"רוצה לעשות משהו כיף? תורידי את המכנסיים והתחתונים שלך לגמרי ותלבשי את הטייץ האדום בלי תחתונים מתחת. אחרי זה תורידי את החולצה והגוזייה שעלייך ותלבשי את החולצת בטן הכי קצרה והכי קטנה שיש לך. אפילו אחת שכל הבטן בחוץ בלי גוזייה מתחת. עכשיו רדי למטה לרחוב שלך ותחפשי מישהו כזה ממש מבוגר, שחום, שיושב לבד בספסל".
"קר לי, אני הולכת הביתה".
"חכי רגע, תקשיבי לי בבקשה. תשאלי אנשים שעוברים ברחוב, מבוגרים, גדולים בגוף, אם הם גרים לבד. אם כן, תבקשי ללכת אצלם לשירותים ותגידי לי אחרי זה איך היה".
"איך מה היה?".
"הסקס".
"אף פעם לא עשיתי סקס. אני בת 13".
"זה כיף, זה נעים, זה מיוחד וכיפי. קצת מפחיד אבל משחרר. סמכי עליי".

פדופילים (צילום: צילום מסך)
עשרות הצעות מגונות. בגיר פונה ל"עדן" | צילום: צילום מסך

הייתי רוצה לחשוב שהשיחה הזאת לא באמת התקיימה. הרי אני לא באמת בת 13, זאת רק זהות שלבשתי בחודש האחרון כמו חולצה. "עדן", ילדה בת 13, תלמידה בכיתה ז'2 בחטיבת ביניים בכפר סבא. היו לי הורים גרושים ואבא שהחליט לנתק את הקשר. הגובה שלי היה 1.40 מ', השיער חום חלק, העיניים חומות, מבנה הגוף רזה. היו לי גם תחביבים: אהבתי לשיר, לרקוד, להעלות סרטונים מצחיקים לטיק-טוק ולהגיב בקיצוניות לכל מי שרק מעז להגיד מילה רעה על כוכבות הפופ האהובות עליי.

עם הזהות הפיקטיבית הזאת פתחתי פרופיל אישי בארבע אפליקציות: טלגרם, אינסטגרם, טוטאל צ'אט וטינדר. ההצטרפות לשתיים האחרונות מותנית באישור שבעל הפרופיל הוא בגיר; אישרתי שאני אכן בת 18 ורק בסעיפי המידע האישי ובשיחות פרטיות כתבתי שאני בת 13, הגיל "האמיתי" שלי. הוספתי תמונות שצולמו כשבאמת הייתי ילדה בת 13, כתבתי כמה מילים על עצמי, וחיכיתי. הפניות, ההצעות, החלו לזרום בתוך דקות. בטינדר הגיעה ההודעה הראשונה אפילו מהר יותר: זה לקח 57 שניות.

עשרות אנשים, רובם גברים אבל כנראה שלא כולם, פנו אליי בחודש האחרון. עם חלקם התכתבתי פעם אחת, עם הרוב תחזקתי קשר במשך כמה שבועות. במצטבר היו עשרות שיחות ומאות הודעות. חלק מהפרטנרים הזדהו בפניי, שלחו לי תמונות סלפי, הציעו לי לדבר בטלפון ולהיפגש. אחרים התחזו לנערות בנות גילי שרק רוצות שנחליף בינינו תמונות מיניות. דבר אחד היה משותף לכולם: הם חשבו שהם משוחחים עם ילדה בת 13.

דרך ארבע האפליקציות קיבלתי בשבועות האלה עשרות הצעות מגונות, תמונות מיניות מצד השולח ("דיק פיקס"), בקשות לשלוח תמונות וסרטונים ארוטיים, הזמנות לסקס וירטואלי ואינספור הצעות לדייטים אחד על אחד. הוזמנתי להפלגה פרטית ביאכטה מפוארת והציעו לי מתנות בשווי אלפי שקלים. היו כאלה שהציעו לקחת אותי ברכב שלהם מבית הספר. בשיחה שפותחת את הכתבה הזאת, שהתנהלה בטוטאל צ'אט, מי שהציג (או הציגה) את עצמו (או את עצמה) כ"ולריה" שידל אותי לזנות.

