"הבנות שלי לא יכולות לחבק אותי", כך פתחה אנה מישל את הפוסט המרגש, אותו כתבה בעקבות כאבים בלתי פוסקים שפקדו אותה באזור הטבור עקב ניתוח קיסרי שעברה. "כבר שנה וארבעה חודשים שהבנות המהממות שלי לא יכולות לחבק אותי כי החיבוק שלהן הוא בדיוק, אבל בדיוק, בגובה של הבטן הכאובה שלי. הבטן שכואבת כבר שנה וארבעה חודשים".
וכך זה ממשיך: "אף אחד, אף לא אדם אחד, מסביר שכאשר עושים ניתוח קיסרי שני ומעלה, יש סיכוי של 10% לחוות פגיעה עצבית באזור המנותח. תקראו טוב טוב – עשרה אחוז מכל מי שתעבור ניתוח קיסרי שני (או שלישי או רביעי), תעבור פגיעה".
מטרת הפוסט לדברי מישל, הייתה להעלות את המודעות לבעיה ממנה היא סובלת, בעיקר בקרב נשים שנמצאות במצב דומה: "אף אחד לא הכין אותי למצב שבו אצטרך להתמודד עם השלכות כל כך חמורות של ניתוח כל כך שגרתי. הכאבים 'קילפו' לי את הגוף ואת הנשמה: אם במצב שגרתי אני אמא, מתנדבת ואדם פעיל, אחרי הניתוח לא יכולתי לתפקד לא כאמא לא כבת זוג והייתי במקום מאוד מורכב ופגיע. לא תארתי לעצמי שהמצב הזה ימשך כל כך הרבה זמן. אין ספק שזה לא נורמלי, אף אחת לא צריכה לחיות עם כאב כזה".
כיום מישל אומרת שהיא מרגישה בסדר, אבל התחושה הזו אינה רציפה. יום אחד סביר, והיום שלאחריו פחות. בעקבות הפוסט, היא גילתה שהיא ממש לא לבד. עשרות נשים פנו אליה עם סיפורים דומים.
"הן סיפרו שגם הן חוו כאבים שאף אחד לא ידע לאבחן או להסביר. לכולן נאמר שזה נורמלי לסבול כך גם חודשים אחרי הניתוח ואף כשנה לאחריו", היא אומרת. "בכל שיחה ובכל התכתבות, הרגשתי שאני מגלה 'אחות' נוספת למסע. אחת מהן שוחחה איתי במשך 50 דקות ושיתפה אותי בתסכול שלה, ובעובדה שאף אחד לא ידע לאבחן אותה. אחרות שמחו לשמוע שיש באמת שם לתופעה שממנה הן סובלות ושהן לא מדמיינות".
מה אמרו לך הרופאים איתם התייעצת לאחר הניתוח?
"אף אחד לא ממש ידע לומר. בעיקר אמרו לי לתת לזה זמן וחשבו שזה הגיוני לסבול כך אחרי ניתוח כזה. במשך חמישה חודשים הסתובבתי כמו זומבי עם כאבים משתקים, בזמן שכל המומחים אמרו שזה הגיוני ואחרים רמזו שאולי זה הורמונלי. אבל זה לא כאב ראש - את לא לוקחת כדור והבעיה נפתרת. אם רק היו מדברים איתי על זה ואומרים לי שיש לבעיה שלי שם, שהיא מוכרת ושאפשר להקל על העניין, החיים שלי היו נראים שונים לחלוטין".
בעיניה של מישל, חייבת להיות מודעות הרבה יותר גדולה בקרב גניקולוגיים, מנתחים ומיילדים לתופעה. מודעות שתאפשר להם לאבחן את הכאב, להסביר את המקור שלו ולהפנות במקרה הצורך למרפאת כאב.
עבורה, מסע ההיחלצות מהכאב הוביל אותה למומחה לכאב בהולנד. ההחלטה הייתה פשוטה, מבחינתה. בשביל פתרון, היא מבהירה, היא הייתה חוצה גם יבשות.
מה היית מציעה לנשים שקוראות את זה ומתמודדות עם אותה תופעה?
