איך נראית חופשת הלידה בעולם: אמהות מול אבות?

מחקר חדש מצביע על פערים משמעותיים בין אמהות לאבות במשך חופשת הלידה, גם במדינות המעניקות להורים זכויות סוציאליות נרחבות. מהמחקר, שערכה חברת היוניקורן דיל, המפתחת פלטפורמה גלובלית לניהול עובדים, שכר ומשאבי אנוש, עולה כי חופשת הלידה של אבות קצרה ב-16.4 שבועות מזו של אמהות, גם לאחר שקלול הבדלים בגיל, במקצוע, בשכר, בוותק ובהיקף הזכאות לחופשה. עוד נמצא כי אמהות נוטות לנצל יותר ימי חופשה ומחלה כדי להאריך את היעדרותן, ובחלק מהמדינות הן סופגות במהלכה ירידה ניכרת בהכנסות. הפערים נמשכים גם לאחר החזרה לעבודה: שיעור האמהות שאינן ממשיכות לעבוד באותו מקום עבודה בתוך חצי שנה מסיום החופשה גבוה מהאבות.

המחקר, שערכה לורן תומאס, כלכלנית בדיל, מבוסס על נתוני שכר, העסקה וחופשות לידה של יותר מ-7,200 הורים ב-97 מדינות, בין השנים 2021 ל-2026. המחקר התמקד בכ-5,000 הורים ב-12 מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, שוודיה, ספרד והולנד. בניגוד למחקרים המתמקדים בזכויות המוקנות להורים על פי חוק, המחקר הנוכחי בחן את ניצול החופשות בפועל, את השכר שמקבלים ההורים במהלכן ואת המשך העסקתם לאחר החזרה לעבודה.

במסגרת המחקר נבחנו גם דפוסי חופשת הלידה בישראל. לפי נתוני המדגם הישראלי, משך חופשת הלידה החציוני של אמהות בארץ עומד על 84 ימי עבודה, לעומת 11 ימים בלבד אצל אבות. כאשר מביאים בחשבון גם ימי חופשה ומחלה שנוצלו סמוך לחופשת הלידה, משך ההיעדרות החציוני עולה ל-120 ימים אצל אמהות, לעומת 15 ימים אצל אבות. הפערים ניכרים גם בניצול ימי חופשה נוספים: 48.5% מהאמהות במדגם הישראלי השתמשו בימי חופשה או מחלה סמוך לחופשת הלידה, לעומת 18.2% מהאבות. בנוסף, 93.9% מהאמהות ניצלו את חופשת הלידה ברציפות, לעומת 81.8% מהאבות.

חופשה משותפת לא בהכרח מובילה לשוויון

אחת המסקנות הבולטות במחקר היא שהרחבת הזכאות לחופשת לידה אינה מבטיחה חלוקה שוויונית שלה בין ההורים. דווקא במדינות שבהן ההורים רשאים לחלוק ביניהם מכסה משותפת של ימי חופשה, נמצאו פערים גדולים יותר בין אמהות לאבות. לעומת זאת, במדינות המעניקות לכל הורה זכאות אישית שאינה ניתנת להעברה, הפערים נוטים להיות קטנים יותר.

כך למשל, בבריטניה יכולים ההורים לחלוק ביניהם עד 50 שבועות של חופשת הורות, אך היא מציגה את הפער הגדול ביותר בין משך החופשה של אמהות ואבות מבין 12 המדינות שנבדקו לעומק. ספרד, המעניקה לכל אחד מההורים זכאות אישית ושווה לחופשה בתשלום שאינה ניתנת להעברה, מציגה את הפער הקטן ביותר. אבות בספרד לקחו חופשה חציונית של 70 ימי עבודה, לעומת 85 ימים אצל אמהות.

המחקר מצא כי בלא מעט מדינות אבות נוטים לנצל רק את תקופת החופשה המינימלית המובטחת להם בחוק. בבריטניה ובאיטליה, למשל, משך חופשת האבהות החציוני עמד על עשרה ימי עבודה בלבד, ובצרפת על 20 ימים, בהתאם לזכאות החוקית.