פדופילים (צילום: צילום מסך)
חשבון אינסטגרם פעיל עד לפני כחצי שנה. "צלם אופנה" | צילום: צילום מסך

משתמש טלגרם, ט', ביקש שאשלח לו תמונה של הישבן שלי ובתמורה הציע תמונה של האיבר שלו. כשסירבתי הוא שאל: "למה מותק? הכל בסדר. רק תחרמני אותי". זאת הייתה הפעם הראשונה שחלחלה אליי ההבנה שכלום לא יעזור, שלא משנה כמה אגיד לעצמי שזה לא אמיתי. בסוף יש כאן בגירים שמציעים דברים אמיתיים, דברים איומים, לילדה בת 13.

10,000 אירועים בתוך פחות משנתיים 

היחידה המבצעית 105, שפועלת במסגרת יחידת להב 433 של המשטרה, מוגדרת כמטה הלאומי להגנה על קטינים ברשת. היא נפתחה לפני כשנתיים כאמצעי להתמודדות עם תופעות של פדופיליה, בריונות, שיימינג, הפצת תמונות וסרטונים בעלי אופי מיני, פרשות סמים ברשת ועוד. מאז פתיחתו ב-6.2.2018 ועד לחודש ינואר 2020 התקבלו וטופלו במוקד של יחידה 105 יותר מ-10,000 אירועים שעוסקים בפגיעה בקטינים ברשת (ממוצע של בערך 15 אירועים ביום); יותר משליש מהאירועים המדווחים היו של עבירות מין בקטינים. טווח הגילים העיקרי של הנפגעים הוא 12-13. כשני שלישים מהנפגעים הן ילדות ונערות; השאר הם בנים.

"פדופיליה היא תופעה שמשטרת ישראל נגעה בה רק בשוליים עד לפני עשור", אומרת נצ"מ אתי בצר, מפקדת יחידה 105. "רק בשנים האחרונות הבינו שהפשיעה והפדופיליה נודדות למקום אחר, כי רוב הפניות מגיעות מהרשת. מעבר לזה, היום לא כל הפדופילים נפגשים עם הילדים. יש כאלה שפועלים רק ברשת. אז יש אנשים שיכולים לטעון 'לא היה שם באמת אונס', כי הם לא נפגשו. אבל כן, זה שפדופיל גרם לילדה בת תשע להחדיר חבילת טושים לאיבר המין שלה ולצלם את זה - זה מעשה אינוס וכמובן שהוא צריך לעמוד לדין".

פדופילים (צילום: צילום מסך)
התוקף חיכה מחוץ לבית הספר. הודעה שנשלחה לנערה | צילום: צילום מסך

כלומר ההגדרה של הפדופיליה התרחבה. אבל האם יש יותר פדופילים?
"יש הרבה יותר פדופילים. הזמינות יותר גדולה, ובאמת יש גם כל מיני סוגים של פדופילים. למשל יש את אלה שמלכתחילה צדים רק ילדות, ויש פדופילים 'מזדמנים' שנמצאים ברשתות החברתיות. אם נופלת עליהם ילדה בת 14, הם לא בוחלים באמצעים".

ד"ר נאוה כהן-אביגדור, חוקרת אינטרנט שהייתה שותפה להקמת יחידה 105 מטעם המשרד לביטחון הפנים: "רוב התלונות שמגיעות אלינו הן בנושא הטרדות דרך האינסטגרם, הטיק-טוק, הטלגרם והווטסאפ. בזירות האלו מסתובבים מאות אלפי קטינים, ולכן באופן טבעי שם נמצאות רוב ההטרדות, אבל זה לא אומר כלום. הטרדות מיניות של קטינים ברשת נמצאות בכל מקום".

