שרי גלזר - שיר ורוני
כשהגיעה השעה לאחד בין הבנות בלילה, נתקפנו פחד | צילום: שרה מויאל
כשבתי הגדולה שיר היתה בת 3 חודשים, ונגמרה תקופת השכירות על העריסה, העברנו אותה בלי היסוסים מיוחדים לחדר נפרד משלה. כשהתעוררה לארוחה באמצע הלילה, פשוט ניגשנו, האכלנו וחזרנו לישון. כשבתי הקטנה רוני הייתה בת שלושה חודשים, העדפנו שלא להעביר אותה לחדר עם אחותה הגדולה, שהייתה אז בת שנתיים וקצת. הסיבות היו ברורות: רוני עדיין אכלה בלילה כמובן, וחששנו שתתעורר בבכי ותעיר את שיר. בנוסף, שיר לקתה ברגרסיה קלה בהרגלי השינה שלה וחששנו ממסיבת פיג'מות באמצע הלילה. 

לקראת גיל 7 חודשים, הבחנו שרוני עוד רגע מתחילה להיעמד – מה שעלול להיות מאד מסוכן בעריסה, נוספה לכך ההבנה שאם רוני תעבור לישון עם שיר, היא דווקא פחות תקנא באחותה הקטנה שישנה עם אבא ואמא ותהיה רגועה יותר שיהיו ביחד. אז על אף חששות, החלטנו לעשות את המעבר שלווה בהרבה הכנות לשיר, ובשיתוף מלא שלה בשינוי הקרוב. זה עבר חלק! אולם, לאחר כחצי שעה, התחיל הבלגן: שיר פתאום צעקה, רוני התעוררה, ועכשיו צריך להחזיר לישון שתי בנות עייפות, צועקות ובוכות. כמעט התחרטתי על ההחלטה, אבל ידעתי שאין לחזור לאחור. אחרי כמה ימים של קושי, הדברים הסתדרו. אז איך עשיתי את זה? איך מצליחים להרדים את הילדים באותו החדר מבלי שיעירו זה את זו, וגם להצליח לקיים גמילות ליליות או הענקת הרגלי שינה נכונים כאשר אנו חוששים להעיר את האח הגדול?

אל תוציאו את הילד מהחדר

לקוחות רבים מגיעים אלי עם קושי בהתמודדות עם האח הצעיר דווקא. למרות שהם למודי ניסיון מהילד הראשון, הם נתקלים בקשיים עם הילד הקטן והחדש בבית. סדר היום שלו לעתים משובש מעט כי הוא תלוי באח הגדול כך שנוצר מצב שמעירים אותו מהשינה כדי לצאת ולהספיק לאסוף את הגדול מהגן, למשל; הוא מתעורר מתנומות יום באמצע היום כי האח הגדול צועק, שר ומשתולל בבית; ובעת השכבות ובלילות הם מתעוררים זה מזה כך שלעתים ההורים מוציאים מיד מהחדר את האח ה"מפריע" על-מנת לא להעיר את האח הישן.

ובכן, זוהי טעות נפוצה מאד וחוזרת במקרים רבים. כשמוציאים מהחדר את אחד הילדים ברגע שהוא מתעורר, אנחנו רק מקבעים את ההתעוררות הזאת. הוא ימשיך להתעורר כי הוא יודע שמיד ייקחו אותו על הידיים וינסו להרדים אותו בצורה אחרת מחוץ לחדר: על הידיים או במיטת ההורים. כך מקבעים הרגל שינה שלילי ומייצרים ציפייה אצל הילד המתעורר. בצורה כזו הם ימשיכו להתעורר שנים.

ההמלצה שלי: אל חשש. אם לאח הגדול יש הרגלי שינה טובים והוא ישן ברציפות, הוא יידע להתמודד עם רעש פה ושם. גם אם יתעורר, יידע לחזור לישון. בכל מקרה, יש להכין אותו לכך מראש. הכנה מראש היא כלי חובה בהנחיית הורים וגם בייעוץ שינה. כמו שטקס שינה מהווה הכנה מראש לתינוק שהנה הולכים לישון, ברגע שיש תקשורת הדדית חשוב לקיים שיחות הכנה עם הילד הגדול, לשתף אותו בשינוי ולבקש את עזרתו. "גם אם אחיך מתעורר ובוכה, אל תדאג: אנחנו שם אתכם בחדר, אנחנו עוזרים לו לחזור לישון וזה ייקח רק כמה ימים ובסוף הוא יישן. תסתובב, תחבק את הדובי שלך ותנסה לישון. זה מאד יעזור לו אם תראה לו איך ישנים יפה כל הלילה".

כך, גם הרגענו אותו, יצרנו הכנה שלא יהיה מופתע ומבוהל בלילה, ואף השגנו את שיתוף הפעולה שלו באמצעות יצירת מוטיבציה לסיוע במאמץ המשפחתי. אחרי לילות ספורים, הוא אפילו לא יתעורר מהבכי. הם מתרגלים וברוב המקרים ממשיכים לישון בנחת.

