mako
פרסומת

זרמו על הטרנד: התיכון האמריקאי שכל תלמידיו הפגינו נגד ישראל

בבית הספר "בלבואה" שבסן פרנסיסקו, תיכון שאין לו קשר מהותי למלחמה, החליטו באופן קולקטיבי שהם תופסים את הצד הפלסטיני, כשהם צועדים עם דגלים וחולצות ברחבי מסדרונות התיכון. דרור גלוברמן ודני פלד ב"בזמן שעבדתם" ניסו להבין מה מוביל את הנוער לתמוך בפלסטין ואיך האלגוריתם משפיע על הנרטיב ברשתות

דרור גלוברמן ודני פלד
דיגיטל
פורסם:
תיכון בלבואה נגד ישראל
צילום: מתוך טיקטוק, טיקטוק
הקישור הועתק

אי שם במרחק 11,973 ק"מ מישראל, בתיכון "בלבואה" שבסן פרנסיסקו, נערי בית הספר העלו והפיצו בטיקטוק סרטון שלהם צועדים במסדרונות כשהם שרים "From the river to sea", אחד מהסלוגנים הבולטים של המלחמה שקורא למחוק את ישראל, כשהם מניפים בגאווה את דגל פלסטין. לנו בתור ישראלים זה אולי יכול להיראות כמו משהו הגיוני שקורה בעולמנו, אבל איך מלחמה במזרח התיכון מגיעה עד לכדי צעדה בתיכון אמריקאי שאין לו שום קשר בשום צורה לקונפליקט? התשובה היא טיקטוק.

פרסומת

בשביל להבין את הפופולריות של האפליקציה צריך להסתכל על הנתונים, שמראים ש-38% מבני הנוער מעידים שזו האפליקציה המועדפת עליהם, הרבה מעל כל האפליקציות המתחרות, והם צורכים אותה קרוב לשעתיים ביום בממוצע. כשרואים את זה ביחד עם הנתון הקודם, אפשר להבין שיש כאן עבודה של אלגוריתם שבעצם פועל נגדנו, במובן של איזה נרטיב מקבל את קידמת הבמה, וכפי שזה נראה כרגע, הנרטיב שלנו כישראלים פשוט מפסיד.

לפי מחקר של Ofcom, טיקטוק משמשת כיום כמרכז החדשות הכי משמעותי לצעירים באנגליה ובעוד מקומות רבים בעולם. דור ה-Z, שכיום מייצג את התיכוניסטים, הסטודנטים, ובעצם האנשים שיהיו הבוחרים והדור של מחר, סופג את המידע שלו ממשפיעני רשת שמתווכים לרוב, בכוונה או לא, מציאות מעוותת ולא מאומתת, שמקבלת לגיטימיות מעצם היותם משפיענים.

כשמחברים את זה עם העובדה שההאשטאג שתומך בפלסטין, standwithpalstine, עומד על 3.6 מיליארד צפיות, לעומת 366 מיליון של התמיכה בישראל, standwithisrael, אפשר להבין את התמיכה של הנוער במה שטרנדי כרגע בעולם הטיקטוק, שהוא גם הרבה מעולמם. זה גם יכול להסביר את הבחירה של נוער בסן פרנסיסקו לצעוד עם דגלי פלסטין ולהעלות לטיקטוק.

פרסומת

לצפייה בפרק המלא באפליקציית 12+ לחצו כאן