"אנחנו עדיין דיג'יים מתל אביב, הכל טוב"

איתי בירי וירון אמור (דיפה), הם זוג מפיקים ודיג'יים ישראלים שמתגוררים בברלין. אחרי עשרות הוצאות בלייבלים שונים באיזורי ההאוס והטכנו, לפני קצת פחות מחודש הצמד הוציאו את אלבומם השני – "Dominance".

האלבום קיבל ביקורות מפרגנות ממגזינים נחשבים, כמו DJMag ו-Mixmag. הוא יצא תחת הלייבל שאותו הקימו בעצמם, "Black Crow Records", שנתן גם במה לעוד אמנים מרחבי העולם, ביניהם גם מפיק הטכנו האיראני – Aril Brikha. לקראת מסיבת ההשקה לאלבומם שתיערך היום באלפאבית, תפסנו אותם לשיחה.

איך הכרתם, ואיך נעשה החיבור ביניכם?

איתי: "כשהכרנו, ירון כבר היה מפיק מסיבות ומוזיקה, ואני רק התחלתי. אף פעם לא הייתי במסיבת טכנו בחיי, והייתי שומע את הז'אנר דרך אחי הגדול שהאזין לו בתקליטים. הסתקרנתי ממנו מאוד, ולימדתי את עצמי ליצור מוזיקה דרך האינטרנט. הוצאתי אי.פי. קטנטן באינטרנט, וירון היה מנגן אותו. בהתחלה הוא לא האמין שאני באמת זה שיצר את המוזיקה הזו, אז הוא נסע לבקר אותי בירושלים כדי לראות בעצמו. אחר כך, נוצר בינינו חיבור וניגשנו ליצור מוזיקה ביחד”.

הרבה ישראלים, במיוחד מוזיקאים ואמנים, נוהרים לברלין. מה לדעתכם יש לה שלתל אביב אין?

ירון: "כל מה שקשור לסצינת הטכנו הרבה יותר גדול שם. מועדונים, לייבלים – התעשייה שם זה מקור הטכנו העולמי. אם סרטים עושים בהוליווד, אז טכנו והאוס עושים בברלין. אני חושב שאם אתה אמן פעיל ואתה רוצה לקדם את הדברים ביעילות, אז יותר נוח משם. במקרה שלנו כיוונו יותר לשינוי אווירה, מאשר לנסוע ספציפית לברלין".

אי אפשר להתעלם גם מהפן הכלכלי. זו עיר שהרבה יותר קל לחיות בה מבתל אביב, לא?

ירון: "כן, לאמנים זה יכול להיות מקום יותר נוח, כי המחיה שם יותר זולה ויש שם יותר פתיחות רעיונית. קל יותר להתפרנס שם מאמנות, ובשביל אנשים יוצרים זו סביבה טובה להתפתח בה. למרות שזה גם משתנה עכשיו – המחירים עולים יותר ויותר".

האם אתם מאמינים שיש כזה דבר סאונד "ישראלי"?

ירון: "לדעתי, אין כזה דבר סאונד 'ישראלי', חוץ מטראנס, ששם זה מאוד מובחן. בכל מה שקשור להאוס וטכנו, יש אמנים מצליחים מישראל אבל אין שום דבר שאפשר להצביע עליו ולהגיד – 'זה מישראל'. לא נראה לי שמישהו מניו יורק, דטרויט, סין או יפן יבוא ויגיד – 'את הקטע הזה בטוח עשו בישראל'".

איך אתם מתקבלים בתור ישראלים בתעשייה הזו?

ירון: "אנחנו פחות מדברים ונכנסים לוויכוחים פוליטיים, ומשתדלים לבטא את עצמנו במה שאנחנו הכי טובים – עשייה מוזיקלית. לדוגמה, עשינו סינגל עם אמן איראני (Aril Brikha), שהפך להיות אחד החברים הכי טובים שלנו. אפשר לגשר על גבולות פוליטיים או גאוגרפיים באמצעות יצירה משותפת".

איתי: "בסצינה של ההאוס והטכנו לא כל כך חוסמים אנשים בגלל הרקע שהם באו ממנו, המוזיקה מנצחת הכל. לא יצא לנו עוד להיתקל באנשים שלא רצו להתייחס אלינו בגלל שאנחנו ישראלים".

מהן נקודות העליה והירידה במערכת היחסים שלכם כצמד, ואיך זה משפיע על הפן היצירתי?

איתי: "(צוחק) שאלה לא פשוטה. אנחנו לוקחים הפסקות, כמו בכל מערכת זוגית. כל אחד לוקח את הפינה שלו לכמה ימים, ואז חוזרים לעבוד".

ירון: "אין בינינו אנרגיות רעות. החיבור בינינו ממש טוב, כך שאין פיצוצים או דברים בסגנון. אנחנו מאוד מתואמים במה שאנחנו רוצים לעשות ואיך שאנחנו רואים את הדברים. אם יש משהו שאנחנו לא מסכימים עליו, אז אנחנו יודעים לדבר ולפתור את זה בקלות".

אתם מרגישים שמשהו משתנה בתל אביב?

איתי: "הקהל כל הזמן משתנה, לטובה או לרעה. יש פרצופים חדשים, הרבה יותר אנשים נפתחו לזה, הכמויות במועדונים עולה. פעם זה לא היה ככה, פעם היה מאבק כדי שהלילה יצליח. היום יש עניין, זה מדהים לנגן במסיבות כשיש אנרגיה כזאת. מרגיש מרענן וכיף כל פעם מחדש".

ירון: "מאז שאנחנו פעילים, הספקנו לעבור כבר כמה דורות של בליינים, והשנה האחרונה היא השנה הכי מסקרנת ומעניינת בז'אנר. הכל מתפוצץ - פסטיבלים מחו"ל מגיעים לארץ, והמסיבות נהיות יותר גדולות וארוכות".

למה אתם מצפים מעצמכם בזמן הקרוב?

ירון: "אנחנו מצפים לחבילה של רמיקסים מאמנים שאנחנו מאוד אוהבים, שיעשו את הפירוש שלהם לטראקים מהאלבום שלנו. ולשמחתי, אנחנו מתחילים לנגן יותר באירופה. יש לנו גיגים קרובים בז'נבה, כל מיני ערים בגרמניה, ועוד. השאיפה שלנו היא לנגן כמה שיותר וליצור כמה שיותר".

איתי: "אנחנו גם רוצים ללכת על כיוונים חדשים מבחינת היצירה. מקווה שזה יהיה מעניין".

דיפה ובירי יערכו מסיבת השקה לאלבומם החדש היום באלפאבית. לפרטים נוספים בפייסבוק