באוקטובר הקרוב יצוינו שמונה למותו של סטיב ג׳ובס, שהקים את אפל וניהל אותה במשך תקופה בה הספיק לעצב את החברה בצלמו ובדמותו. כשבועיים לפני כן יעמדו מנהלי אפל על במה באולם "סטיב ג'ובס" במטה אפל ויציגו את האייזון החדש. על פי התבטאויות של ג'ובס מהעבר - המכשיר החדש ייראה שונה מאוד ממה שהוא רצה את דמיין אי פעם.
ידו בכל עד הקבר
גם כאשר אפל הפכה לאחד התאגידים הגדולים והרווחיים בעולם, הרושם אותו העניקה התקשורת היה שג׳ובס מעורב באופן אישי בכל החלטה, גדולה כקטנה, ואין מוצר היוצא את שערי החברה ללא אישורו הקפדני. האם אכן פעלה אפל באופן ריכוזי כל כך? בניסיון לענות על שאלה זו יש לנו רק שמועות ואנקדוטות להישען עליהן, והחברה עצמה - שללא ספק נהנתה ועדיין נהנית מפולחן האישיות של ג׳ובס - לא ממש ממהרת לנסות ולשכנע את הציבור כי במוצר שעל תכנונו וייצורו מופקדים עשרות אלפים, גם מנכ״ל אגדי הוא בסופו של דבר… רק מנכ״ל.
ובכל זאת דעותיו המוצקות של ג׳ובס, אחד הטיפוסים הבוטים והרועשים שהיו בעמק הסיליקון, הן בוודאי לא שמועה, ובכל פעם שאפל השיקה מוצר חדש, דאג סטיב להסביר לכל מי שרק רצה לדעת מדוע מדובר בגאדג׳ט מושלם, וכל מה שנעשה בכל מקום אחר הוא טעות מטופשת. מה לעשות שלפעמים עוד במהלך חייו, ולפעמים כמה שנים לאחר מותו, בחרה אפל לעשות את אותו הדבר שעושים השאר? הנה עשרה מקרים שונים שבהם אפל בחרה להפר את תורתו של האקס המיתולוגי, ולעשות את ההפך הגמור ממה שג׳ובס היה רוצה.
האם כל אחד מהם הוא הוכחה לחברה שיודעת להתקדם ולא נותרת מקובעת, או סימן שאפל ללא ג׳ובס הולכת ומאבדת את זה? לא נתיימר לשפוט כאן, מעבר לנתון אחד שעליו אי אפשר להתווכח: אפל של היום היא חברה מצליחה ורווחית יותר משאי-פעם הייתה תחת הנהגתו של סטיב.
עט סטיילוס
העניין הזה היה לאחרונה בכותרות, אז בואו ונפטר ממנו מהר: כן, ג׳ובס האמין שעטי סטיילוס לשליטה במסכי מגע הן עניין מיותר לחלוטין, והתגאה בכך שמסך המגע של האייפון לא דורש כלום חוץ מאצבעות. ״מי רוצה סטיילוס? אתה חייב להשתמש בהם, לשים אותם איפשהו, אתה מאבד אותם… איכס, אף אחד לא רוצה סטיילוס! בואו לא נשתמש בסטיילוס!״. את כל זה אמר ג׳ובס על הבמה ב-2007 במסיבת העיתונאים הגדולה של חייו, בה חשף את מכשיר האייפון המקורי. היום אפל כבר מייצרת שני עטים שונים לדגמי הטאבלט שלה, ולפי השמועות עומד גם האייפון לתמוך בקרוב בעט שאותה ג׳ובס כל כך שנא.
אוזניות אלחוטיות
ה-AirPods הן אחד המוצרים המצליחים (ואם יורשה לנו לומר - גם המוצלחים) שאפל השיקה בשנים האחרונות, אבל אם זה היה תלוי בג׳ובס - הן כנראה לעולם לא היו מיוצרות. כאשר נשאל על העניין בסמוך להשקת האייפוד, אמר ג׳ובס כי ״הבעיה עם אוזניות Bluetooth היא שלא מספיק להטעין רק את האייפוד, צריך להטעין גם את האוזניות. אנשים שונאים את זה… הם לא רוצים להטעין את האוזניות שלהם״.
