תינוק עטוף בשמיכת עיטוף
תינוק עטוף בשמיכת עיטוף | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
"מה פתאום?! אני לא אקשור את הילד שלי ככה, זה כמו משוגע בבית משוגעים...";
"לא יכול להיות שזה נעים לו. זה משהו שעשו ברוסיה לפני מאה שנה, לא בימינו";
"הוא לא יכול לזוז ולנשום ככה!".

אם הייתי מקבלת שקל על כל פעם ששמעתי תגובה בסגנון הזה כשהצעתי להורים טריים לעטוף את התינוק שלהם על מנת לעזור לו להירגע ולהירדם, הייתי מיליונרית. טוב, לא מיליונרית, אבל הייתי מעשירה במעט את קופת החיסכון שלי.

עוד בתשעה חודשים:

רוצה לחזור לרחם

בניגוד לאסוציאציות השונות שעולות במוחנו בהקשר של עיטוף, למשל האנלוגיה לקשירה במעיל משוגעים, מתוך מחשבה שגויה שכך שהתינוק חנוט ומוגבל בתנועה, לתינוק אין הקשרים קוגניטיביים מתוך העולם התרבותי שלנו. ההקשרים הקיימים אצל הרך הנולד מתרכזים בעיקר בתחושות המוכרות לו מהרחם, שעטף וכרבל אותו בחום וביטחון. דווקא היציאה אל העולם הגדול, מערערת את בטחונו והוא זקוק שוב לחוש מוגן ומכורבל. זו הסיבה שתינוקות אוהבים את תנוחת הערסול, אוהבים להיות סגורים בתוך מנשא בד עוטף, זקוקים לעריסה קטנה לישון בה ובעת מעבר למיטה הגדולה רבים יהיו זקוקים לנחשוש שיקטין את המיטה סביבם על מנת שיחושו בטוחים, ועוד. אנו מתייחסים לשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה בתור הטרימסטר הרביעי של ההיריון, ומתוך החשיבה הזו ניתן להבין שככל שנדמה לתינוק את הסביבה שלו לרחם, כך הוא יחוש רגוע ובטוח יותר ויירדם בקלות רבה יותר.

אמנות העיטוף, כלומר כריכת התינוק בבגד לחימום ונוחות, התחילה בערך לפני 4,000 שנה. היא מיושמת על ידי תרבויות ומדינות רבות מסביב לעולם, מיוון ועד סין.

העיטוף מסייע לתינוק הנולד במעבר מהרחם אל העולם באמצעות המנח שבו הרגליים והירכיים כרוכים כפי שהיה ברחם. לעיטוף יתרונות רבים: בזכות העיטוף תינוקות ישנים טוב יותר, מצליחים להירגע בקלות, הוא מסייע בהפחתת הסיכון למוות בעריסה ואף מפחית קוליק וכאבי גזים. לדברי לינט דמיר, אחות מוסמכת בכירה בסיאטל ארצות הברית, מפתחת מותג מוצרי פרמיום לתינוקות SwaddleDesigns, העיטוף יכול אף לסייע במקרה של קושי לינוק ולקדם את הלימוד של התינוק לינוק, מכיוון שתנועות הידיים הלא-רצוניות לא יפריעו לו להתרכז בהנקה והוא יוכל להתמקד בפעולה זו.

כאמור, העיטוף מדמה את "תחושת הרחם", עוזר להרגיע את התינוק ולהקל על התסיסה ואי השקט הפיזי שתינוקות חווים כתוצאה מעייפות ועודף גירויים במהלך היום. בנוסף לגירויים וההתמודדות עם העולם החדש (האור, הקולות, המרחב הפתוח, המגע השונה מאשר ברחם ועוד), בחודשים הראשונים לחייו התינוק מתמודד עם רפלקס המורו, המוכר כרפלקס הבהלה, אשר גורם באופן טבעי לתינוקות לקפיצות ועוויתות של הגפיים כך שהוא מתעורר בבהלה. לכן, ברגע שהתינוק עטוף ואסוף, העוויתות של רפלקס מורו כמעט ואינן מעירות אותו ולכן קל לו יותר להירדם ולהמשיך לישון לאורך זמן, בשל העובדה כי הוא מרגיש מוחזק ובטוח.

איך עושים את זה נכון?

במקרים רבים, השכבה לישון על הגב בלבד, בהתאם להנחיות משרד הבריאות על-מנת למנוע מוות בעריסה, מקשה על הרבה תינוקות להירדם ולשקוע בשינה עמוקה ורציפה. בנוסף, בעת השכיבה על הגב גוברת תופעת רפלקס מורו. העיטוף מרגיע את התינוק, מדמה שכיבה על הבטן גם בעת שכיבה על הגב, מונע את נפנוף הגפיים ולפיכך מאפשר שינה ארוכה יותר ואיכותית יותר. כך למעשה העיטוף מקטין את הסיכוי למוות בעריסה.

הדגמה: איך עוטפים בשמיכת עיטוף?

