"הם כמו תאומים אבל לא מאותו רחם"

 קרן בוכניק (41) מאופקים כלל לא תכננה להיכנס שוב להריון. "יש לי ילדים בני 13 ו־14 ולא רציתי עוד ילד", היא מספרת בשיחה עם mako. אבל אז הגיעה ה-7.10, והכל השתנה. "היינו נצורים בבית, היו מחבלים בשכונה ליד, ולא התפנינו כי בעלי עובד חיוני ורצינו להישאר יחד. דווקא המלחמה והמצב הביטחוני גרמו לנו לרצות להרחיב את המשפחה".

כעבור שלושה חודשים נכנסה קרן להריון, וכשגילתה לאחותה הצעירה, עדי לוסקי שגרה בירושליים, היא נדהמה לשמוע שגם היא מצפה לתינוק. "היינו בשוק. לא דיברנו בכלל על תכנון הריון, ופתאום שתינו ביחד", מספרת לוסקי. "המשפחה הופתעה בעיקר מקרן, כי כולם חשבו שסיימה עם הריונות. אני תמיד רציתי עוד ילד – יש לי שניים בני 7 ו־10 – אבל כולם חשבו שזה יקרה רק אחרי שנעזוב את בית ההורים, שבו אנחנו גרים עם בעלי והילדים".

את תקופת ההריון העבירו השתיים יחד. "עשינו קניות, טיילנו, הכל ביחד – כמו תאומות, רק שלא מאותו רחם", אומרת בוכניק. . לקראת הלידה, בוכניק קבעה ניתוח קיסרי שלישי, ולוסקי, שסובלת מפיברומיאלגיה שפרצה בעקבות אירועי 7.10, נאלצה גם היא לקבוע קיסרי. "דיברנו עם הרופאה וקבענו לאותו יום", היא אומרת. "הבת שלי הייתה אמורה לטוס לארצות הברית עם משלחת, אז הקדמתי קצת".

ביום הלידה הגיעו שתיהן לבית החולים הדסה הר הצופים בירושלים, יחד עם אמן שליוותה את שתיהן. "רצינו שזה יהיה קרוב לאמא שלנו", אומרת בוכניק. "שני הבעלים פחדנים – לבעלי קשה עם דם, וגם גיסי פחדן – אז אמא תמיד זו שמלווה אותנו בלידות. הפעם פשוט חסכנו לה נסיעה כפולה".

במחלקה הפכו השתיים מיד ל"סלבס". "כולם התלהבו מהאחיות שילדו באותו יום", הן מספרות. "שכבנו במיטה אחת, עם אותו עמוד אינפוזיה. עדי נכנסה ראשונה לניתוח, ואז אני. המרדים בכלל לא הבין למה אמא שלי חזרה שוב". לאחר הלידה חלקו גם את אותו החדר, כשאמן נשארת איתן בלילה הראשון כדי לעזור עם התינוקות.

מאז, הן לא נפרדות. גם את חופשת הלידה הן מעבירות יחד. "זה רק חיזק את הקשר שלנו", אומרת בוכניק. "פעם עדי הייתה מתייעצת איתי על הורות, ועכשיו אני מתייעצת איתה – שכחתי איך זה להיות אמא לתינוק. נסענו יחד לחופשה בבטומי, ואנחנו נפגשות באמצע הדרך בין ירושלים לאופקים, וממשיכות ליהנות מהמסע הזה יחד".