ד"ר דניאל וטלמן מהמכללה האקדמית בית ברל, קרימינולוג וסקסולוג קליני ומטפל מיני מוסמך, אומר שלא כל עניין מיני בקטינים הוא בהכרח פדופיליה. "אנחנו צריכים לעשות הפרדה בין פדופיל לאדם שמנצל ילדים מבחינה מינית", מסביר ד"ר וטלמן. "פדופיל הוא אדם עם הפרעה נפשית שנמשך מינית ומגלה עוררות מינית, פנטזיות מיניות וסיפוק מיני בקיום יחסים עם ילד או ילדה שאין להם סימני התפתחות של גיל ההתבגרות. היום אנחנו רואים גם אנשים בעלי משיכה מינית לבוגרים שלא יוותרו על הזדמנות למין עם קטינים וילדים, עברייני מין נגד קטינים ללא הפרעה נפשית פדופילית שהמערכת מתייחסת אליהם כ-child molesters. בקטגוריה הזו נכללים גם אנשים נורמטיביים, בעלי משפחה וקריירה. כמובן שזה לא פחות חמור מלהיות פדופיל".

למה הם עושים את זה?
"בשנים האחרונות יש הרבה יותר תמונות של ילדים ובני נוער ברשת. המבוגרים שמתעניינים בהם לא רואים בזה משהו חמור, מבחינתם העובדה שילדה בת 12 מעלה תמונות חשופות אומר שהיא מינית ורוצה להכיר אותם. אלה גברים שיש להם עיוות תפיסתי והיעדר הבנה של נכון ולא נכון, חוקי או פלילי. אין להם יכולת לראות שהמעשים שלהם פסולים וחמורים".

פדופילים (צילום: צילום מסך)
פדופילים לצד תוקפים מזדמנים. שיחה ב"טוטאל צ'אט" | צילום: צילום מסך

הם לא מפעילים שום שיקול מוסרי?
"אצל האנשים שאת מדברת עליהם אין מוסר, יש חרמנות". 

"יהודי פשוט", משתמש טלגרם שפנה אליי, כתב: "ראיתי שאת בת 13. אני בן 27. מדבר אלייך? אני מוכן לשלם קצת כסף".
"כסף בשביל מה?", שאלתי.
"בשביל לפגוש אותך".
 "מה נעשה שניפגש?".
"את דתייה? איפה את גרה? אני אישית לא אזיין אותך בחיים. אבל אם תרצי תוכלי ליגוע בזין שלי... ואני אגע קצת בגוף שלך. מעניין אותך?".
"אני בת 13. לא הזדיינתי בחיים".
"אני לא יזיין אותך בחיים כי אני דתי. אבל אני יכול לגעת בך קצת... ואת יכולה לגעת בי. מישהו ראה פעם את הגוף שלך?".
"לא".
"את מעיזה להראות לי את החזה שלך?".
"אני מפחדת".
"אני לא רוצה שזה יראה כאילו אני מטריד אותך מינית. אבל זה לא מפחיד, מה כבר יכול להיות?".

רופאים, אנשי הייטק, מורים, פרופסור באוניברסיטה

א', תלמידת כיתה ה' מאזור הצפון, קיבלה הודעת ווטסאפ. "זכית בשני כרטיסים חינם לפסטיגל. במידה ואת מעוניינת להגיע, חזרי אלינו בהודעה ותכתבי את שם בית הספר שלך ושעת סיום הלימודים". יומיים לאחר שכתב את ההודעה הזו, בחודש דצמבר 2018, הגבר ששלח אותה הגיע לבית הספר של א'. הוא לבש חולצה עם הכתובת "כרטיסן" וחיכה לה מחוץ לשער. כש-א' ניגשה אליו הוא החמיא לה על התמונה בווטסאפ וסיפר שהכרטיסים מחכים לה באוטו. כשהלכה אחריו לרכב הוא ביצע בה מעשים מגונים.

פדופילים (צילום: צילום מסך)
פיתה קטינות. מתוך חשבון האינסטגרם של "צלם אופנה" | צילום: צילום מסך

"עד היום לא הוגשה תלונה נגד הבחור", מספר גלעד האן, לשעבר איש משטרה וכיום חוקר סייבר ומרצה על סכנות ופדופיליה ברשת. "הורים לא רוצים לדווח כי הם מפחדים שהילדים יעברו טראומה כפולה. פונים אליי לא מעט בני נוער ומבקשים את עזרתי במחיקת תמונות שלהם שהופצו ברשת. הם מפחדים לספר על האירוע להורים שלהם".

בגלל מה, בושה?
"לפעמים זה פשוט כדי שלא ייקחו להם את הטלפונים".