"קודם כל, חשוב שהן יבינו שהן לא לבד, שהן לא מדמיינות ולא מגזימות. מעבר לכך, בהחלט הייתי מציעה להן לחפש מומחה לכאב שיוכל לעזור להן, ורצוי שיהיה קשוב ואמפתי. כמובן שאשמח להפנות למומחים שעזרו לי בארץ".
מה עוזר לך היום?
"ארבעה חודשים לאחר הלידה, התחלתי להיעזר בעובדת סוציאלית מדהימה שאפשרה לי להתמודד עם הקשי. זו הייתה תקופה שבה הייתי אמורה לטפל גם בשתי בנות קטנות שהיו לי בבית, לצד ההתמודדות עם הכאב הנורא הזה. לגבי מה שעוזר לי היום - אני חושבת שזה שילוב של כמה דברים: ראשית, אני מקפידה ליטול באופן קבוע משככי כאבים שהותאמו למצבי. לקח זמן עד שמצאתי את המינון הנכון שמאפשר לי לתפקד יחסית בסדר; במקביל, אני דואגת לבצע טיפולים משלימים שונים כמו 'וואטסו' שזה טיפול שיאצו במים, ולאחרונה התחלתי לנסות גם משהו שנקרא 'עיסוי רחם'. בעבר ניסיתי טיפולי פיזיותרפיה אליהם חזרתי לאחרונה. אני בעיקר מנסה להקשיב לגוף שלי ולבחון מה עובד ברגע נתון, מה עוזר ומה פחות".
עוד על ניתוח קיסרי:
ניתוח קיסרי שלב אחרי שלב בתמונות >>
כל מה שאת צריכה לדעת על ניתוח קיסרי >>
20 דברים שרק קיסריות יודעות >>
"כ-6 אחוז מהנשים שילדו בניתוח קיסרי יחוו כאב גם חודשים לאחר הניתוח"
"הסיפור של אנה אכן נוגע ללב ומצריך התייחסות, זאת בייחוד לנוכח העובדה ששכיחות הניתוחים הקיסריים נמצאת בעליה", אומרת ד"ר ליאורה שכטר, מנהלת תחום כאב בקופת חולים מאוחדת, ומנהלת מרפאת כאב ב"הרצליה מדיקל סנטר".
"אנה היא בהחלט לא היחידה שמתמודדת עם כאבים אחרי ניתוח קיסרי. הסטטיסטיקה לגבי שכיחות התופעה משתנה, אך ההנחה היא שכשישה אחוז מהנשים שילדו בניתוח קיסרי, יחוו כאב גם חודשים לאחר הניתוח - חלקן על רקע פצע הניתוח וחלקן עקב גורמים אחרים. כמו כן, ידוע שישנם גורמים גופניים ונפשיים שיכולים להעלות את הסיכוי לכאבים אחרי ניתוח קיסרי, וכן ידוע שטיפול נכון בכאב שלאחריו יכול להפחית את הסיכוי לפתוח כאב כרוני".
ד"ר שכטר ממליצה לנשים הסובלות מהתופעה לא לוותר ולהגיע להיבדק במרפאת לצורך אבחנה והתאמת טיפול ספציפי. במרפאה כזאת ידע הרופא (או הרופאה) לאבחן את מהות הכאב ואת מקורו, וינסה להציע טיפול מתאים לבעיה.
קיים מקום לשיפור בהתנהלות בבתי החולים בנושא הזה?
"מאחר שהוכח שטיפול מוקדם מוריד את הסיכון להתפתחות כאב כרוני, חשוב לוודא שבבתי החולים ובמחלקת יולדות, קיימים פרוטוקולים לטיפול בכאב שמתעורר מייד לאחר הניתוח. בנוסף, טוב יעשה רופא שמקבל אישה שמגיעה לביקורת, אם מעבר לבדיקת חתך הניתוח יתייחס גם למצבה הנפשי של היולדת וגם לעניין הכאב. כמו כן, אישה המתלוננת על כאב צרכה לוודא שהיא זוכה להתייחסות בעניין, ולהמלצה ספציפית לטיפול. במקרה שהמענה אינו מספק, יש להפנות המטופלת למרפאת כאב שנועדה בדיוק לשם טיפול בבעיות מעין אלה. במרפאה ניתן יהיה לשקול, בהתאם למקרה ולחומרתו, טיפול מקומי, טיפול פומי ייעודי או טיפול באמצעות הזרקות או גלי רדיו".