אישה מוטרדת מסתכלת הצידה (צילום: Jacob Wackerhausen, Istock)
לצד החשיפה והפתיחות, יש עדיין דברים מוטעים בנוגע לדיכאון אחרי לידה | צילום: Jacob Wackerhausen, Istock
בשנים האחרונות חדר מושג הדיכאון שאחרי לידה למרכז השיח. נשים אמיצות כבר מתוודות ומספרות על הקשיים שחוו, וגם המודעות של המטפלים והמעגלים הסובבים את היולדות נמצאת בעלייה. ועדיין, כמו בכל מחלה או בעיה שקשורה לנפש, לא מעט מיתוסים, אמונות טפלות ותפיסות שגויות עוטפים את האמת. אז כמה נשים באמת סובלות מדיכאון? אם אובחנת כלוקה בדיכאון אחרי לידה אחת, האם באמת יש יותר סיכוי שתלקי בו שוב? והאם לעייפות שלך יש השפעה על כמה מדוכאת תהיי? הנה כמה עובדות שחשוב לדעת.

דיכאון אחרי לידה מופיע בימים הראשונים אחריה: לא בהכרח.
כ-50-80% מהנשים חוות בימים הראשונים אחרי הלידה תנודתיות במצב הרוח, רגישות יתר, הפרעות שינה וחרדה – תופעות שמאוגדות יחד תחת השם בייבי בלוז (דכדוך אחרי לידה) וחולפת בדרך כלל עצמונית תוך שבועיים בערך. אם הסימפטומים לא חולפים או מחמירים, מומלץ לפנות לייעוץ, שכן דיכאון ממש לא חייב להתחיל מיד אחרי הלידה.

אין אישה שלא חווה קושי נפשי אחרי הלידה ברמה מסוימת: לא מדויק.
כאמור, 50-80% מהנשים חוות דכדוך, ו-1 ל-8 עד 10 נשים תאובחן בלוקה בדיכאון. מכאן, שישנו מיעוט קטן של נשים שאמנם חוות קשיי הסתגלות לסטטוס החדש, אך ללא דכדוך ממשי או סימפטומים דכאוניים.

דיכאון אחרי לידה פוגע בתפקוד: תלוי באיזו דרגת חומרה של דיכאון מדובר.
כשאישה לוקה בדיכאון אחרי לידה, התפקוד יכול להיפגע ברמות שונות. יש נשים שמסוגלות לתפקד עם התינוק בצורה סבירה מבחינה טכנית, אבל מרגישות שהן פועלות על אוטומט, באופן רובוטי, למרות שחיצונית נראה שהן מתמודדות מצוין. עם זאת, ישנם מקרים שבהם הדיכאון מונע מהאישה לתפקד ברמה הבסיסית ביותר, עד כדי חשש לטיפול לקוי בתינוק והזנחת צרכיו. כאן המקום להדגיש את חשיבותה של מערכת תמך – בן זוג, משפחה, חברים או עזרה בתשלום – שתוכל לזהות את המצב, להפנות את האישה לגורם מקצועי ולסייע בטיפול בתינוק.

דיכאון אחרי לידה עלול לגרום לך לפגוע בתינוק שלך: במקרים נדירים ביותר.
במידה הדיכאון קשה והאם מתקשה בתפקוד בסיסי, כמו הנקה, הכנת בקבוקים או טיפול בתינוק, ובהיעדר מערכת תמיכה שתבצע את הטיפול במקומה, התינוק עלול להינזק. אבל נזק ממשי, של ניסיון אקטיבי לפגיעה בתינוק, הנו נדיר ביותר, ולמעשה מוגדר כנובע מפסיכוזה ולא מדיכאון אחרי לידה.   

אם את רוצה להניק, אסור לך לקחת תרופות נגד דיכאון: לא נכון.
תרופות נוגדות דיכאון אכן עוברות בחלב אם, אולם בכמות מזערית וכמעט בלתי קיימת. כיום לא ידוע על השפעה כלשהי על ההתפתחות של תינוקות שינקו מאימהות שנטלו נוגדי דיכאון מסוג SSRI כמו ציפרלקס ופרוזאק. אולם חשוב גם לציין כי לא כל דיכאון דורש טיפול תרופתי, ולעתים אפשר להסתפק בפסיכותרפיה בלבד.

אין תמונה
מי שסבלה מדיכאון לא בהכרח תסבול שוב בלידה חוזרת. ברוק שילדס מוכיחה
העייפות מגבירה את הדיכאון: נכון.
הפרעות שינה והיעדר שינה רציפה עלולים להגביר הפרעות מצב רוח, ובכללן גם דיכאון. האידאל הוא שש שעות שינה רצופות, נתון שכמובן נשמע דמיוני לאמא טרייה. לכן, ממליצים אנשי מקצוע לחלק את הלילה למשמרות, כדי לאפשר לאם לישון מספר שעות ברצף – אגב, שיטה לא רעה גם אם האם לא לוקה בדיכאון.

נשים שסבלו מדיכאון בעבר נמצאות בקבוצת סיכון: נכון.
ישנם כמה גורמי סיכון לדיכאון אחרי לידה. נשים שלקו בדיכאון טרם ההיריון או במהלך ההיריון, נשים שלקו בעבר בדיכאון אחרי לידה, נשים עם היסטוריה משפחתית של דיכאון אחרי לידה או דיכאון בכלל, נשים שסובלותPMS  (תסמונת קדם וסתית) קשה או תגובה רגשית לגלולות נגד הריון – כולן מוגדרות כבעלות סיכון מוגבר ללקות בדיכאון, ועל סביבתן להיות ערה לכך.  

מי שסבלה מדיכאון אחרי הילד הראשון תסבול מדיכאון גם בלידות הבאות: לא בהכרח.
הסיכון לדיכאון חוזר הוא בין 50 ל-70% אחוז – גבוה, אך לא מוחלט. כצעד מונע, יש אנשי מקצוע שממליצים על טיפול תרופתי מונע נגד דיכאון מיד אחרי הלידה, גם אם טרם נצפו סימפטומים של דיכאון.

*סייעה בהכנת הכתבה: ד"ר גבי אייזנברג רומנו, מנהלת היחידה לבריאות הנפש של האישה במעגל הפריון במרכז הרפואי ת"א.

>> "אני לא סולחת לעצמי על הדיכאון אחרי הלידה"