כשטכנולוגיה פוגשת אמנות: הצצה להשקה ששינתה את חוקי המשחק
ASUS יצרה את Seeing Sounds כמסע רב-חושי שמטשטש את הקו בין תערוכה להשקה. בין חללי אמנות, ריחות, VR ומחשבים שמרגישים חלק מהשפה החזותית, נחשפה תפיסת עולם שמעדיפה חוויה על חושית על פני תוכן טכני בלבד. "המחשב הוא לא רק כלי עבודה, אלא פלטפורמה שיכולה לגעת במקום רגשי"
אחרי שלושה לילות במתחם המטמון בבית רומנו היה קל להבין למה ASUS בחרה להפוך את Seeing Sounds למשהו שונה לחלוטין מהשקה רגילה. במקום ערב בנאלי עם מצגות ומפרטים, קיבלנו חוויה שבנויה מכמה חללים: שואו רום מרשים שעובד על כל החושים (כן, גם חוש הריח) ועבודות אומנות שמגיבות בזמן אמת. מהר מאוד היה ברור שהאירוע לא נולד מכוונה טכנית, אלא מתפיסה רחבה יותר.
"בהשקה קלאסית מתמקדים בעיקר במפרט הטכני ובחידושים הטכנולוגיים, אבל הפעם רצינו להרחיב את הפרספקטיבה", אומרת אינה רוזנפלד, סמנכ"לית השיווק של ASUS ישראל, בשיחה עם Mako. "החזון שלנו כבר הרבה זמן הוא להראות איך אמנות וטכנולוגיה נפגשים. המחשב הוא לא רק כלי עבודה, אלא פלטפורמה שמאפשרת ביטוי וחוויה. רצינו להראות איך טכנולוגיה יכולה להפוך רעיון לחומר גלם יצירתי, וזה מה שהתערוכה הזו ממחישה בפועל".
השואו רום של ASUS היה המקום הראשון שבו החיבור הזה קיבל משמעות מוחשית. ה-Zenbook A14 בולט בזכות חומר ה-Ceraluminum (חומר חדשני המשלב קרמיקה ואלומיניום ששימשו עד היום בתעשיות תעופה ושעוני יוקרה) שמעניק לו תחושה כמעט טבעית, כזו שמגיבה לאור אחרת ממחשב רגיל. הוא קל, חד ומדויק, ובהחלט נראה שהוא נבנה מתוך מחשבה על מי שחי בקצב גבוה ועדיין רוצה מוצר שנראה ומרגיש איכותי.
לידו ה-Zenbook DUO, עם שני מסכי OLED בגודל מלא שמתאחדים למשטח אחד, מרגיש כמו כלי עבודה אמיתי למי שמנהל כמה שכבות תוכן במקביל. גם ה-ASUS Fragrance Mouse הופך בתוך החלל לאחד הפריטים הבלתי נשכחים: עכבר שקט, אלגנטי, עם פיצ'ר חדש לחלוטין - הפצת ריח עדין משמן ארומטי.
אחד הדברים המרשימים ביותר בתערוכה היה המיצג Quantified Poetry, היצירה של קארין קימל. "יצאתי מהנקודה של חיבור בין טכנולוגיה לטבע ולראות איך הן נפגשות ומתמזגות", היא מספרת בשיחה עם mako. מה שנראה על הקירות הוא לא וידאו ערוך, אלא משהו חי. "כל מה שאתה רואה זה תכנות של הויז'ואל. זה רץ בלייב ולא וידאו מרונדר", מסבירה קארין.
המטרה שלה הייתה לאפשר לצופה להרגיש את האורגני דרך הדיגיטל, ולכן כמעט אין בחלל סממנים עירוניים: "אתה לא רואה פה רחובות או נוף אורבני. אתה רואה אך ורק טקסטורות שאנחנו מכירים מהחיים המוחשיים שלנו".
פרט מסקרן במיוחד הוא שהעבודה שלה נוצרה על מחשב ASUS. "לפני בכלל שהתחלתי את הפרויקט קניתי מחשב חדש. עשיתי מחקר וראיתי שהמחשב הכי טוב שאני יכולה לקנות זה המחשב של אסוס".
אחד החללים הנוספים והמסקרנים בתערוכה היה מסע אור-קולי במציאות מדומה, יצירה של תאי רונה וטל מנואל ציפורי. "awwwe - Prologue" הוא לא עוד הדגמת VR אלא מסע אישי שמותח את הגבול בין ערות לחלום. בתוך החדר העולם שבחוץ מתמוסס, והצופה נכנס למרחב שבנוי מסריקות תלת-ממד של חפצים ומקומות אמיתיים שמורכבים מחדש לקולאז'ים שנראים כמו זיכרון, או אולי חלום שלא בטוח אם היה. הכל מלווה בפסקול המקורי של רונה, שמחזיק את החוויה בין שקט לרגעים כמעט מהפנטים.
Seeing Sounds מצליח לחבר בין עולמות שלא תמיד מדברים זה עם זה. האירוע נע בין אמנות לבין מוצר, בין מסכים שמגיבים בזמן אמת לבין מחשבים שמרגישים כמו חלק מהשפה החזותית שסביבם. ובין אם זה מתחיל ביצירה של קימל או מסתיים בדגמים החדשים של ASUS, התחושה היא שהגבול בין טכנולוגיה לרגש כבר מזמן לא נמצא רק במסך. ובסוף, זו אולי הייתה ההפתעה הגדולה של הערב: השקה שמוותרת על השפה הטכנית והיבשה ומציעה במקום חוויה. לא עוד טבלאות, נתונים ומפרטים, אלא דרך מרעננת להציג מחשבים דרך סיפור, חלל ואמנות - ובעיקר דרך תחושה.