שנים חלמו להיות הורים - ואז הם פגשו את שמרית

דניאל רומאנייב ואופק דרין, בני 31, חיכו לרגע הזה לא מעט זמן. אחרי 13 שנים יחד וארבע שנות נישואים, חלומם להיות הורים התגשם השבוע. "כמעט מיד אחרי שהתחתנו התחלנו בתהליך הפונדקאות", מספר דניאל. "רצינו שהתהליך יהיה בארץ כדי שנוכל לעבור אותו עם הפונדקאית, ולא בחו"ל בשלט רחוק". וכך, דרך סוכנות "מירב פונדקאות חובקת", הגיע החיבור ששינה את חייהם - עם שמרית שרוני חדשי, אחות במחלקה לרפואה דחופה במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית.

כשבעלה במילואים בשנתיים האחרונות והיא לבד בבית עם שלושה ילדים, מצאה שמרית מקום בלב לחבור כפונדקאית למסע של דניאל ואופק להפוך להורים. "זה היה חיבור מהרגע הראשון", אומר אופק. "שמרית הייתה פשוט האדם הנכון. חמה, רגועה, מחויבת". הדרך, כמו לא פעם בפונדקאות, היתה רצופה גם בניסיונות שלא צלחו. אבל שמרית לא זזה מהדרך המשותפת אפילו לרגע. "בכל פעם אמרה לנו: 'אני איתכם. ממשיכה'", מספר דניאל. "וזה לא מובן מאליו - בזמן שבעלה במילואים כבר שנתיים, עם שלושה ילדים בבית. והיא פשוט הייתה שם. מלאה בנתינה".

לאורך ההיריון טופלה שמרית על ידי ד"ר דורית רביד, מנהלת מרפאות אם-עובר במרכז רפואי מאיר. לקראת הלידה נפגשו אופק דניאל ושמרית למפגש הכנה עם דנה עתיר, סגנית אחות ראשית בחדרי הלידה במאיר - מי שגם יילדה אותם ברגע המרגש. "דנה הייתה מדהימה", מספרים אופק ודניאל. "ענתה על כל שאלה, ליוותה את שמרית ממש מהתחלה. בבוקר הלידה היא קיבלה וליוותה אותה ואתנו כל היום. היא עשתה את זה באופן הכי מקצועי ורגיש שיש. לידה שבה היולדת איננה האם יכולה להיות רגישה ומורכבת", הם אומרים, "ודנה פשוט פעלה בצורה עדינה, שהכול ירגיש נכון, נעים, בשביל כולם. זה היה מרגש".

"הרעיון להיות פונדקאית נולד במאיר - הבית השני שלי", מספרת שמרית. "יש לנו אחות נוספת במיון שהייתה פונדקאית לפני כמה שנים. אני זוכרת שזו היתה הנקודה שבה נבט הרעיון. שאלתי, חקרתי, וזה לא עזב אותי. אני עובדת עם צוות מדהים במחלקה לרפואה דחופה במאיר שנותן את כל כולו מסביב לשעון למען המטופלים - אבל מאז ששמעתי על סיפור הפונדקאות, ידעתי שיש מקום נוסף בו אוכל לתת – וזה ליווה אותי עד קבלת ההחלטה".

אחרי לידת בנה השלישי כבר הבשיל הרגע. היא פנתה לסוכנות - אבל לקחה זמן לחשוב. "זה תהליך גדול. רציתי להיות בטוחה. אבל בפנים הרגשתי שזה נכון לי". "כשהתחלתי לחשוב על התהליך חשבתי שאוכל לסייע לקרובי משפחה שלי שרצו לעבור את התהליך, אך הבנתי שאי אפשר לעשות זאת בישראל, וכשהכרתי את דניאל ואופק, הכל התבהר והרגיש מאוד נכון. התחברנו מהר. הרגשתי שאני עושה משהו משמעותי באמת - עוזרת לזוג להפוך למשפחה שעליה הם חולמים כבר שנים". לדבריה, המשפחה תמכה, גם אם בדרך היו לבטים. "ההורים שלי היו בהתחלה מודאגים אבל כשראו שזה מה שאני רוצה הם נרגעו, ואמא שלי אפילו היתה איתי בלידה והתרגשה מאוד".

על חדר הלידה במאיר ומחלקת נשים יש לה רק מילים חמות: "דנה והצוות היו פשוט מדהימות. עטפו אותי מכל כיוון והרגשתי בטוחה ומוערכת. חלק ממשהו גדול ממני וחלק מהמשפחה שלי כאן במאיר". היום, כשאופק ודניאל חובקים את אליאנה הקטנה בידיים הם אומרים: "שמרית הגשימה חלום לא רק לנו אלא גם לכל הסובבים אותנו. גדלנו בתוך מציאות שלהביא ילד לזוג גברים היה על גבול הבלתי אפשרי וכשאתה נער שיוצא מהארון המחשבה של ההורים זה תמיד על הקשיים בעתיד על משפחה וילדים ובזכותה זה אפשרי. זכינו לקבל הכל – גם את שמרית היקרה שלנו שבזכותה הפכנו להורים של אליאנה, וגם לצוות מקצועי, עוטף ורגיש לאורך כל הדרך. זהו נס חנוכה שלנו” הם מסכמים.