מחקר: לידה שקטה משפיעה על אימהות גם אחרי 40 שנה 

לידה שקטה המוגדרת כלידת תינוק ללא סימני חיים משבוע 22 להריון ואילך היא אחד האירועים הטראומטיים ביותר שאישה יכולה לחוות. הוא מלווה לעיתים בכאב רגשי עמוק, דיכאון, חרדה, מצוקה, ואף סימפטומים פוסט-טראומטיים. מדובר במשבר שממשיך להשפיע על האישה, על הזוגיות ועל המרחב המשפחתי והחברתי שסביבה.

בעוד חלק גדול המחקרים עוסקים בשנים הראשונות לאחר האובדן, ומתמקדים בקשיי האבל, גוננות יתר או קשיים בהתקשרות עם הילדים הקיימים, מחקר חדש בהובלת פרופ' אלה קון-שורץ, ראש התוכנית לתואר שני במדעי הזקנה (גרונטולוגיה) וראש המרכז הרב-תחומי לחקר הזקנה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, בחן לראשונה כיצד לידה שקטה משפיעה על נשים עשורים לאחר האירוע. המחקר הנוכחי בחן 1,145 נשים בגילאי 50+ (גיל ממוצע 68) מ-12 מדינות באירופה. כמחצית מהנשים חוו לידה שקטה לפני ארבעה עשורים בממוצע, והן הושוו לנשים בגילים דומים שלא עברו לידה שקטה.

נשים חוות קרבה רגשית גבוהה יותר עם ילדיהן

המחקר הראה שלצד הקשיים המוכרים, לאורך עשרות שנים האובדן יכול ליצור תחושת מטרה מחודשת וחיובית בחוויית ההורות. "לנשים שחוו לידה שקטה הייתה יותר קרבה רגשית לילדיהן, לעומת נשים שלא חוו לידה שקטה. תוצאות המחקר היו דומות גם אם היה מדובר בהריון הראשון וגם במקרה שבו היו לאישה ילדים קודמים", אומרת פרופ' קון-שוורץ.

לדבריה, חוויית האובדן יכולה לשנות את תפיסת האימהות כך שהן אינן לוקחות את ההורות כמובנת מאליה. "מתוך החוויה וההבנה העמוקה של משמעות האובדן, אימהות אלו נוטות להיות מכוונות וממוקדות יותר בגידול ילדיהם, ולהתמקד בהיבטים החיוביים ובערך הרב של הילדים הקיימים בחייהן".

פרופ' קון-שורץ מספרת היא עצמה עברה לידה שקטה. "זה היה ההיריון הראשון שלי, גילו מוטציה גנטית של העובר, ונאלצתי להפסיק את ההיריון בשבוע 22. סביב ההריונות שבאו אחר כך היתה יותר חרדה, עכשיו יש לי שתי בנות אז האובדן פחות מרכזי בזהות ההורית שלי".

לדבריה, המניע המחקרי היה גם אישי, המחקר נתן לה אפשרות לחקור את השאלה אם לאורך החיים ייתכנו גם השפעות מיטיבות. "הרגשתי שאולי זה יכול להפוך אותי, אותנו, להורים טובים יותר", היא אומרת, "שפחות ניקח את הילדים כמובן מאליו".

אחד האתגרים המרכזיים, לדבריה, הוא המחסור בשיח ובתמיכה סביב לידה שקטה. "במקרה שלי לא ידעו ולא ראו שאני בהריון, הסביבה לא תמיד יודעת איך לדבר על זה", היא אומרת, "אנשים לפעמים חושבים שאם לא היה תינוק חי אז זה פחות משמעותי, והתגובות יכולות לגרום לנשים פשוט לא לספר והן נשארות עם זה לבד". לדבריה, דווקא שיתוף יכול לעודד נשים אחרות לספר את הסיפור שלהן. "כשהעזתי לדבר, זה עזר לי ועודד אנשים סביבי לשתף בחוויות דומות".

פרופ' קון-שורץ מדגישה את החשיבות בטיפול בנשים שחוו לידה שקטה. "בבתי חולים יודעים לדבר עם יולדות של תינוקות חיים ולא עם נשים שיולדות תינוק שאינו חי", היא אומרת, "יש חוסר מודעות וחוסר ידע, הלידה שלי הייתה ב-2019 יכול להיות שדברים השתנו מאז, אבל בכל בית חולים חשוב שהצוות ידע איך לדבר עם האישה, וינסה לחבר אותה לאפשרות של טיפול בקהילה". לדבריה, שינוי כזה עשוי למנוע התפתחות של מצוקה ממושכת ולהעצים את תהליך ההתמודדות.

היא מסבירה כי לאחר לידה שקטה חלק מהנשים יחוו צמיחה פוסט-טראומטית, תהליך פסיכולוגי שבו הן יחוו שינוי חיובי וצמיחה עמוקה בעקבות ההתמודדות עם הטראומה. "נשים יכולות למצוא משמעות חדשה, לפתח הערכה מחודשת לחיים ולחוויית ההורות", אומרת פרופ' קון-שורץ, "התהליך הזה אינו אוטומטי, דורש זמן ועיבוד, ומחוזק משמעותית על ידי תמיכה חברתית והכרה של הסביבה".