מסכי אייפון גדולים
כאשר נשאל סטיב ג׳ובס בסמוך להשקת מכשיר האייפון 4 האם אפל תייצר גם טלפונים עם מסכים גדולים יותר, תשובתו לעניין הייתה פשוטה וברורה: ״אי אפשר להחזיק אותם ביד. אף אחד לא יקנה אותם״. ג׳ובס חשב שמסך 3.5 האינץ׳ של האייפון 4 הוא התצוגה המושלמת, ולעולם לא יהיה צורך בטלפון חכם גדול יותר. נתוני המכירות של כל המתחרים הוכיחו אחרת, והיום אפל מתחרה בכבוד על תואר ״המסך הגדול ביותר במכשיר טלפון נייד״.
מסכים קטנים באייפד
בכל הנוגע למחשבי לוח, עמדתו של ג׳ובס הייתה הפוכה. במהלך שיחה עם משקיעים ב-2010, אמר ג׳ובס כי מסך בגודל 10 אינץ׳ הוא ״הגודל המינימלי הנדרש בכדי לפתח אפליקציות טאבלט מצוינות״. שנה לאחר מותו הציגה אפל את האייפד מיני המצויד במסך בגודל 7 אינץ׳, והיה במשך שנים הטאבלט הנמכר ביותר של החברה.
אפליקציות בעיצוב מינימליסטי - כמו חפצים בעולם האמיתי
סטיב ג׳ובס האמין כי בעוד שהמכשירים הניידים עצמם יכולים להיות מינימליסטיים מאוד בעיצובם, התוכנה שפועלת עליהם חייבת להידמות לחפצים מהעולם האמיתי. במשך שנים, עוצבו האפליקציות של אפל כך שיראו כמו אותם חפצים פיזיים שהן נועדו להחליף: לוח שנה עטוף בעור, ״ספרייה״ עשויה עץ, דפי שורות בתוך פנקס. שנתיים לאחר מותו, הציגה אפל את מערכת ההפעלה iOS 7 שנפתרה מרוב המטאפורות הללו, והציגה תפריטים ואפליקציות בעיצוב שטוח, מינימליסטי ומודרני שמאפיין את מוצרי התוכנה של החברה עד היום.
רכישות ומיזוגים
אולי בשל אופיו התחרותי, אולי מתוך רצון להתמקד במוצרים ולא בעסקים ואולי סתם כי היה רגיל לחשוב על אפל כאנדרדוג ולא כענק פיננסי, אפל בתקופת ג׳ובס הייתה חברה שנמנעה ככל יכולתה מרכישות ומיזוגים. עיון קצר ברשימת העסקאות הפומביות של אפל מעיד כי החברה תחת הנהגתו של טים קוק בהחלט לא נרתעת מעסקאות. הדרמטיות הן כנראה עסקת הרכישה של אוזניות Beats ולאחרונה עסקי המודמים של אינטל, אולם אפל עצמה מעידה על כך שהיא מבצעת עשרות עסקאות רכש שונות בשנה - רובן לא מדווחות כלל לתקשורת.
אירועי ענק ושידור חי
סטיב ג׳ובס היה כמובן הבמאי הראשי של מסיבות העיתונאים המתוקשרות בהן פיזז על הבמה, כוכב במופע יחיד שהיפנט את העולם. ואולם בהשוואה לאירועים אותם עורכת אפל היום, האירועים של ג׳ובס היו הרבה יותר קטנים וממוקדים. הוא לעולם לא הכריז על יותר משלושה מוצרים באותו האירוע, בעוד שאפל כיום חושפת לעיתים עשרות בבת-אחת (אם סופרים גם מוצרי תוכנה ושירותים). בנוסף, למרות שחברות אחרות כבר העבירו בשידור חי אירועים ברשת, אפל של ג׳ובס נמנעה מכך לחלוטין - אולי מתוך המחשבה שאת האפקט המלא אפשר להעביר רק בישיבה באולם, קרוב לבמה ולוירטואוזיות של המנכ״ל. רק לאחר מותו החלה החברה להציע שידור וידאו חי של הכרזותיה.