יותר מעשור עובד האן מסביב לשעון, מסיר סרטונים ותמונות מיניות של קטינים ומטפל במאות תלונות על אלימות ברשת. ביום ממוצע, הוא אומר, מגיעות אליו 45 פניות על אלימות אונליין. בשבוע נתון - עשרות פניות שעוסקות ספציפית בפדופיליה ברשת. "המשטרה עושה המון, אבל לא מספיק", אומר האן. "אין שם מספיק כוח אדם שמומחה בטיפול בתיקים כאלה, אין תקציבים ויש תעדוף, מה גם שהמשטרה לא תמיד תדע לקחת את העדות בצורה נכונה והכל לוקח זמן. תביני, אחרי שמוגשת תלונה ראשונה התיקים שוכבים, ובינתיים הפדופילים האלה הולכים ותוקפים ילדים אחרים".

מבין ארבע האפליקציות שנרשמתי אליהן כעדן בת ה-13, טינדר היא היחידה שחסמה אותי. "זיהינו שייתכן שהגיל שלך לא עומד בהגבלות הגיל המפורטות בתנאי השירות שלנו", הודיעה האפליקציה. לפני שזה קרה הספיק לפנות אליי משתמש שקורא לעצמו אלכס ושאל: "את רוצה להיות חברה שלי?".
"פעם הייתה לך חברה בגיל שלי?".
"בטח. מלא חברות אתיופיות וניגריות. הן קיבלו פינוק. הכל. מה שרק רצו".
"אני לא אתיופית".
"את יודעת, זה הכל בשושו, אני והיא אלוהים".
"טוב".
"אם את חברה שלי אני אשמור אותך, לא אזיין אותך. יכול ללקק לך. את יכולה גם, מבינה? כי את בתולה. מבינה נסיכה יפה? את חרמנית עליי, אה? וגם קצת רטובה למטה נכון?".

פדופילים (צילום: צילום מסך)
הפגיעה גולשת מהרשת למציאות. שיחה ב"טוטאל צ'אט" | צילום: צילום מסך

האן אומר ש"היום הקורבן הוא לא אקראי. פעם הפדופילים היו מסתובבים ברחובות, מתחבאים בסמטות אפלות, בגנים ציבוריים, מחכים לילדים בלילות. היום הפדופיל כבר לא צריך סמטה חשוכה כדי לפעול. הקורבן נמצא ממש בתוך היד שלו, בסמארטפון".

"צלם אופנה" היה חשבון אינסטגרם פעיל עד לפני כחצי שנה. היו שם תמונות, עוקבים, טלפון ליצירת קשר ומודעת דרושות: "מחפש ילדות בגילאי 14-12 לבוק צילומים בחינם. אם את מעוניינת תשלחי כמה תמונות בבגד ים ואקבע איתך פגישה". ד' מירושלים היא אחת מהקטינות שקיבלו הודעה מהחשבון הזה; אמה, שישבה בקהל באחת מההרצאות של האן, הסבה את תשומת לבו לפעילות באותו חשבון אינסטגרם. "הוא היה מזמין להן מונית ספיישל ומציע להן תשלום של 350 ש"ח על צילומים", מספר האן. "הוא היה נפגש איתן, מצלם אותן בפוזות מיניות בבגד ים ובעירום, נוגע בהן בטענה שהוא 'מסדר' אותן ושולח אותן הביתה. ילדות בנות 12, בכיתה ו', התלוננו על הטרדות מיניות מצדו. בחלק מהן הוא ביצע מעשים מגונים. אני יודע שהוא נחקר במשטרה".

אחד הקשיים בהתמודדות עם אנשים כמו "צלם אופנה" הוא שאין להם פרופיל אופייני או אפילו מכנה משותף מלבד משיכה לקטינים. "אי אפשר לאפיין את הפדופיל", אומרת נצ"מ בצר. "רק בשנתיים מאז פתיחת מוקד 105 נעצרו מאות אנשים - רופאים, אנשי הייטק, מורים, פרופסור באוניברסיטה, מאמן כדוריד. כל מי שאת לא מדמיינת. לפני שנתיים קיבלנו מידע על גבר ישראלי, בואי נקרא לו איתן, שמוכר תמונות עירום של ילדה בת ארבע. אחרי חקירה מקיפה גילינו שמדובר בגבר נשוי עם שני ילדים, בת ארבע ובן שש. התברר שהוא היה מצלם את הבת שלו ערומה בעודה ישנה ומוכר את התמונות בדארקנט. הפדופילים בצד השני התקשו להאמין שהתמונות אורגינליות, אז כשאיתן צילם את הבת שלו הוא הדביק עליה פתק שבו כתב את שם ה'לקוח' ותאריך צילום התמונה. כשנחקר בתחנה הוא הודה במעשים, והתברר שבנוסף לתמונות העירום הוא תיעד את עצמו עושה מעשי סדום עם הבת שלו. האיש הזה קיבל 15 שנה בכלא".