עיטוף נכון מעודד שינה טובה והוא אינו משפיע על יכולתו הפיזית או המנטאלית של התינוק. העיטוף מאפשר לתינוק להירדם בקלות רבה יותר ולהתחיל לסגל מההתחלה הרגלי שינה טובים יותר. ככל שיישן טוב יותר, כך יהיה רגוע יותר. באופן כללי, מומלץ להשתמש בעיטוף לשינה בלבד, ביום ובלילה, ובמהלך היום לאפשר לתינוק זמן חופשי של מגע עור לעור, השכבה על הבטן להתפתחות המוטורית, הנקה ועוד. תינוקות נמרצים/רטנוניים ייתכן וייעזרו בעיטוף מדי פעם גם במהלך היום לשם הירגעות.

לינט דמיר גורסת כי כל הורה צריך ללמוד לעטוף תינוק לאחר לידתו, ממש כפי שעליו ללמוד כיצד לקשור אותו נכונה בכסא הבטיחות ברכב. היא מסבירה כי על ההורים לעטוף את התינוק במנח של ירכיים וברכיים מכופפות כמו רגלי צפרדע על-מנת שההתפתחות המוטורית תהיה נכונה. עיטוף רפוי מדי עלול להטריד את התינוק, כך שרצוי שהעיטוף יהיה הדוק יחסית אך לא הדוק מדי – אם אתם יכולים להכניס כף יד בין החזה של התינוק לבין שמיכת העיטוף, כנראה שעטפתם טוב.

חשוב שהבד לא יהיה עבה מדי שלא יגרום לחימום יתר, אשר הינו אחד מגורמי הסיכון למוות בעריסה, וכן מאותה הסיבה לעולם לא להניח על הבטן תינוק עטוף אלא אך ורק על הגב.

תינוק עטוף
תינוק עטוף - עיטוף תינוקות | צילום: ideabug, Istock

את העיטוף מומלץ להפסיק באופן הדרגתי בגיל 3 עד 4 חודשים, כאשר רפלקס המורו מתחיל להתפוגג. בשלב הזה התינוק מוכן להתפתחות המוטורית וחשוב שהעיטוף לא יגביל אותו. יש לשים לב לאינדיבידואליות של כל תינוק ותינוק: יהיה תינוק שיהיה מוכן להפסיק עם העיטוף בגיל 8 שבועות ויהיה תינוק שימשיך איתו גם בגיל 4 חודשים. עד גיל 4 חודשים, התינוק כבר ירכוש הקשרים נוספים לשינה: שגרת ערב, אמבטיה, אורות מעומעמים, עיסוי, החלפת בגדים, האכלה שלפני השינה, שיר ערש וטקס שינה שלם. ברגע ששגרת הערב וטקס השינה יתקיימו באופן קבוע במשך שבועות, הרגלי השינה של התינוק יהיו מקושרים אליהם ויהיה לו קל יותר לוותר על העיטוף בהקשר של השינה.

כאשר התינוק מתחיל להיאבק בעיטוף, ומנסה לשחרר את זרועותיו ממנו, זהו אחד הסימנים שהגיע הזמן לגמול מהעיטוף. כמו כן, התהפכות מהגב לבטן היא אבן דרך שמסמנת שהגיע הזמן להפסיק עם העיטוף. מומלץ להפסיק את העיטוף הדרגתית: תחילה יד אחת מחוץ לשמיכה העוטפת ולאחר כמה ימים היד השנייה כאשר השמיכה עוטפת את החלק התחתון של הגוף בלבד. לבסוף נוציא את העיטוף כולו. דמרי ממליצה לעבור בשלב זה לשק שינה לתינוקות, אשר מצד אחד לא יהיה כשמיכה רופפת מדי ובמקביל יעניק להם חופש תנועה התפתחותי.

לדברי דמרי, 4% בלבד מהתינוקות יתנגדו לעיטוף. מה עושים במקרים כאלה? מומלץ תחילה לבדוק אם העיטוף נעשה נכון. כמו כן, ייתכן שחם להם או קר להם עם העיטוף, יש לבדוק את סוג הבד, לוודא במגע שלא קר להם או שהם אינם מזיעים, ובהתאם להוריד או להוסיף שכבת ביגוד. אם הכל נעשה בצורה נכונה, כדאי תוך כדי העיטוף לחבק את התינוק בתנוחת ערסול ולנענע מעט על מנת להרגיע אותו עד שיתרגל לעיטוף. אפשרות נוספת היא לנסות לעשות להם עיטוף חלקי מהחזה ומטה כך שהידיים שלהם יהיו משוחררות. בכל מקרה, הורים של תינוק שישן היטב על הגב, לא מתעורר מרפלקס המורו ואינו זקוק לעיטוף, כדאי לגשת לתחנת הפיס הקרובה ולמלא לוטו. זכיתם...

*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים

יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לה

>> בפעם הקודמת: מה זה בעצם טקס שינה?