תופעה: ״מאז שילדתי אני לא יכולה לסבול את הכלב שלי״

אומרים שפעמים רבות הכלב הוא בעצם ׳הילד הראשון׳ של בני הזוג, כשהתינוק הראשון מצטרף למשפחה, הוא הופך גם את עולמו של הכלבלב, וכדאי לתת על כך את הדעת, כדי שהתמונה המשפחתית תהיה הרמונית בדיוק כפי שדמיינתם. אבל מה קורה כשזו דווקא האמא שמגלה פתאום שהכלב הוא, למעשה, כלב – ולא ילד, ושבואו של התינוק האנושי גורם לה להישאר חסרת סבלנות לבן המשפחה ההולך על ארבע?

תיבת הפנדורה הזו נפתחה לאחרונה באחת מקבוצות האמהות הפופולריות בפייסבוק ונשים רבות גילו שהן לא לבד: הכלב האהוב שהיה בן משפחה לכל עניין ודבר לפני הלידה הופך, אצל רבות מהן, למועקה, גורם מפריע ואפילו מציק. הן מגלות שאין להן סבלנות כלפיו ואת היכולת לסבול אותו, את הנביחות ואת הריח שלו כמו לפני ויותר מהכל – שהן ממש לא היחידות שמרגישות ככה.

אם נוספת מספרת שרק שנתיים אחרי הלידה סוף סוף מצאה את הכח לחזור להתייחס לכלב כמו קודם. "הוא באמת מסכן, אין מה להגיד. הוא חווה ירידה מטורללת במעמד שלו. התרסקות של ממש. זה לא שהוא לא קיבל את הצרכים הבסיסיים, אבל האקסטרה, האקסטרה ליטופים, פינוקים, כל מה שקצת מעבר, היה לי מאוד קשה לתת לו. הרגשתי שבאמת אין לי את הפניות הרגשית והנפשית להתמודד עם זה. עכשיו אני מפצה אותו אבל. נותנת לו את כל מה שפספס ועוד קצת".

ברגע שהתינוק נולד, פתאום כל האהבה עוברת לתינוק האמיתי