ללדת בלי לרוץ למקלט: הזינוק בלידות בלניאדו

בית החולים לניאדו בנתניה מדווח על זינוק חד במספר הלידות מאז פרוץ מבצע שאגת הארי. נשים מירושלים, מחיפה ומתל אביב מגיעות ללדת דווקא שם, ולא בבתי החולים הקרובים לביתן. הסיבה: 12 חדרי לידה ממוגנים מעל פני הקרקע, שמאפשרים ללדת בלי לרוץ לחניון תת-קרקעי כשנשמעת אזעקה.

בישראל שני בתי חולים בלבד מציעים חדרי לידה ממוגנים: אסותא אשדוד, שנבנה כולו כמבנה ממוגן, ולניאדו. לנתניה יש יתרון נוסף: לפי נתוני "זמן ממ"ד" של mako, העיר נמצאת במקום ה-417 בלבד ברשימת הישובים עם הזמן הארוך ביותר במרחב המוגן, עם 43 אזעקות ושהייה כוללת של כ-11 וחצי שעות במרחב מוגן. בלניאדו חנכו את חדרי הלידה הממוגנים כבר לפני ארבע שנים, עוד הרבה לפני שאגת הארי. מדובר בבית חולים ציבורי בבעלות פרטית, וההשקעה הכספית הופנתה בדיוק לשם. באותו מהלך נבנתה גם פגייה ממוגנת, אחת הגדולות בארץ, עם 34 עמדות.

רק 48 שעות לפני פרוץ המלחמה חנך בית החולים את מחלקת יולדות ג': כ-1,900 מ"ר של חדרי אשפוז וטיפול בתנאי מלון, בהשקעה של 42 מיליון שקל. המחלקה מציעה 46 מיטות אשפוז בחדרים מעוצבים, ממוגנת ברובה, ומאפשרת ליולדות לשהות מעל פני הקרקע בביטחון מלא גם במהלך אזעקה.

אב לעתיד שהגיע ללניאדו תיאר ל-mako את המצב כ"תפוסה של 300 אחוז". המספר המדויק נמוך יותר, אבל הזינוק אמיתי: מ-21 לידות ביום לכ-29. כדי להתמודד עם העומס, שעות האשפוז צומצמו מ-48 ל-36, ויולדות משתחררות מוקדם יותר כדי לפנות מקום. מיילדות הוחזרו מחופשות לידה ומפנסיה, ומשרד הבריאות סייע בכוח אדם נוסף לאגף נשים ויולדות.

שרה שוחט, מיילדת בפנסיה שחזרה לעבוד בלניאדו, מספרת שנענתה לקריאה של ארגון המיילדות. "לניאדו זה הבית שלי, עבדתי שם בעבר ואני מלמדת בבית הספר לאחיות שם. נראה לי נכון להיחלץ לעזרה".

לדבריה, לחדר האחיות מגיעות אינספור פניות מנשים וגברים שרוצים לוודא שחדרי הלידה אכן ממוגנים. "יש פניות מכל הארץ. חדרי לידה ממוגנים זה דבר יוצא דופן, ולפעמים שווה לעשות את הנסיעה בשביל השקט הנפשי. שקט נפשי חשוב מאוד בלידה", היא אומרת. "זה אגב גם חשוב לצוות. מדובר באנשים שנמצאים שעות רבות בבית החולים. הם במקום מוגן, שקט להם ושקט לבני המשפחה שדואגים".

בועה של שקט

נועה באך מתל אביב היא אחת היולדות שבחרו להגיע ללניאדו. היא ובעלה יוסף חיים בין תאילנד לישראל, ובאו לארץ ללדת. כמה ימים לפני המועד המשוער עברו למלון בנתניה כדי להיות קרובים לבית החולים.

"זה נתן לנו המון ביטחון כשידענו שאנחנו במקום מוגן", היא מספרת. "המראות מבתי חולים אחרים, של יולדות בחניון צפוף אחת ליד השנייה עם וילון בין לבין, הכניסו אותי ללחץ. בשבוע 39 פלוס הרגשתי שזה מתקרב והתקדמנו לכיוון לניאדו".

נועה מספרת שכבר לא היה לה נוח לרוץ למקלט בתל אביב. "הרגשתי שככל שאשאר בתנאי הלחץ האלה זה יעכב את הלידה. כשהתחילה המלחמה ממש התבאסתי, כי הרגשתי שכל האנרגיות הטובות שהשקעתי מתנפצות לי מול הפרצוף. אבל הייתה לי לידה חלומית. כמו בועה. כמו יקום מקביל".

בלידה טבעית, ללא אפידורל, בליווי המיילדת זוהר מולר, נולד בנם הראשון של נועה ויוסף באך במשקל 3.840 ק"ג. גם באמצע הלידה עצמה נשמעה אזעקה. "הייתה אזעקה בצירים האחרונים, בדחיפות האחרונות, וזה לא הלחיץ אותי כי זכרתי שאני במקום מוגן. שאגתי בקטע ששום דבר לא יפריע לי".