"הייתי לבד בבית, ותוך חצי שעה ילדתי"

ב-24 בפברואר, בשעה אחת וחצי בצהריים, ספיר תנעמי, בשבוע 40 להריונה, התקשרה לבעלה רועי שיחזור הביתה במהירות. חצי שעה אחר כך, לפני שהספיק להגיע, היא ילדה לבדה את בנה השלישי. "זה מטורף", היא אומרת בשיחה עם mako. "שתי הלידות הראשונות שלי לא היו פשוטות ותמיד נדרשה התערבות. עכשיו כבר הייתי בשבוע 40 וידעתי שזה יכול לקרות כל רגע. אפילו חששתי שהמלחמה באיראן תתפוס אותנו במקלטים".

"בבוקר היה דימום קל וכאבים, אבל לא משהו רציני. אני מכירה את הגוף שלי ולא נלחצתי", היא אומרת. "רועי הלך לעבודה, הילדים לגן, אכלתי ארוחת בוקר והלכתי לנמנם. באחת וחצי התחילו צירים חזקים".

לדבריה, בתוך זמן קצר הצירים הפכו צפופים. "התקשרתי לרועי. אנחנו גרים בכפר יונה והוא עובד בחדרה. נכנסתי למקלחת ועדיין לא הבנתי מה קורה. הצירים הפכו תכופים — משתי דקות לדקה. הדולה הדריכה אותי בטלפון והזמינה מד"א. כמה דקות לפני שתיים הרגשתי לחץ חזק אבל המים עוד לא ירדו. שלחתי הודעה בווטסאפ המשפחתי וביקשתי שמישהו יגיע מהר. הייתי לבד בבית".

אך למרות הלחץ, היא ניסתה לשמור על שליטה. "הלכתי לפתוח את הדלת כדי שמד"א יוכלו להיכנס. הייתי כל הזמן עם הדולה על הקו. ואז ירדו המים, ולא רציתי ללדת לבד. היא ביקשה שאצא מהמקלחת ואכין מגבות. ב-13:59 השארתי הודעה קולית למשפחה שהמים ירדו. ממש תוך כדי הרגשתי את הראש. החזקתי את הכיור והוא פשוט החליק החוצה. לא התאמצתי אפילו. אמרתי לעצמי: 'אל תישאר בפנים'. תפסתי אותו והוא היה מחובר לחבל הטבור. הייתי בהלם מוחלט".

לדבריה, צוותי ההצלה הגיעו מיד לאחר הלידה. "שכבתי על מזרן והגיעו מד"א וגורמי הצלה נוספים. הם רצו לחתוך את חבל הטבור ואז רועי נכנס. ביקשתי שייתנו לו לחתוך. אפילו ביקשתי שיצלמו אותנו. בדרך לאמבולנס גם השליה יצאה".

בני הזוג ביקשו להתפנות לאיכילוב, אך פונו לבית החולים מאיר. "תפקדתי, אבל הייתי בשוק טוטאלי", היא אומרת. לדבריה, המשפחה שמעה הכל בזמן אמת. "כל הצרחות שלי שמורות בוואטסאפ המשפחתי. אמא שלי שמעה את ההודעות ונכנסה ללחץ. כמה אנשים הזמינו מד"א במקביל".

כשנשאלה מה החזיק אותה מתפקדת, היא עונה: "אני מתפקדת במצבי לחץ. התנדבתי במד"א ובצבא הייתי מפקדת חמ"ל. לא רציתי ללדת לבד, אבל הבנתי שאין ברירה. זה היה רגע מטורף". בימים הקרובים צפויה המשפחה להשתחרר הביתה, עם סיפור לידה יוצא דופן במיוחד.