אל תרגילו לישון בשקט מופתי

שרי גלזר - שיר ורוני
הילדים מקשקשים בלילה? תאפשרו להם, אבל תציבו גם גבולות | צילום: שרה מויאל
את האח הקטן, אגב, רצוי מלכתחילה להרגיל להירדם שלא בשקט מופתי. אחרי הכול, הוא נולד לבית עם אח גדול ורעשים של ילדים משחקים, ואם יתרגל להירדם עם רעש של משפחה ובית, יהיה קל יותר להתמודד בהמשך עם הפרעות ליליות הדדיות.

באופן דומה יש לנהוג לקראת ההשכבה. במידה והאח הגדול עדיין ישן צהריים, והולך לישון לקראת 20:00, ואילו הקטן מתעייף מוקדם יותר מן הסתם והולך לישון בין 18:30-19:30, אנו נשכיב לישון קודם את האח הקטן ורק לאחר מכן את הגדול. כל אחד והצרכים שלו והזמן הנכון שלו לישון. במקרה כזה, אנו נקיים הכנה משמעותית יותר לקראת המעבר לחדר. נשתף את האח הגדול בעיצוב החדש (מעתה שתי מיטות ולא אחת), נבקש ממנו לעזור לקשט (למשל שידביק מדבקות על מיטת התינוק של אחיו) כדי שלאח הקטן יהיה כיף ונעים איתו בחדר, ועוד.

בשיחת ההכנה למעבר, נדבר בצורה חיובית ונדגיש את היתרונות שלו כאח גדול, שעכשיו הוא יכול ללמד אותו איך ישנים יפה ושהוא ישמור עליו בלילה. כמו כן, נכלול בשיחת ההכנה את הצורה החדשה שבה הולכים כעת לישון. כך למשל, במקום סיפור בחדר לפני השינה אפשר להעביר את הסיפור לסלון כדי לא להפר את אווירת השינה בחדר עבור האח הקטן. נסביר לו שאנחנו לא רוצים להפריע לו לישון, וכמו שאנחנו שומרים על שקט בשבילו כשהוא ישן, חשוב לשמור על השקט לפני שנכנסים לחדר. בכל ערב נזכיר לו לפני הכניסה לחדר: "איך נכנסים? בשקט בשקט. נכנסים לחדר, מטפסים למיטה, חיבוק ונשיקה והולכים לישון". כמה שיותר הכנה ותזכורות, וכך הסיכויים לצלוח את השינוי בצורה רגועה גבוהים יותר. גם אם יעירו זה את זו בהשכבה – יש להתמיד ושוב לילה אחר לילה ובסוף הדברים יסתדרו.

מה קורה כשצריך להכניס את שניהם ביחד לחדר באותה השעה?

עריסה של פעם. תינוקת צוחקת
חמודה, את עוברת לישון הלילה עם אחיך הגדול. אל תעשי מסיבת פיג'מות,הא? | צילום: קרן שביט
במקרה ששנת ההשכבה מסתנכרנת (בדרך כלל כשהילד הגדל מפסיק את שנת הצהריים), נכריז שמעכשיו הולכים לישון ביחד ושוב נזכיר לגדול שיראה לאחיו הקטן איך הולכים לישון, על מנת לייצר אצלו מוטיבציה ואחריות לישון בשקט וברוגע. נקיים טקס שינה משותף בחדרם, נאמר לילה טוב לכל אחד מהם עם חיבוק ונשיקה, ונצא מהחדר. אם עד עתה הם רכשו הרגלי שינה טובים, ייתכן שבימים הראשונים ייקח להם קצת זמן, מכיוון שנוכחות האח השני תיצור גירוי והסחה לשיחה הדדית, אך הם יידעו להתמודד. אם הם לא בוכים אלא רק מפטפטים – הניחו להם. הקשר הזה ביניהם חשוב וחיוני (ולפיכך אני לא ממליצה להפריד חדרים גם אם יש אופציה) ויש לבטוח בהם שיידעו לסיים את השיחה וללכת לישון כשיתעייפו. אם בוכים או קוראים לכם כמובן שיש להגיב, אך לא להתערב בשיחות ביניהם. אם השיחות לפני השינה מתקבעות, יש להקדים את שעת ההשכבה כדי שהשיחות לא יגלשו לשעה מאוחרת מדי. אולם, רוב הסיכויים שעם הזמן השיחות ידעכו והם יתרגלו להיכנס למיטות ולהירדם בצוותא.

לסיום אספר, ששבועיים אחרי שהעברתי את רוני לחדר עם אחותה הגדולה, בגיל 7.5 חודשים, היא הפסיקה להתעורר לארוחה הלילית שלה בעצמה. גם אם אחרי כמה ימים התעוררה מתוך הרגל או בדיקה מחדש של הדברים, מיד החזרתי אותה לישון כי הבנתי שהיא כבר מסוגלת לעמוד בלילה שלם ללא ארוחה ושהיא אינה זקוקה לכך. תוך ימים ספורים היא התחילה לישון לילה שלם, בחדר החדש שלה עם אחותה. הדבר העניק לי את הביטחון והרוגע שהמעבר היה נכון עבורה מכל הבחינות. נחת.

>>  יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לנו ninemonth@mako.co.il

*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים

>> לכל הטורים של "חלומות פז"
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים