עם בייביסיטר צמוד. נסו אתם להכניס עגלה לתאים של זארה.
2. בגדים לתינוק במידה 0-3. יש תינוקות שגם ביממה הראשונה, ספק עם יצליחו להידחס למידות האלה. עד שתביני שמקור הבכי הוא מהלחץ של הרגלית הצפופה על האצבעות, את תניקי ללא הפסקה ותחליפי עשרות חיתולים. התינוק שלך גדל הרבה יותר מהר ממה שכולם חושבים וקשה להניח שתספיקי להלביש לו את כל החליפות 0-3 שקיבלת. אז נכון, בגדים זה חשוב ואפשר להחליף למידות גדולות יותר, אבל למה להביא כל כך הרבה שלישיית רגליות שלא יעלו עליו אחרי שבוע? עד שתמצאי זמן ללכת להחליף, יש מצב שתגלי שלא מחליפים בגדים שנקנו בסייל סוף עונה.
3. מתנות שאי אפשר להחליף. באיזשהו שלב, את תמצי את הטיולים בגינה, ודי מהר תמצאי את עצמך נשאבת למטחנת הכסף הקפיטליסטית ותסתובבי בקניונים הממוזגים. וכדי למרק את המצפון, תגיעי בכל פעם "רק בשביל להחליף מתנות שקיבלת" (אז מה אם על הדרך השכבת עוד 200 שקל רק בדרך לחנות שבשבילה באת). איך את אמורה לעשות את זה, אם תקבלי צעיף משי רקום מאיזה כפר גלילי? שלא לדבר על הפמוטים הדקורטיביים, 1.90 גובהם, שנרכשו בסדנה בדרום צרפת ונמצאו בשוק הפשפשים, או שמיכה שטוותה שכנה של סבתא מבאר שבע? אם אתם לא בטוחים במיליון אחוז שהמתנה קולעת לטעם המקבלת, ותרו, ותחשבו רשתות. עם הרבה סניפים, ואחד לפחות קרוב לבית.
4. ספרים. בניגוד גמור לשמה, חופשת לידה היא ממש לא חופשה. רוב רובן של הנשים לא ממש מסוגלות להתרכז בספר בהנקה העשירית באותו יום, או בכלל להשאיר עיניים פקוחות אחרי שהתינוק נרדם. אז נכון שהאמהות לא צריכה לשנות את האדם שהפך לאמא, אבל לא צריך לבאס את האדם הזה ולהביא לו את שלושת כרכי הקומדיה האלוהית של דנטה, המהדורה המדעית.
5. ספרים חסרי טאקט. ואם כבר מביאים ספר: שיהיה בטאקט. בעוד שספרי פרוזה אפשר סתם לשים בצד בתקווה לימים עייפים פחות, יש סוג ספרים שאף אחד לא רוצה לקבל: ספרי עזרה עצמית. להביא לאישה שזה עתה ילדה ספר כמו "חזרה לגזרה ב-21 יום" או "כך תחזקי את רצפת האגן שלך" ייתפס כחוסר מודעות משווע במקרה הטוב, וכחוצפה במקרה הסביר יותר. אגב, גם ספרי הורות מחוץ לתחום, אלא אם אתם בטוחים שאתם סגורים על האוריינטציה ההורית של הזוג. להביא לאמא קרייריסטית, שמתכננת לקצר את חופשת הלידה בחצי ושריינה מטפלת במשרה וחצי עוד מהשקיפות הערפית את "עקרון הרצף", למשל, זה ממש, אבל ממש לא לעניין.
6. בושם. מה לעשות, ההורמונים עדיין כאן. נכון שלא כמו בשליש הראשון, אבל כל מיני ריחות חדשים עדיין יכולים לשלוח אותך לרגעי התייחדות בשירותים. חוץ מזה, בימים הראשונים התינוק מזהה את אמא בעיקר לפי הריח שלה, ולא הייתם רוצים שהתינוק יחשוב שאמא יועצת יופי באיזו פרפומריה זולה.
7. מתנות סמליות מדי. מעצבנות במיוחד אם מתקבלות מבן הזוג. נכון שזה לא התקופה לדבר על הוצאות גדולות, אבל אחרי 20 שעות בחדר לידה, צירי לחץ מטורפים ותפרים לקינוח, יש לך את כל הסיבות בעולם לדרוש את שכרך בקראטים. נראה לו שהוא יביא לך זר פרחים ובלונים? שלא יתבלבל: את עשית את הלא ייאמן וילדת. עכשיו הוא צריך להעריך ולשלם, ויפה שעה אחת קודם. ברור?
8. אביזרי נוי לחדר התינוק. כריות קרושה רקומות, אפליקציות של חיות מלבד או תמונה של תינוק בתוך כרוב נראות נחמד בתמונות של חדר הילדות שלך. אבל אחרי שחרשת מיליון אתרי עיצוב כדי להגיע לתמהיל הצבעים והאבזור המושלם בחדר של התינוק, את ממש לא תשימי שם את מתנות האייטיז המגוחכות האלה. עם הכבוד לדוד הנעלב.
9. לנז'רי סקסי. רק המחשבה על החוט של החוטיני מתחכך בתפרים גורמת לך ליילל בלב. גם חזיות תחרה לא ייראו במיטבן עם כתמי חלב בחזית, ובייבי דול בריח פליטה חמצמץ קצת מפספס את הפואנטה. אין מה לעשות, השבועות הראשונים הם מלחמה, ובמלחמה לא לובשים סאטן.
10. שוברים שמוגבלים בזמן. נכון, יש הורים שמצליחים. כבר כמה חברות שלך ישנו לילה בצימר בלי התינוק, ולא קרה כלום. אבל מכיוון שאפילו ההורים בעצמם לא בטוחים מתי יוכלו נפשית להתנתק מהצאצא ליותר מכמה שעות, הקפידו לרכוש שוברים שכוחם יפה עד המילניום הבא, לפחות. לעולם אין לדעת מתי תצליחי לחזור לשגרה ולצאת לממש את הקופון.