mako
פרסומת

ראיון עבודה עם מתחזים הוביל לשוד הגדול בעולם של 6.3 מיליארד דולר בתוך 20 דקות

זה נשמע כמו תסריט לסרט הוליוודי: מבצע מתוחכם שנמשך חודשים, זהויות מזויפות, מיליארדי דולרים שנעלמים תוך דקות ועקבות שמובילות עד לקוריאה הצפונית. אלא שהפעם השוד לא התרחש בקזינו בלאס וגאס, אלא בבינאנס, אחת מבורסות הקריפטו הגדולות בעולם. איך הצליחו האקרים לגנוב מיליארדי דולרים, ולמה גם מערכות האבטחה המשוכללות ביותר מתקשות להגן על החוליה החלשה: בני האדם

דרור גלוברמן ודני פלד
mako
פורסם:
בינאנס, קריפטו
בינאנס, קריפטו | צילום: Antonio Gravante, shutterstock
הקישור הועתק

במשך שנים נחשב שוד הכספות בסניף בנק דיסקונט בתל אביב ביולי 2002, שבו נעלמו כ-25 מיליון דולר בסוף שבוע אחד ומבצעיו לא נתפסו עד היום, לפסגת הפשע הפיננסי בישראל. אבל אנחנו חיים בעולם דיגיטלי, שיאי העבר מצחיקים לעומת מה שנחשב כעת לשוד הגדול ביותר בהיסטוריה, בו נגנבו מבורסת הקריפטו הגדולה בעולם, בינאנס (Binance), לא פחות מ-6.3 מיליארד דולר בתוך עשרים דקות בלבד - קצב של כ-300 מיליון דולר בכל דקה. בעוד שבינאנס מרכזת פעילות של כ-335 מיליון משתמשים ומחזור מסחר יומי של כ-95 מיליארד דולר, החקירה והודעת ה-FBI הצביעו באופן חד-משמעי על זהות התוקפת: קוריאה הצפונית.

המשמעות הכלכלית של המבצע עבור פיונגיאנג היא כמעט בלתי נתפסת. קוריאה הצפונית היא מדינה מבודדת וענייה להחריד, שהתמ"ג שלה לשנת 2025 עמד על כ-26.6 מיליארד דולר בלבד, עם הכנסה שנתית ממוצעת של 1,000 עד 1,300 דולר לנפש. היצוא האזרחי המוביל של המדינה מסתכם בפאות וריסים מלאכותיים המניבים כ-200 מיליון דולר, לצד מתכות ורכיבי שעונים, בעוד עיקר הכנסותיה מגיע מיצוא צבאי של פגזים וטילים לרוסיה בהיקף של מיליארדי דולרים. שוד יחיד בהיקף של 6.3 מיליארד דולר שווה ערך לכמעט רבע מכלל התמ"ג השנתי של קוריאה הצפונית, הזרמת הון חסרת תקדים שמופנית ברובה למימון תוכניות הגרעין וההתחמשות של המשטר.

פרסומת

האופן שבו הוצא השוד לפועל מדגים תכנון צבאי מתוחכם המשלב פריצה טכנולוגית עם הנדסה אנושית מהמתקדמות שראינו. לפי דוח מפורט שפרסמה בינאנס, השלב הראשון החל כאשר מהנדס בחברה חיפש בגוגל את תוכנת ניהול החבילות הפופולרית למק, Homebrew. ההאקרים הצפון קוריאנים שתלו מודעת חיפוש ממומנת ומטורגטת היטב, שהובילה להורדת גרסה מתחזה שהכילה דלת אחורית. הנוזקה אפשרה לתוקפים לבצע מיפוי סמוי ומלא של הרשת הפנים-ארגונית, היררכיית ההרשאות והארנקים הדיגיטליים של בינאנס. אף שצוותי האבטחה זיהו את הפגיעה והחליפו את המחשב, המודיעין הפנימי הקריטי כבר נאסף במלואו.

בשלב השני הפעילו התוקפים מלכודת פסיכולוגית מותאמת אישית כלפי מהנדס מפתח אחר בארגון. דרך פרופילי לינקדאין מתחזים, הוצעה לו משרת חלומות באחת מחברות הבינה המלאכותית המובילות. כדי להפיג כל חשד, ניהלו מולו התוקפים ראיונות עבודה בווידאו, שבהם השתמשו בטכנולוגיית בינה מלאכותית להחלפת פנים בזמן אמת (Live Deepfake), כשהם עוטים חזות של מנהלת משאבי אנוש ומנכ"ל. לאחר שרכשו את אמונו, שכנעו אותו לעבור לאפליקציית מסרים מוצפנת ולהוריד "סביבת מבחן" מקצועית למחשב החברה שלו. ברגע שהקוד הזדוני הופעל, חוברו מערכות התקיפה ישירות לארנקים שמופו קודם לכן, ותוך פחות מ-20 דקות רוקנו מיליארדי הדולרים. בינאנס הצליחה להקפיא כמחצית מהסכום, ופיצתה את המשתמשים מקרן החירום הפנימית שלה כך שיותר מ-90% מכספי הלקוחות הושבו, בעוד סמנכ"ל הכספים של החברה הודיע שסיים את תפקידו.

המתקפה הזו אינה אירוע מבודד, אלא שיאה של אסטרטגיה לאומית סדורה שהחלה להתפתח בעקבות הסנקציות הבין-לאומיות שהוטלו על קוריאה הצפונית לאחר הפריצה לאולפני סוני ב-2014 סביב הסרט "ראיון סוף". כשנותקה ממערכת הבנקאות העולמית, פנתה קבוצת הסייבר המדינתית "לזרוס" לזירת הקריפטו - תחילה במסחר, ובהמשך בשדידה שיטתית שכללה בעבר גם את גניבת 600 מיליון הדולר ממשחק הרשת Axie Infinity באותה שיטת ראיונות בדיוק. היקף פריצות הקריפטו של קוריאה הצפונית זינק משני מיליארד דולר בשנת 2025 למעל משבעה מיליארד דולר ב-2026, כשהן מהוות את הרוב המוחלט של כלל גניבות הקריפטו בעולם. מאחורי המכונה הזו עומדת מערכת איתור קפדנית שמגייסת מדי שנה כ-150 עד 200 ילדים מצטיינים בני 11-12, מכשירה אותם באוניברסיטאות עילית במתמטיקה מתקדמת והנדסה לאחור, ומתגמלת את לוחמי הסייבר בדירות, במטבע זר ובאחוזים משלל הפריצות.

פרסומת

הפיכת השוד לזרוע כלכלית רשמית של המדינה אומנם נראית חריגה בנוף המודרני, אך יש לה תקדימים היסטוריים מובהקים בקרב מלכים ושליטים שונים אשר נהגו לשדוד אוצרות אחד של השני. כיום, בעידן שבו מודלי בינה מלאכותית מזהים אלפי פרצות אבטחה בתוכנות ובמערכות הפעלה, השיעור המרכזי מפרשת בינאנס נותר קשור בטבע האדם: לא חולשת התוכנה היא שהפילה את המערכת, אלא פיתוי אישי, אמון עיוור והנדסה חברתית שמזכירים כי הגורם האנושי הוא עדיין החוליה הפגיעה ביותר בשרשרת האבטחה.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

פרסומת