בארצות הברית, שבה אין חופשת לידה בתשלום המובטחת ברמה הפדרלית, התמונה שונה. אבות אמריקאים המועסקים במקצועות "צווארון לבן" יצאו לחופשה חציונית של 5.6 שבועות – יותר מאבות בבריטניה, בצרפת ובאיטליה. עם זאת, אמהות אמריקאיות לקחו את חופשת הלידה הקצרה ביותר מבין 12 המדינות שנבדקו: 12.5 שבועות בלבד, לעומת 44.4 שבועות אצל אמהות בשוודיה. הפערים אינם מסתיימים עם החזרה לעבודה. בכלל 12 המדינות שנבדקו לעומק, 30% מהאמהות כבר לא הועסקו באותו מקום עבודה בתוך שישה חודשים מסיום החופשה, לעומת 23% מהאבות. בבריטניה הגיע הפער המגדרי בשיעורי העזיבה ל-10–11 נקודות אחוז, ובקנדה ל-12 נקודות אחוז.

עם זאת, לא בכל המדינות נמצאה מגמה דומה. בארצות הברית ובספרד אבות שכבר לא הועסקו באותו מקום עבודה היה מעט גבוה יותר מזה של האמהות, ואילו בצרפת הפער היה קטן והשתנה בהתאם לתקופת המדידה. חשוב לציין כי נתוני המחקר אינם מבחינים בהכרח בין עזיבה מרצון, פיטורים או סיבות אחרות לסיום ההעסקה. המחקר בחן גם את הקשר בין גודל המעסיק למשך חופשת הלידה. נמצא כי אמהות בחברות בינוניות לקחו 79 ימי עבודה פחות מאמהות בחברות גדולות, ואילו אמהות בחברות קטנות לקחו 84 ימים פחות. הפערים נשמרו גם לאחר שקלול מאפיינים דמוגרפיים, מדינת ההעסקה והזכאות לחופשה. אחת ההשערות שהועלו במחקר היא שחברות גדולות מסוגלות להתמודד ביתר קלות עם היעדרות ממושכת של עובדים.

גם ניצול ימי חופשה ומחלה נוספים מעיד על ההבדלים בין ההורים. בכלל המדינות שנבדקו, 49.7% מהאמהות ניצלו ימים כאלה סמוך לחופשת הלידה, לעומת 40.3% מהאבות. גם לאחר שקלול הזכאות לימי חופשה, אבות נטו פחות מאמהות לנצל ימים נוספים כדי להאריך את היעדרותם.

חופשת לידה ארוכה, אבל בשכר נמוך יותר

הפערים בין אמהות לאבות באים לידי ביטוי גם בתשלום שהם מקבלים במהלך החופשה. מהמחקר עולה כי במדינות מסוימות אמהות היוצאות לחופשות ממושכות חוות ירידה משמעותית בהכנסותיהן, בעוד שאבות הנמצאים בחופשות ארוכות נוטים להמשיך לקבל שכר הקרוב לשכרם הרגיל. בבריטניה, למשל, אמהות שעדיין נמצאות בחופשת לידה לאחר ארבעה חודשים מקבלות פחות ממחצית משכרן נטו. לעומת זאת, בארצות הברית, בהולנד ובאיטליה, אמהות שנמצאות בחופשה בשלב זה מקבלות שכר הקרוב לשכרן הרגיל. לגובה התשלום במהלך החופשה עשויה להיות השפעה משמעותית גם על החלטתם של אבות להאריך אותה. לפי המחקר, אבות שנשארו בחופשה לתקופות ממושכות היו בעיקר אלה שהמשיכו לקבל שכר הקרוב לשכרם המלא.

"כאבא לילדות קטנות, הממצאים האלה נוגעים לי גם באופן אישי. במשך דורות, חופשת הלידה של אבות הייתה מוגבלת, ולמרות השינויים בעולם העבודה", אומר אלכס בואזיז, מנכ"ל ומייסד שותף בדיל. "אנחנו פועלים ליצור עולם עבודה פשוט ונגיש יותר עבור כולם, בכל מקום בעולם, ולקדם סטנדרט גלובלי חדש של העסקה, שבו גמישות ושוויון הזדמנויות הם חלק בלתי נפרד כבר מהיסוד".