הגענו לגרמניה במסגרת רילוקיישן בעבודה, והחלטנו להישאר גם אחרי שהחוזה עם החברה ששלחה אותנו הסתיים. אחרי שתי לידות לא מוצלחות בארץ, בבית חולים רגיל, בחרתי ללדת במרכז לידה – מסגרת שאינה בית חולים, ותומכת בלידה טבעית.

היידי אור - לידה עולמית (צילום: היידי אור, צילום ביתי)
"היה לי ברור שאני רוצה חוויה אחרת בלידה הזו". היידי ובתה הקטנה | צילום: היידי אור, צילום ביתי

פחות בדיקות אולטראסאונד, יותר מוניטור

יש להקדים ולספר שעברנו דרך ארוכה עד ההריון הזה: הריונות שנפלו, והמתנה ארוכה מאוד לתשובה החיובית. בסופו של דבר גיליתי שני פסים על המקלון, וההריון הזה נשאר והחזיק מעמד, אבל לא היה קל. השליש הראשון היה נוראי, עם הרגשה זוועתית. היו לי דימומים כבדים לאורך כעשרים שבועות, שגם הובילו לשמירת הריון.

למרות המצב המיוחד שלי, שמתי לב שבגרמניה מבצעים הרבה פחות בדיקות מבארץ, וגם הבדיקות שמבצעים שונות למדי. רופאת הנשים שלי הייתה מאוד מופתעת כשסיפרתי לה שבהריונות הקודמים ביצעתי סקירה (ועוד שתיים בכל הריון!) - כאן זה נחשב משהו יוצא דופן.

בדיקת מי שפיר נחשבת לנדירה מאוד. בגילי, בוודאות הייתי עושה דיקור בישראל, ולו רק בגלל הלחץ החברתי. הרופאה שלי הסבירה לי שהיו מפנים אותי לדיקור מי השפיר רק עם היו מזהים סממנים מובהקים לדאגה.

במקרה שלי באתי מראש עם ידע רחב בתחום בדיקות ההריון השונות, גם כי זה הריון שלישי וגם כי נושא ההריון והלידה מעניין אותי, וידעתי מראש מה אני רוצה לעשות ומה פחות חשוב לי. מה שמעניין הוא שלמרות מיעוט בדיקות האולטראסאונד ישנן בדיקות אחרות שמאוד מוקפדות כאן ולא עשו לי בישראל, בעיקר יותר בדיקות הדם והרבה מאוד בדיקות של מוניטור.

איך אומרים פתיחה בגרמנית?

למרות שהיינו לקראת הלידה השלישית, החלטנו לעבור שוב קורס הכנה ללידה. היה לנו חשוב להכיר את המושגים השונים בגרמנית, כדי שלא נגיע למצב שעושים משהו ולא נדע על מה מדברים, וגם כדי להכיר את המערכת הגרמנית ומה האופציות שלנו ללידה.

מכיוון שלא בחרתי ללדת בבית חולים והעדפתי ללדת ללא רופאים, התלבטתי אם ללדת בבית או לא, ולבסוף החלטתי על מרכז הלידה, אליו יש צורך להירשם כמה חודשים מראש. בכל חודש יש פגישה עם המיילדת, למעין מעקב הריון. לבית חולים, לעומת זאת, אין צורך להירשם מראש, ובמקרה חירום - גם בלידה ממרכז הלידה הטבעי- מגיעים אליו מיד.

היידי אור לידת מים - לידה בגרמניה (צילום: היידי אור)
"מרכז ללידה טבעי: בלי רופאים, רק מיילדות" | צילום: היידי אור

בחרנו לעשות את הקורס במרכז הלידה הטבעי, וכך גם הכרנו את המיילדת שהייתה איתי בזמן הלידה. למען האמת, הקורס היה משעמם למדי. השיעורים התרכזו בעיקר בביולוגיה ודברים שמזמן ידעתי, ודיברו גם הרבה על ציפיות לעומת מציאות. הגרמנים בקושי עושים ילדים, יש המון זוגות ללא ילדים, הרבה עם ילד אחד ושני ילדים נחשבים למשפחה ממש גדולה. כמעט כל הזוגות בקורס היו בהריון ראשון (אך מבוגרים ממני...) ואכן לא ידעו למה לצפות.

בלי חוקן, בלי רופאים, הביתה אחרי שלוש שעות

חוויית הלידה שלי במרכז הייתה שונה מהותית משתי הלידות בארץ. ההבדלים נובעים בעיקר מהעובדה שילדתי במרכז לידה טבעי ולא בבית חולים.