אפל ממשיכה למכור מוצרים ישנים
מנכ״ל יצרנית הנעליים נייקי, מארק פארקר, מעניק לסטיב ג׳ובס לא מעט קרדיט על הזינוק אותו רשמה החברה בראשותו. הוא מספר כי בשיחת טלפון בין שניהם, אמר לו ג׳ובס ״אתם מייצרים כמה מהמוצרים הטובים ביותר בעולם, אבל אתם גם עושים המון זבל. תפטרו מהזבל״.
מבחינת ג׳ובס, חברה מצליחה חייבת להתמקד במוצריה הטובים ביותר, ולא לבזבז זמן על מוצרים מיושנים. ספרו את זה למשתמשי המק: כמה מדגמי הדגל של אפל בתחום המחשבים, בהם המק פרו, האיימק והמק מיני, המתינו שנים לעדכון, ובינתיים נמכרו עם חומרה ועיצוב מיושנים - במחיר ההשקה. ג׳ובס היה אולי מבין את הצורך לא למהר ולהשיק מוצרים חדשים כל הזמן, אך בהחלט ייתכן שהיה דורש להסיר בינתיים את הדגמים המיושנים מהמדף. בינתיים גם אייפונים ישנים עדיין נמכרים כשמושק דגם חדש.
תרומות
כשג׳ובס חזר מהגלות, כדי לכהן כמנכ״ל אפל ב-1997, אחד הצעדים הראשונים בהם נקט היה ביטול תוכנית התרומות של החברה, בטענה כי העדיפות הראשונה היא להחזיר אותה לרווחיות. אלא שגם לאחר שהפכה עוד בתקופתו לאחת החברות הרווחיות בעולם, לא הפך ג׳ובס את ההחלטה.
זה מסתדר עם מה שידוע לנו על אישיותו: מבין המיליארדרים הגדולים של עמק הסיליקון, ג׳ובס היה אחד ה״קמצנים״ ביותר בפילנתרופיה. ב-2011, כאשר נכנס טים קוק לתפקיד המנכ״ל במקום סטיב ג׳ובס, החייאתה של תוכנית התרומות הייתה לאחד הצעדים הראשונים שבהם נקט בתפקידו החדש.
אפל כחברת שירותים
תחת כהונתו של סטיב ג׳ובס הצטיינה אפל במוצרי חומרה ולעיתים גם בתוכנות, אולם תחום אחד שבו החברה פיגרה בבירור אחרי התעשייה היה זה של שירותים מבוססי רשת. אפל ״גילתה״ את האינטרנט באיחור, הציעה שירותי גיבוי וסנכרון פרימיטביים יחסית למתחרים, וכשלה מספר פעמים בניסיון להקים רשת חברתית.
שנים לאחר שכבר היה ברור שתעשיית המוזיקה עוברת לשירותים מבוססי דמי מנוי, הוסיפה אפל לנסות ולמכור שירים ואלבומים בתשלום נפרד. כל זה לא קרה מתוך סתם רשלנות: ג׳ובס תמיד ראה בשירותים כאלה כמעין תחביב, לא בר השוואה בחשיבותו למוצרים פיזיים שקונים מהמדף. לא כך היום: בניסיון להתגבר על הצניחה במכירות האייפון, מציגה עצמה אפל בשנה האחרונה כחברה המתמקדת בתחום השירותים, עם הצעות למנויים בתחומי המוזיקה, העיתונות, הטלוויזיה ובקרוב גם למשחקים.