יש בהקשר הזה פשיעה חוזרת?
"כמובן. הרבה מהפדופילים שריצו את מאסרם חוזרים לתקוף".

מה הילדה מסתירה

"אפשר לשאול אותך משהו?", פנה אליי משתמש הטינדר ג'. 
"תלוי מה".
"למטה את מגלחת חלק? אני אוהב. יש לי ידידה רוסייה שמגלחת את הכל. תגלחי, זה יפה. זה חלק ויפה".
"איפה?".
"אפשר להראות לך? או שאסור לך בגיל כזה?".
"מה אסור לי?".
"טוב, את חלקה. יש לך גוף יפה. עומד לי הזין בגללך".

פדופילים (צילום: צילום מסך)
צילום: צילום מסך

עדן, הזהות הפיקטיבית שלי, לא הופיעה באף אחת מהאפליקציות בתמונות בעלות אופי פרובוקטיבי. אין לי תמונות כאלו מגיל 13, ולא חשבתי שיש מישהי בגיל הזה שמצטלמת באופן כזה עד ששמעתי את הסיפור של ד' ממרכז הארץ, אם לקטינה.

"הרגשתי שהילדה שלי מסתירה ממני משהו. היא הייתה מסתגרת בחדר, פחות מדברת. היא בתחילת גיל ההתבגרות, אז הנחתי לה, אבל משהו שם עדיין נראה לי מוזר. יום אחד נכנסתי לחשבון האינסטגרם שלה וחשכו עיניי. קפצו לי עשרות תמונות סלפי של הישבן שלה", מספרת ד'. "היא צילמה את עצמה בפוזות מיניות, העלתה את התמונות לעמוד האישי שלה ושלחה אותן לחברות שהכירה ברשת. היא כנראה רצתה לפרסם תמונות בחוטיני, אבל לא היה לה חוטיני בארון אז היא שלחה תמונות עם תחתונים רגילים וצופפה את הבד. בתיבה הפרטית שלה היו המון הודעות. כתבו לה 'ואוו, איזה ישבן יפה', 'סקסית'. שלחו לה לא מעט דיק פיקס. כששאלתי אותה למה היא עשתה את זה, היא אמרה שזה העלה לה את כמות העוקבים באינסטגרם ושהיא רצתה שיאהבו אותה".

האן מכיר לא מעט סיפורים כאלה. "הילדים מבולבלים", הוא אומר. "הם כבר לא יודעים מה מותר להם ומה אסור, והבת של ד' למרבה הצער צודקת: תמונות חשופות וסרטונים פרובוקטיביים מגדילים את העוקבים ברשתות החברתיות. בטיק-טוק, למשל, תמצאי לא מעט סרטונים של נערות עם תגובות שמעודדות אותן להוריד חולצה ולהתפשט, ויכול להיות שהן יעשו את זה בשביל העוקבים, כי מי שיש לו יותר עוקבים נחשב יותר מקובל. אבל בעצם כל הבקשות האלה הן הטרדות מיניות".

אז היום נורא קל להיות פדופיל.
"כן".

ד"ר דניאל וטלמן רואה עולם שבו מיטשטשים הגבולות שבין הווירטואלי למציאותי. "העולם הדיגיטלי הוא לא עולם אמיתי, הוא מלא בפנטזיות שהן לא הגיוניות, ואנשים חושבים שהכל מותר ברשת בדיוק כי מדובר בפנטזיות. הם מתבלבלים, מבחינתם הרשת היא גן עדן פרוע".