בישראל, עודדו אותי לעשות חוקן, התעקשו ליילד בשכיבה על הגב (בזמנו), לידת מים לא הייתה אופציה בכלל, התעקשו על מוניטור צמוד 20 דקות לפחות כל פרק זמן מסויים, תקעו לי פיטוצין בלי לשאול אותי או להודיע לי, ועשו פדיחות בשתי הלידות- באחת עשו לי חתך שלא לצורך ובשניה כלל לא הייתה מיילדת בחדר. וכמובן שאת התינוקת לקחו והפרידו אותה ממני לשש שעות ארוכות ומיותרות.

זו אחת הסיבות שבגללה שקלתי בכובד ראש לידת בית, לא הייתי מוכנה לספוג יחס כזה יותר. במרכז הלידה בגרמניה הדברים שונים לגמרי. על חוקן כמובן אין מה לדבר, מיטת לידה אין בחדר וגם לא רופא, רק מיילדות.

בחדר הייתה מיטה רגילה, כדור פיזיו, ואמבט לידה גדול. במהלך הלידה המיילדות השתמשו גם בארומתרפיה, בדיקור סיני, הומאופתיה ובצמחי מרפא: הן נתנו לי משקה שרקחו בעצמן, לו הן קוראות "תה לידה", שאמור לקדם את הלידה. חוץ מזה אין תרופות משום סוג ואין הגבלה על כמות המלווים- יכולתי להזמין כמה אנשים שרציתי. לא ניצלתי את הזכות, אבל עקרונית יכולתי להביא גם את הילדות הגדולות איתי.

ילדתי בלידת מים מדהימה, בכריעה. תפסתי בעצמי את התינוקת שלי, את חבל הטבור לא חתכו עד שהוא לא סיים לפעום, את התינוקת לא לקחו אף לא לרגע- כל הבדיקות שלה נעשו לידי, ושלוש שעות אחרי הלידה כבר הלכתי הביתה. עולם אחר.

היידי לידת מים - ללדת בגרמניה (צילום: היידי אור)
"אחרי שלוש שעות כבר היינו בבית". המפגש הראשון | צילום: היידי אור

"לידה רחוק מהבית זה אתגר"

מכיוון שהילודה בגרמניה אפסית (למעשה יש גידול שלילי של האוכלוסייה – יותר נפטרים מנולדים), הממשלה מאוד נדיבה כלפי הורים טריים. לאחר הלידה נהוגה חופשת לידה של שנה ולפעמים אפילו 14 חודשים, ובנוסף לקצבת הילדים מקבלים קצבה נוספת, "דמי מבוגרים", בשנה הראשונה אחרי הלידה.

ומילה אחרונה לגבי הלידה הרחק מהבית. ללדת רחוק מהמשפחה היה מאתגר בתחילה. אמא שלי הייתה אמורה להגיע לפני הלידה, כדי לשמור על הבנות הגדולות, אבל ירידת המים שלי הקדימה אותה ולכן טילפנו בשעת בוקר בלתי סבירה לחברים מהעיר הסמוכה.

היידי אור עם בתה - לידה עולמית (צילום: היידי אור)
"הריחוק מהבית התגלה כיתרון". היידי והאפרוחית | צילום: היידי אור

בסופו של דבר הם לא הספיקו להגיע וכבר ילדתי, אבל זה היה קצת מלחיץ להיות ללא סידור. מעבר לזה היה דווקא נעים להיות לבד אחרי הלידה, בלי ביקורים של סבתות ודודות, להתרגל לבד, להיות בבית שלי בלי חלוקי לידה לא מחמיאים, להיות עסוקה בעצמי ובתינוקת ובהורמונים המשתוללים ולא בלארח המוני אנשים באיזו מחלקת יולדות.

הקרובים קיבלו טלפונים והודעות סמס והכל היה בסדר. שלושה ימים אחרי הלידה אמא שלי הגיעה לעזור (היא ספגה לא מעט מההורמונים שלי, אבל שרדה...) וזו הייתה בדיוק הכמות הנכונה כדי שארגיש שלווה ורגועה.

הכותבת הינה גולשת בפורום "להיות הורים בחו"ל" של תפוז
ללדת בסינגפור: "נותנים ספייס ליולדת"
ילדתם בחו"ל? שתפו אותנו במסע ההריון והלידה שלכם