ביום ראשון האחרון, לקראת שש בערב, ישבו כמה אנשים במתח מול המחשב ועשו ריפרש. ריפרש. ריפרש. שום דבר לא קרה. שש בערב עברה, גם שש ועשרה. זה היה הרגע להביא את הפיצוחים, כי נדמה שהקרב הגדול בין חברת פייסבוק העולמית ובית מערכת החוק הישראלית עומד לעלות שלב. האם פייסבוק מקליפורניה תתנער מפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ותסרב להחזיר את סטטוסים מצייצים לאוויר עד הדד-ליין שנפסק לה? ומה יקרה אז? שוטרים יפשטו על המטה בשדרות רוטשילד 22 בתל אביב?
באיחור של כמה שעות, ולאחר שפקע התוקף שהשופט נתן לפייסבוק לענות מדוע לא קיימו את הוראתו, עלה לפתע העמוד לרשת. הם אשכרה שלפו את האתר מהקפאה, נתנו מכת חשמל - והוא השתעל קצת ופתח עיניים. בראשו היו עדיין זיכרונות אחרונים מינואר 2015. כמעט אי אפשר היה להבחין שעברו שלוש שנים. הפוסטים האחרונים שפורסמו בו היו פארודיה באנימציה על הון-שלטון, וסרטון נגד ההומופוביה של מפלגת הבית היהודי. מה חדש.
איפה הניצחון הגדול?
פסק הדין הזה שימח אותי מאוד - אבל אולי לא מהסיבה שאתם חושבים. הסיפור הוא לא סטטוסים מצייצים. אף פעם לא התחברתי מדי לעמוד של אבי לן, שפרסם מחדש פוסטים ויראליים של אחרים ותכן שיווקי, והוסר על ידי פייסבוק בטענה שהפר את תנאי השימוש. תכל'ס, הוא באמת הפר. הניצחון של אבי לן אל פייסבוק היה גם קצת פחות גדול ממה שתואר. הוא לא הצליח להוכיח בבית המשפט שפייסבוק פעלה ברשלנות, או שפגעה בפרטיותו ובשמו הטוב. בית המשפט לא השתכנע שפייסבוק היא מונופול, וחבל, כי פייסבוק היא מונופול בא-בואה. השאלה מה מודדים. אם נדבר על הכנסות מפרסום אונליין, היא מחזיקה נתח עצום מהשוק המקומי. אולי היא דואופול עם גוגל. אם נמדוד דקות חשיפה לרשתות חברתיות, או החזקה של מידע פרטי של הגולשים וניצול שלו, פייסבוק מובילה.
הניצחון הגדול של לן ושל עורך דינו גיא אופיר, הוא לא בהחזרה של העמוד, אלא בהכפפה של פייסבוק העולמית לבית המשפט הישראלי. פייסבוק כמו חברות רב לאומיות אחרות, מנסה בדרך כלל לקחת תיקים כאלה לבית המשפט שנוח לה, בקליפורניה. לך תתבע אותה שם. ואילו כאן היא נאלצה לקבל את הדין הישראלי, והעלתה את העמוד בחזרה.
אזרח של שתי המדינות
אני אזרח של שתי המדינות האלה - מדינת ישראל ומדינת פייסבוק. בשנים האחרונות מדינות ותאגידים מתקוטטים על כוח וכסף בכל העולם. בקרב הזה היה לי ברור באיזה צד אני - בצד של מדינת ישראל. לו ישראל היתה באמת מדינה חשוכה שלא מאפשרת חופש מידע סביר, הייתי נאחז בשולי שמלתה האמריקאית של פייסבוק ומפציר בה שלא תכנע לבית המשפט הישראלי, ותגן עלי בכל טריק אפשרי משם, מקליפורניה.
אבל כאן המצב הפוך. ישראל, עם כל הבעיות, מאפשרת חופש מידע סביר. דווקא פייסבוק הגחמנית והמסוגרת, מוחקת סטטוסים ומשתמשים כרצונה. יממה אחרי שסטטוסים מצייצים חזרה, נפל עמוד הנשים הפופולארי סופר-גירלז. וכמו שנפל, כך חזר, ללא הסברים או תגובות. אבל עזבו, לא זה מה שחשוב. כי גם בהיבט הכלכלי, פייסבוק הודיעה לאחרונה על כניעה, ושהיא תתחיל לשלם מסים בארץ. וזה כבר ממש ניצחון המכבים על היוונים, גרסת תשע"ח.