גזים? בראש ובראשונה הכי חשוב להקל על הכאב
בתקופה זו דאגתי בעיקר להקל עליה ועל כאביה. אם נרדמה על הידיים לאחר סשן של כאבים, לאחר שניסתה לישון בעריסתה ולא הצליחה בגלל הבטן המציקה, העברתי אותה למיטה וקיוויתי שתישן כמה שיותר. תוך כדי כל הקושי, הזכרתי לעצמי שזו רק תקופה, שלפני גיל ארבעה חודשים ההרגלים השליליים עדיין לא מתקבעים ושתמיד ניתן להסדיר את הכל מההתחלה. הקפדתי (עד כמה שניתן) להפריד האכלה משינה, לקיים את טקס השינה הקבוע, לצאת איתה מהבית בכל יום, להשכיב אותה בחושך חלקי ביום ובחושך (כמעט) מלא בלילה, ובכל יום ללא גזים מיד חזרתי לסדר היום הקבוע והקפדתי להשכיב אותה בעריסה. כך, הצלחתי לצלוח גם את הימים הקשים, לשמור על שפיות ולהיכנס להרגלי שינה טובים בקלות וטבעיות ברגע שבו חלפה תקופת הגזים.
***
תופעה נוספת בסדר היום הנפוצה אצל תינוקות רכים וגם גדולים יותר, היא שהתינוק ישן לא רע בכלל במהלך הלילה, אך ביום הוא יותר ער מאשר ישן, וגם כאשר מצליחים להשכיב אותו לישון הוא מתעורר אחרי זמן קצר מדי וניכר עליו שהוא עדיין עייף.
גפן, אמא לבן שלושה חודשים, כותבת לי: "בני נרדם לבדו בלילה, וישן לילה שלם ללא התעוררויות לאוכל. הבעיה היא שביום, הוא לא מצליח לישון יותר מעשרים דקות. הוא מאד מתנגד ויכול לבכות גם שעתיים, למרות שאני מניחה אותו ישר כשאני מזהה את סימני העייפות (מוזר שמה שעובד בלילה לא עובד ביום). לבסוף אני מרדימה אותו על הידיים ומניחה, הוא ישן עשרים דקות ומתעורר וברור שהוא רוצה לישון עוד. בסה"כ במשך היום יש לו שלוש תנומות כאלה מה שממש לא מספיק לו. קראתי המון על לנסות לנדנד או לגעת בו לפני שמתעורר כדי שימשוך את השינה, כלום לא עוזר.. אשמח לעצותייך".
תנו לו לישון עליכם עשרים דקות עד לשינה העמוקה
במקרה של גפן, בנה ישן בסך הכול עשרים דקות! מה שאומר שהוא לא מצליח להיכנס לשינה העמוקה כלל. הדבר נובע מקושי רב להירדם בשעות היום (שקיים בקרב תינוקות רכים רבים), ומכיוון שאינו מצליח להירדם בעצמו, הוא גם לא יודע איך להמשיך ולישון. במקרים של תינוקות כה רכים שאינם יודעים להירדם במיטה ולכן מרדימים על הידיים, חשוב להשאיר אותם ישנים בידיים עשרים דקות, רצוי עם שמיכת עיטוף, ורק אז, כאשר הם נכנסים לשינה העמוקה, להעביר אותם לעריסה להמשך השינה. כך הם ימשיכו לישון ולא יתעוררו בגלל המעבר בשלב השינה הקלה של תחילת מחזור השינה. למעשה, כל תנומת יום שעומדת על פחות משעה וחצי היא קצרה מדי ויש להאריכה.
ארבע דרכים להארכת זמן השינה במהלך היום
כלל: יש להאריך תנומות בוקר וצהריים בלבד. אין להאריך את תנומת אחר הצהריים (סביב 16:00-17:00) כי היא אמורה להיות קצרה (30-40 דקות). מטרתה להגיע רעננים וללא בכי לשגרת הערב הכוללת הפשטה-אמבטיה-הלבשה שמאד מעייפת את התינוק. תנומה זו נשמטת ראשונה בין גיל 8 חודשים לשנה.
הטכניקות שלהלן מתייחסות למקרה לדוגמה שבו התנומה קצרה ועומדת על 40 דקות בלבד.
אופציה א': להחזיר לישון באמצעות מוצץ. יש לחכות ליד חדרו של התינוק 40 דקות מאז שנרדם, וברגע שמתעורר להיכנס, לשים מוצץ ולצאת.
אופציה ב': לכוון שעון מעורר ל-37 דקות אחרי שהתינוק נרדם, להיכנס ולהתיישב בשקט לידו (להכין כסא ליד המיטה מבעוד מועד). ברגע שהגוף מתחיל לזוז (כלומר לקראת יציאה מהשינה), יש ללטף וללטף אותו בלי הפסקה עד שחוזר לישון בנשימות עמוקות. זה יכול לקחת עד 20 דקות. כלומר, אנחנו עוזרים לו לעבור מחזור שינה וגם להיכנס לשינה העמוקה במחזור השינה השני. להמשיך כך במשך כשבוע וחצי ואז לנסות לאפשר לו להאריך את השינה בעצמו. חשוב לא להמשיך עם זה מעבר לשבוע וחצי כדי שלא "יתרגל" לעזרה שלכם בהארכת תנומות היום.
אופציה ג': להעיר כדי לישון - התערבות בשעון הביולוגי (זו השיטה המתאימה ביותר להארכה במסגרת של משפחתון או גן כך שלא תפריע לילדים האחרים). יש לגשת אליו 20 דקות לאחר שנרדם, ובשלב השינה העמוקה לגרום לעוררות של הגוף בלבד (שלא יתעורר לגמרי) באמצעות הכנסה והוצאה של המוצץ, ליטוף או ניעור קל של הגוף ולצאת מהחדר. הדבר משבש את השעון הביולוגי ולאחר מספר ימים התינוק מתחיל להאריך את השינה בעצמו. ייתכן שלא יעבוד בימים הראשונים, יש להתמיד.
חשוב: יש להתמיד לפחות שבוע בכל שיטה לפני שמתייאשים ועוברים לשיטה אחרת, מכיוון שפעמים רבות לא תראו תוצאות מיידיות אלא רק לאחר התמדה. לאחר תקופת התמדה בטכניקה של בין שבוע לשבועיים, ניתן יהיה לראות שהתינוק מצליח בעצמו לישון תנומה ארוכה יותר ויותר, מספקת ומרעננת. כמו כן, ברוב המקרים, כאשר התינוק כבר יודע להירדם עצמאית לתנומות יום, הוא יידע להאריך בעצמו את השינה.
>> יש לך שאלות לשרי? את מוזמנת לכתוב לנו ninemonth@mako.co.il
*הכותבת שרי גלזר היא יועצת שינה ומנחת הורים
>> לכל הטורים של "חלומות פז"
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים