שמעתם על הפסיכולוג המוכר שהנחה תוכנית טלוויזיה על הדרכת הורים ונמצא אשם במעשים מגונים במטופליו? שמעתם על עורך הדין שנמצא אשם במעילה של כספי לקוחותיו? שמעתם על הרופא שנמצא אשם בהפרת כללי אתיקה כלפי מטופליו? אם נשליך מהתפוחים הרקובים שבסלסלה על הסלסלה כולה, נימנע מלהיתמך באנשי מקצוע, יועצים ומטפלים בכלל, ונישאר עם בעיות, קשיים ושאלות וללא כל עזרה ופתרון.
בכתבה על עולם הייעוצים להורים אמש (רביעי) ב"עושות חשבון" בערוץ 10, התמקדו במקרי הקיצון של ייעוצים כאלה על מנת שישמשו כהרתעה מפני "הייעוצים הללו" באופן כללי. אולם, כפי שניתן לראות בדוגמאות לעיל (וכולן דוגמאות חיות ואמיתיות שהתרחשו בשנים האחרונות בישראל), גם כאשר יש הסמכה רשמית, פיקוח ורגולציה, לצערנו הרב הדבר לא מבטיח שניתקל באיש מקצוע שיעשה לנו יותר נזק מתועלת, או פשוט לא יועיל לנו כלל.
אני מברכת על רגולציה, פיקוח והסמכה. הלוואי שתחום הלימודים לייעוץ, ובפרט בתחום ההורות החיוני כל כך, היה מפוקח ומסודר ותחת משרד ממשלתי. עם זאת, עצם העובדה שהוא אינו מפוקח כרגע לא מעידה על כך שיש להימנע מהייעוצים הללו, כפי שהכתבה מנסה לרמוז, וגם לא שהייעוצים הללו מזיקים חלילה או לא מועילים להורים. ההיפך הוא הנכון. דבר אחד ברור עלה מהכתבה: היזהרו מהיועצות להורים, שמכניסות הרבה כסף קל לכיסן בזכות ההורים המבולבלים. מסר ברור, מפחיד, מרתיע, דמגוגי, מגמתי וחד צדדי. רציתי להציג את הצד השני, שלא נשמע בתוכנית אתמול.
הכתבה נפתחה בכך שהייעוצים "עלולים לגרום לנזקים שקשה מאד לשקם, ארוכי טווח וחמורים במיוחד". עדות אחת כזו על נזק לטווח הארוך מייעוץ כזה לא הובאה בכתבה. לכתבה התראיינה פסיכולוגית שטענה לנזקים של ייעוץ שכזה לטווח הארוך, אך מצד שני לא רואיינה לכתבה פסיכולוגית שתומכת בייעוץ שינה, לא רואיינו רופאים שמדברים על חשיבות השינה הרציפה לבריאות הילד, על ההשפעה החיובית של אימון שינה על השינה, הזוגיות, העבודה, ההתפתחות של הילד וחיוניות השינה על ריכוז ותפקוד הילד והוריו.
כמובן שלא צוטטו המחקרים שמדברים על יעילות וחשיבות של אימון שינה לתינוקות. כך למשל, חוקרים שבדקו השפעה של אימוני שינה הראו שיפור משמעותי במדדי החרדה והדיכאון של ההורים, בהנאה מההורות וברמת הביטחון של האמהות שהשתתפו בו. מחקר שניסה לבדוק את ההשפעה של אימון שינה על התינוק בטווח המיידי הוכיח כי אימוני השינה לא השפיעו לרעה על התנהגות הילד, לא פגעו בהתקשרות של ההורים עם ילדיהם ולא בהנקה. זאת ועוד: מחקר בדק וגילה שאם לא מטפלים בבעיות השינה בינקות, הן רק הולכות ומחמירות. קלי באיירס, פסיכולוגית ילדים שהשתתפה באחד המחקרים הללו אמרה ש"הרבה הורים שמתלוננים על בעיות שינה מכונים 'מפונקים', ושומעים מהסביבה הבטחות כמו: 'זה טבעי, ויעבור לבד. הנתונים שלנו מראים בבירור שזה ממש לא כך, ושהבעיות לא נפתרות מעצמן, אלא דורשות טיפול כדי שלא יחמירו".
אם הכתבה היתה באמת שואפת לאיזון היא לא היתה מביאה סיפור קיצוני של ייעוץ שינה בגיל שבועיים כשרובן המוחץ של יועצות השינה לא יעשו ייעוץ שינה בגיל כזה קטן., אלא מביאה עדויות לייעוצי שינה לגיטימיים מוצלחים ששינו את חיי ההורים והילדים. אין ספק שבכל תחום יש את היועצים הפחות מקצועיים או מוצלחים, ולצערנו המיעוט פעמים רבות עלול לפגוע במוניטין של הכלל. דווקא על המיעוט הכתבה אמש מנסה להישען, ולהקשות עוד יותר על ההורים העייפים במקום להקל עליהם ולהציע פתרון.
נכון, צריך להקשיב לקול הפנימי ולאינטואיציה שלנו. עלינו לקחת אחריות על התפקיד ההורי שלנו ולהוביל את ילדינו בבטחה, לספק להם את צרכיהם. אולם, מה הורים עושים כאשר אינם בטוחים בדרכם? לא יודעים מה התשובה הנכונה? מתמוטטים מחוסר שינה, מסתובבים עם הרבה סימני שאלה ולא תשובות, ומחפשים מענה.
אז איך בכל זאת בוחרים יועצת מקצועית שתעשה את הדבר הנכון ולא נזק חלילה?