השבוע, בחור טייוואני בשם ג'נסן הואנג נכנס למועדון טריליון הדולר. אנבידיה, החברה שבראשה הוא עומד, היא אולי החברה הכי גדולה שרובנו יודעים עליה הכי מעט. השבוע מניית אנבידיה זינקה ביום אחד ב-24%. זו לא סתם עוד מנייה קטנה שעלתה. זהו הזינוק השלישי הכי גבוה בהיסטוריה, כשרק אפל ואמזון לפניה. שוויים של 24% אחוזי העלייה האלה נאמד ב-184 מיליארד דולר - שווי של יותר מחברת טכנולוגיה בתחום השבבים. אז מה הסיפור של החברה הכי חמה בעולם כעת?

ג'נסן הואנג נולד ב-1963 בטאיוואן, שהייתה אז מדינה ענייה מאוד. הוריו היגרו לתאילנד – בדיוק בזמן שהחלה מלחמת וייטנאם. ההורים חששו והחליטו להעביר את ילדיהם לארצות הברית, לשם עבר ב-1969. הואנג גר אצל דודיו שרצו לתת לו חינוך טוב, אז הם שלחו אותו לפנימייה לילדים בסיכון בקנטקי. כדי להרוויח כסף בתור ילד, הוא עבד ברשת המזון "דני'ס". "הואנג אומר שאת כל כישורי המכירה והיכולת להתמודד עם לקוחות הוא רכש בעבודתו כמלצר", מסביר דני פלד. "הוא מסביר שלדיינר מגיעים מהמעמד הנמוך, ושם הוא הבין מה היא תודעת שירות".

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה (צילום: Patrick T. Fallon/Bloomberg, Getty Images)
צילום: Patrick T. Fallon/Bloomberg, Getty Images

ב-1993 ואחרי שיש לו שני תארים, הוא הלך לחגוג יום הולדת 30 ב"דני'ס", שם החליט יחד עם חבריו החליט להקים חברה ביחד. על הקלסר שבו כתבו את הריעיון היה כתוב "NV" (לקנא), שהפכה כמובן לאנבידיה. ב-1999 הם חשפו לעולם את הרעיון. הם ראו את תעשיית הגיימינג מתפתחת, ופיתחו מעבד שכל היכולת שלו מכוונת לגרום למשחקים לרוץ בצורה חלקה על מחשב. "לצד הסלוט של ה-CPU של אינטל, היית דוחף עוד כרטיס – כרטיס גרפי", הסביר פלד.

בעולם ראו את ההתפתחות הזו החברות הגדולות, וב-2001, מיקרוסופט, שראתה את ההצלחה האדירה של סוני עם הפלייסטיישן, המציאה את האקסבוקס – שהמנוע הגרפי שלו היה של אנבידיה. ב-2006 גם סוני הצטרפה עם הפלייסטיישן 3 לאנבידיה, ומשנת 2008 בהמון מחשבים ניידים חזקים יש מעבד של אנבידיה .

בשנת 2011 הבינו באנבידיה את הטרנד הבא – והימרו בגדול על עולם המובייל. הם הוציאו צ'יפ משל עצמם. בשנת 2014 החליטו להתפתח גם לתחום הרכב וב-2017 סגרו את העסקה הראשונה בתחום הרכב – עם טסלה. ב-2017 החלו להבין שאת המעבדים האלה אפשר להכניס גם לעולם שאז נראה חדש – AI. באותה שנה, שיתוף הפעולה הראשון בתחום היה עם ביידו הסינית.

"יש כאן שלושה קווים עקרוניים אסטרטגית", מסביר דרור גלוברמן. "אחד – המוצר שונה משאר המוצרים ששאר העולם מתעסק איתם ויש לו ייחודיות. שתיים – הוא מצליח לכבוש סקטור מסחרי אחרי סקטור מסחרי. התחלנו במשחקים, עברנו לפלאפונים, למכוניות ואז לבינה מלאכותית. שלוש – אנחנו חברים של כל מי שיש לו כסף".

ב-2019, הדהימו אנבידיה גם את השוק הישראלי כשרכשו ב-6.9 מיליארד דולר את מלנוקס של אייל ולדמן. אותה חברה אחראית על כל התשתית של הדאטה סנטר. "מלנוקס אלופה בחוטים, מחברים ודברים שמעבירים מידע נורא מהר", מסכם גלוברמן.

אנבידיה NVIDIA (צילום: FP Creative Stock, shutterstock)
צילום: FP Creative Stock, shutterstock

ב-2020 ובצעד דרמטי, אנבידיה  רוכשת את "Arm" ב-40 מיליארד דולר, במטרה להפוך לחברת הצ'יפים הגדולה בעולם. "חשוב לציין שאנבידיה עצמה לא מייצרת כלום. בניגוד לאינטל, אין לה מפעלים של עצמה – הכל מיוצר ב-TSMC, חברת יצור השבבים הגדולה בעולם", מסביר פלד. אלא שהמהלך מעורר התנגדות עזה, שכן הוא יהפוך את אנבידיה  למונופול גדול מדי. בשנת 2022 החברה מודיעה על ביטול העסקה מתוך הבנה ששום רגולטור לא יאפשר לזה לקרות.

עוד לפני כן, ב-2021, שנת הקריפטו הגדולה, החברה הפכה למנצחת הגדולה בשל הצ'יפים המהירים – וזה העיף את החברה כלפי מעלה. "אם החישובים שאתה עושה הם פי 20 יותר מהירים משל מעבד אחר, אז אתה תרוויח פי 20. החברה מכרה כמו משוגעת", מסביר גלוברמן.

2022, שתיזכר כשנת הבינה המלאכותית, הייתה גם היא אדירה לאנבידיה. בשבוע שעבר החברה פרסמה את הדו"חות של החברה, שמציגים גידול יפה אך לא קיצוני מדי. אז למה בכל זאת המניה קפצה ב-24 אחוזים? התחזית של החברה היא לא פחות ממשוגעת. בחברה מעריכים שברבעון השני הם ירוויחו כ-11 מיליארד דולר, לעומת 6.7 מיליארד בשנה שעברה – והכל בשל הבינה המלאכותית. על פי ההערכות, הבינה המלאכותית צפויה להגיע עד 2030 לסדר גודל של 2 טריליון דולר שוק – כשהתחזיות רק גדלות. במילים אחרות – העתיד הוורוד של הבינה המלאכותית צופן גם עתיד ורוד לאנבידיה.  

 לצפייה בפרק המלא באפליקציית 12+ לחצו כאן

>> בזמן שעבדתם, פרק 130 - למה הימין בכל העולם כל כך שונא את ג'ורג' סורוס?