אשה ג'ינג'ית מחזיקה את התינוק שלה בפרצוף עצוב
"לא הבנתי איך הנשים האלו, שאמורות להיות כל כך מכילות ומעצימות, שופטות אותי כך". אילוסטרציה | צילום: Anne Clark, Istock
יש הרבה שיפוטיות בעולם ההורות. זה היה כך תמיד, ומאז שלרשתות החברתיות יש משקל גדול כל כך בחיינו בכלל ובהורות שלנו בפרט, הביקורתיות נגישה ומנומקת יותר. יש לרשתות, כמובן, צדדים חיוביים: המידע שנגיש לנו בכל רגע והיכולת לפתח קשרים, למשל, אבל הידע הזה עלול לגרום לנו להיות שיפוטיים מאוד כלפי מי שמחזיק בתפיסות אחרות מאיתנו - ולפעמים, זה עלול להיות הרסני, ולעורר טראומות של ממש.  

אחד הנושאים המבוקרים ביותר הוא "ההורות המקרבת" (Attachment Parenting), מושג מורכב בפני עצמו, אבל לצורך העניין - כל מה שקשור בהנקה, נשיאת תינוקות במנשא, לינה משותפת. עבור רוב האמהות, ביקורת שנמתחת עליהן בנושאים הללו היא לא יותר מזמזום טורדני, אבל יש נשים שעבורן מדובר בקולות הרסניים, שפוגעים להן בדיוק בבטן הרכה - ולא משנה מאיזה צד של המתרס הן נמצאות. 

בקרב נשים שנפלו קרבן להתעללות ותקיפה מינית, למשל, הביקורת הזו עלולה לעורר רגשות קשים במיוחד. בערוץ ההורות של YAHOO ליקטו כמה עדויות של נשים כאלו - ואנחנו ממליצים לקרוא ולחשוב פעמיים לפני הצקצוק הבא. 

אליזבת' (35) היא אמא לשני ילדים. כשציינה בפני קבוצת אמהות שאליה היא משתייכת כי היא לא ישנה עם ילדיה בלינה משותפת, ולא מתכוונת לעשות זאת אי פעם, היא שמעה ביקורת נוקבת - אבל לבחירה שלה יש רקע כואב, שלא מאפשר לה לבחור אחרת או לשמוע ביקורת בנושא. למעשה, גם נגיעה אקראית של בן זוגה בגופה באמצע הלילה גורמת לה להתעורר בבהלה עצומה, בעקבות התעללות מינית ממושכת שעברה בילדותה, כך שלישון עם שני ילדים פשוט בלתי אפשרי מבחינתה. 

אבל מה שברור לה, ברור הרבה פחות לחברות שלה, שסירבו להבין איך היא מסוגלת לתת לתינוקות שלה לישון בעריסה ולא מכרבלת אותם בחיקה כל הלילה. "לא הבנתי איך הנשים האלו, שאמורות להיות כל כך מכילות ומעצימות, שופטות אותי כך. לא הרגשתי נוח מספיק להסביר להן מנין נובעת ההחלטה שלי, ומצד שני לא הייתי מוכנה להמשיך לספוג את ההחצים האלה - ופשוט קמתי והלכתי". 

למלאני (40) יש שני ילדים. גם היא עברה התעללות והזנחה כילדה, אולם הגיבה בצורה הפוכה מזו של אליזבת', והפכה למעריצה נלהבת של ה"הורות המקרבת". "מכיוון שעליי אף אחד לא הגן כילדה, היה לי חשוב, קריטי אפילו, להיות צמודה לילדים שלי כל הזמן, והדרך שהתאימה לי הייתה הורות מקרבת, ממש יישום של עיקרון הרצף. חברים וחברות שלנו תמיד היו מרימים גבה, תוהים למה אני לא משחררת מהם קצת. ואני? אני לא רוצה להסביר. לא כולם בחיים שלי יודעים מה עברתי בילדות, ואני לא מוכנה לספק הסברים, אבל כל ביקורת כזו קורעת אותי מבפנים - ואני שותקת".

אצל בטסי, הביקורת מהסביבה הגיעה בעיקר סביב נושא ההנקה. אחרי שנאנסה בגיל 16 ונכנסה להיריון, מסרה את הילד לאימוץ. תהליך ייבוש החלב בעקבות הלידה ההיא הותיר בה משקעים, וכשילדה שוב, בשנות ה-20 לחייה, סירבה אפילו לנסות להיניק. "שמעתי דברים איומים. אמרו לי - גם זרים גמורים - שאני לא אוהבת את הילד שלי מספיק, שהוא יהיה חולני, שאני אגואיסטית. אני במצב כלכלי לא מזהיר, וביקשתי תרומה של פורמולה מעמותה מסויימת - והם פשוט סירבו לתת לי, ואמרו שאפילו לא ניסיתי להניק אז לא מגיע לי".  

"הנקה והורות מקרבת הן אופציות טובות ובריאות"

אמא ותינוק
מכיוון שעליי אף אחד לא הגן כילדה, היה לי חשוב, קריטי אפילו, להיות צמודה לילדים שלי כל הזמן | צילום: Nathan Maxfield, Istock
"הדבר הכי חשוב הוא שההורה ידאג לעצמו בדרך הטובה ביותר שאפשר", אומרת ד"ר ליסה קפלין, פסיכולוגית (ואמא לשלושה). לדבריה, בדיוק כמו שבמטוס מסבירים שעל ההורה לשים את מסכת החמצן לעצמו ורק אז לסייע לילדים - הבריאות הנפשית של ההורה היא תנאי ליכולת שלו לגדל את הילד בצורה נאותה. "הנקה והורות מקרבת הן אופציות טובות ובריאות, אבל אם הן גורמות לאמהות להרגיש רע, לפתח חרדות או לחוש מצוקה נפשית - זה מסוכן. כל עוד הצרכים של הילד נענים - והכוונה היא להאכלה (ולא משנה אם מבקבוק או בהנקה) ומגע פיזי כשהוא זקוק לו - הכל יהיה בסדר, גם אם לא תישנו איתם באותה מיטה או תניקו עד גיל מאוחר, או בכלל. מה שכן, אם ההורות מהווה עבורכן טריגר לחוויות קשות מהעבר, חשוב מאוד לגשת לקבל טיפול ועזרה מקצועית, אם עדיין לא עשיתן את זה, פשוט כי חבל לבזבז חוויה כמו הורות על סבל וכאב. אין גם שום סיבה להרגיש אשמה - להפך, בגיל מבוגר יותר, כשהתינוקות יהיו פעוטות, להגיד להם מדי פעם ש'לאמא לא בא להתחבק עכשיו' ילמד אותם שיעור חשוב בהגנה על עצמם ועל הגוף שלהם, והם ילמדו לכבד מרחב פרטי של אחרים ולדרוש שיכבדו את המרחב שלהם עצמם". 

>> לידה טראומטית מחייבת טיפול
>> פוסט טראומה אחרי לידה: יש דבר כזה