"התינוק שלי נלחם ואני לא יכולה להחזיק אותו"
במסדרונות השקטים של הפגייה הממוגנת במרכז הרפואי הלל יפה יש צליל אחד שכולם חיכו כבר לשמוע: הבכי של מוחמד גנאים - פג שנולד במשקל של 720 גרם בלבד. במשך 75 ימים נלחם מוחמד על כל נשימה. מערכות גופו התפתחו, הוא עלה במשקל, למד לאכול מבקבוק ולאחר כ-100 ימים, הוא השתחרר הביתה: "בגלל המלחמה לא יכולנו לבוא, היינו מתקשרים לצוות לשאול לשלומו של מוחמד"

ישנם גיבורים לא רק במלחמה- מוחמד גנאים מבאקה אל גרבייה נולד בשבוע 24 במשקל 720 גרם, פחות מחבילת סוכר. במשך 75 ימים היה מונשם ונאבק על חייו בפגייה הממוגנת של המרכז הרפואי הלל יפה. "זה היה בסיום המשמרת שלי. כבר יצאתי לחניון ואז התקשרו לדווח לי על לידה במועד מוקדם מאוד", אומרת ד"ר סילביה פולדי, רופאה בכירה בפגייה, "מיד חזרתי למחלקה והתחלנו בפעולות הנשמה. כשתינוק נולד בשבוע כל כך מוקדם ובמשקל כזה המערכות לא בשלות. במשך 75 יום בהם היה מונשם, כל יום הוא הישג. היו הרבה עליות ומורדות, לילות שבהם לא ידענו אם ישרוד עד הבוקר, אבל הוא לא ויתר".
ואז, כשנדמה היה שהמצב הרפואי התייצב פרצה המלחמה. עבור ההורים, בנוסף למטען הרגשי, התווסף מכשול נוסף - המרחק הפיזי. "בימים הראשונים נאלצנו להישאר בבית. בננו הבכור בן השלוש מאוד פחד מההתרעות והאזעקות ונאלצנו להישאר איתו. היינו מתקשרים לצוות לשאול לשלומו של מוחמד, האם שרד את הלילה", מספר אזהר, האב.
"זה היה הסיוט הכי גדול שלי", מספרת ספא, אמו של מוחמד. "הבן שלי נלחם על חייו ואני לא יכולה להחזיק לו את היד. היינו מתקשרים לפגייה כמה פעמים ביום. הייתי מבקשת מצוות האחיות לחבק אותו בשמי, לספר לו שאנחנו מחכים לו".
לאחר כ- 100 ימים מוחמד השתחרר הביתה. הוא כבר לא מחובר לצינורות, אלא מחובק בזרועותיה של אמו. "הצוות ב'הלל יפה' נהיה חלק מהמשפחה שלנו. לאורך כל הדרך תמך, חיבק, עודד אותנו. הקשר הזה, שנוצר בזמן מלחמה הוא משהו שילווה אותנו לכל החיים".
"הסיפור של מוחמד הוא אחד מהמקרים שאנו מכנים נס רפואי. פג שנולד במשקל כה זעיר ומצליח לשרוד הוא הוכחה לכך שגם כשאין כמעט סיכוי, וגם כשהעולם בחוץ רועש – כוח החיים חזק מהכל", אומר ד"ר עמית הוכברג, מנהל מחלקת יילודים ופגים ב"הלל יפה". "היום הוא בבית והלב שלנו תמיד נשאר איתו".