יש דרך לעצור את התופעה הזו?
"קשה מאוד, ומעבר לזה, אי אפשר לקחת את זה אחורה. התרבות הזו רק תלך ותתגבר עם השנים. לא ניתן לעצור את הטכנולוגיה ואת התמונות שעולות לאינטרנט".

אז מה עושים?
"דבר ראשון, משוחחים עם ילדים ובני נוער על התכנים והסכנות בעולם הווירטואלי. הרי הפגיעות לא נשארות ברשת, הן פוגעות בנפש ובהתפתחות הנפשית והמינית של הילדים שנוצלו. אפשר לחפש וללכוד את הפוגעים, לטפל ולהעניש, וניתן לעשות סדנאות ולחנך את הציבור לגבי גבולות של גיל והסכמה לגבי קיום יחסי מין. אפשר וצריך לדבר עם הילדים ולפקח על ההתנהגות שלהם ועל התמונות שהם מעלים. זה התפקיד של ההורים והמחנכים".

גם אצלי היטשטשו בחודש האחרון הגבולות בין הווירטואלי למציאותי כשקיבלתי הטרדות והצעות מגונות 24/7, גם כשביליתי עם חברות, גם בארוחות שישי עם המשפחה. רוב הזמן זכרתי לשנן שזה לא קורה לי אלא לאיזו עדן שהמצאתי, אבל היו רגעים שבאמת הייתי שם. ילדה בת 13 שגברים בגיל של אבא שלה מוכנים להרוס אותה נפשית ומינית כי זה מחרמן אותם.

פייסבוק, הבעלים של רשת אינסטגרם, מסרה בתגובה: "יש לנו אפס סובלנות לתוכן או חשבונות שמנצלים ילדים על גבי הפלטפורמות שלנו. אנו משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת לאיתור והסרה במהירות סוג כזה של תוכן או חשבונות שקשורים לתוכן שכזה ומדווחים על כל פעילות המזוהה כחשודה לגורמי אכיפת החוק. אנו ממשיכים לפעול גם בדרכים נוספות כדי למנוע התנהגות זו ולאתר מהר יותר חשבונות פוגעניים".

מטינדר, טלגרם וטוטאל צ'אט לא נמסרו תגובות נכון לשעה זו. התגובות יפורסמו אם וכאשר יתקבלו.

"כמו שאתם מדריכים לחצייה בטוחה של הכביש": עם 5 המלצות להורים

בכל שנה מציינים את "היום הלאומי לגלישה בטוחה" כיום שיא בשבוע שמטרתו הגברת המודעות לנושאים הללו. השנה יוקדש שבוע הגלישה הבטוחה, שיחול בתאריכים 9-13 בפברואר, לנושא "סוף שיתוף במחשבה תחילה". על רקע הכתבה ולקראת יום השיא, נצ"מ אתי בצר מציגה כללי זהירות בסיסיים להורים.

  1. הרשת היא חלק מהחיים של כולנו וגם של ילדינו, הכירו בחשיבותה ובמקומה. כשאתם נותנים לילדיכם טלפון חכם, דברו איתם והדריכו אותם להתנהלות בטוחה ומוגנת ברשת תוך התייחסות למצבי הסיכון, כמו שאתם מדריכים אותם לחצייה בטוחה של הכביש.
  2. גשו לשיחה עם הילדים ממקום מכיל, מתעניין ודיאלוגי. כך תעודדו אותם לשתף אתכם הן ביום-יום שלהם ברשת והן במקרה של פגיעה. זכרו כי אתם מחזיקים בידע, בערכים ובניסיון חיים. אין צורך בהבנה טכנולוגית מעמיקה כדי להגן על ילדיכם ברשת.
  3. הערכים ונורמות ההתנהגות ברשת זהים לאלה של העולם הפיזי. היו דוגמה אישית להתנהלות אחראית, ערכית ורגישה ברשת: חנכו את ילדיכם לכבד את האחר, להיות סובלניים למגוון הדעות, להתבטא מתוך רגישות, לשמור על פרטיות ולא לתת יד לאלימות.
  4. גלו עניין ומעורבות בפעילות של ילדיכם ברשת – כך תוכלו לשמש כתובת לדיווח ופנייה לעזרה במצבי פגיעה.
  5. הציבו גבולות לסוגי השימוש – איזון הוא מילת המפתח.