אמא הודו מעדכנת גרסה: איך המדינה המאוכלסת בעולם הופכת לאימפריית AI

הודו נמצאת כיום בעיצומה של מהפכה היסטורית, שעתידה לשנות את פניה מ"הבק אופיס" של העולם למעצמת טכנולוגיה ובינה מלאכותית. השנה עקפה הודו את יפן, והפכה לכלכלה הרביעית בגודלה בעולם עם תמ"ג של 4.5 טריליון דולר, כשההערכות צופות כי כבר בשנים 2028 או 2029 היא תעקוף את גרמניה ותהפוך לכלכלה השלישית בגודלה בעולם, אחרי ארה"ב וסין.

במקביל לצמיחה הכלכלית המואצת, הודו היא כיום המדינה המאוכלסת בעולם, עם כמעט 18% מאוכלוסיית כדור הארץ ואוכלוסייה צעירה מאוד. על אף שכמעט מחצית מכוח העבודה עדיין עוסק בחקלאות, מגזר השירותים והטכנולוגיה הוא המנוע הכלכלי האמיתי, המהווה כ-55% מהתמ"ג ההודי.

במשך שנים רבות, כלכלת השירותים ההודית נשענה על מוקדי שירות (Call Centers) ושירותי IT בסיסיים שסופקו למדינות המערב. אך התפתחות הבינה המלאכותית מציבה כיום איום קיומי על תעשיות אלו, שכן טכנולוגיות AI מסוגלות לבצע משימות תכנות ושירות לקוחות בקלות וביעילות.

מומחים בעמק הסיליקון, כמו המשקיע הנודע וינוד קושלה, מזהירים כי בתוך חמש שנים מרכזי ה-IT ומוקדי התמיכה בהודו עלולים להימחק לחלוטין. כבר השנה, הודו חווה ירידה דרמטית של 20% עד 25% במשרות הכניסה בתחום ה-IT.

בתגובה למשבר המסתמן, ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, מסרב להיכנע לפחד. בנאום לאומה, הוא הצהיר כי "ההכנה היא הנוגדן הטוב ביותר לפחד". מודי הסביר כי ההיסטוריה מוכיחה שטכנולוגיה אינה מעלימה מקומות עבודה, אלא משנה את אופיים ויוצרת סוגים חדשים של משרות, ולכן הממשלה משקיעה בתוכניות הכשרה שאפתניות כדי להבטיח שהצעירים ההודים יובילו את עתיד עולם העבודה.

הבסיס לזינוק הטכנולוגי הנוכחי הונח עוד ב-2014, עם כניסתו של מודי לתפקיד תחת החזון של "מינימום ממשלה, מקסימום משילות". מודי יזם את תוכנית "השילוש הקדוש" (JAM Trinity), מהלך דרמטי שנועד לחבר מאות מיליוני הודים לעידן הדיגיטלי. התוכנית כללה הנפקת תעודות זהות ביומטריות - פרויקט שהעניק זהות ליותר מ-1.4 מיליארד אזרחים (לעומת 600 מיליון בלבד לפני כן), פתיחת חשבונות בנק בחינם לכל פועל וחקלאי, והבטחת גישה לרשת הסלולרית.

התוצאה הייתה חסרת תקדים: הודו דילגה לחלוטין על עידן המחשבים האישיים והפכה לאומת מובייל, עד כדי כך שכיום יש בה יותר טלפונים סלולריים מאשר אסלות. מהלך משלים ודרמטי נוסף של מודי היה הוצאה פתאומית של שטרות של 500,000 רופי מהמחזור במטרה להילחם בשוק השחור, צעד שאילץ את האוכלוסייה לעבור לכלכלה דיגיטלית. על גבי התשתית הסלולרית הזו, הממשלה השיקה את מערכת ה-UPI, המאפשרת לכל אזרח לשלם באמצעות סריקת קוד QR. המערכת הפכה להצלחה מסחררת עם 650 מיליון עסקאות ביום, נתון שעוקף אפילו את מספר העסקאות של חברת ויזה העולמית.

עם תשתית דיגיטלית מתקדמת וייצור של כמיליון וחצי בוגרי מקצועות ריאליים (STEM) מדי שנה, הודו מכוונת כעת להפוך לאחת משלוש מעצמות העל בתחום ה-AI עד לשנת 2047. הממשלה השיקה תוכנית אב בשם "India AI", הכוללת שבעה עקרונות אסטרטגיים לקידום בינה מלאכותית. כדי להבטיח עצמאות טכנולוגית, הממשלה השקיעה 18 מיליארד דולר בפיתוח תעשיית שבבים מקומית, והכריזה על השקעה של 200 מיליארד דולר לפיתוח תשתיות AI. השאיפות ההודיות משכו את תשומת ליבן של כל ענקיות הטכנולוגיה, שהגיעו לוועידת AI עצומה בהשתתפות 250,000 איש.

כולן באות להשקיע

מיקרוסופט משקיעה 17 מיליארד דולר בהודו, אמזון מזרימה 35 מיליארד דולר, והמיליארדר ההודי גאוטמה אדאני מתכנן להקים בה את רשת הדאטה-סנטרים הגדולה בעולם בהשקעה של 100 מיליארד דולר. במקביל, חברות IT מקומיות כמו "אינפוסיס" חוברות לחברות AI כמו אנת'רופיק כדי לשלב מודלים מתקדמים בתעשייה, מה שהפך את הודו למדינה השנייה בעולם בהיקף השימוש במודלים של אנת'רופיק.

בנוסף, מפותחים בהודו מודלי שפה מקומיים שיודעים להתמודד עם 22 השפות הרשמיות ומאות הניבים המקומיים. מעבר להשקעות זרות, ההון האנושי ההודי כבר מנהל את העולם הטכנולוגי: מנכ"לי גוגל, מיקרוסופט, IBM, פאלו אלטו נטוורקס ויוטיוב הם כולם ילידי הודו. מבחינה גיאופוליטית, כוחה של הודו מציב אותה בעמדת מפתח ייחודית בין ארצות הברית לסין, כשהיא שומרת על יחסי סחר פוריים עם שתיהן.

בתוך כל המהפכה האדירה הזו, מערכת היחסים בין הודו לישראל מהווה שותפות אסטרטגית עמוקה והזדמנות פז לשתי המדינות. בביקורו האחרון בישראל, רגע לפני המלחמה, ראש הממשלה מודי הפגין מחווה חמה ויוצאת דופן כאשר צייץ בטוויטר בעברית, בה הודה לראש הממשלה נתניהו על קבלת הפנים וקרא להעמיק את שיתופי הפעולה בתחומי הטכנולוגיה, החקלאות והמים.

חיבוק זה אינו חד-צדדי. מחקר של מכון "פיו" האמריקאי מצא כי 71% מהישראלים רוחשים חיבה להודו - הנתון הגבוה ביותר בעולם. היום, עבור האקו-סיסטם הישראלי ובמיוחד לסטארטאפים בתחומי הרפואה, החקלאות, הרגולציה והבינה המלאכותית, האומה ההודית מציעה שוק בלתי נדלה של 1.4 מיליארד בני אדם. שילוב הכוחות בין החדשנות הישראלית לעוצמה והחזון של המעצמה הדיגיטלית הצומחת במזרח עשוי לעצב את פני העשור הקרוב.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

>> בזמן שעבדתם, פרק 260 - מלחמת ה-AI הראשונה: כשהטכנולוגיה, המודיעין ושדה הקרב מתנגשים