הרבה יותר מרק צג: מצאנו את המסך שהופך לטלוויזיה חכמה

המסך שמנסה להיות הכל: LG MyView Smart 34

הוא גם מסך מחשב ענק וקעור לעריכה, גם טלוויזיה חכמה עם נטפליקס וגם פתרון מושלם למי ששונא כבלים על השולחן. האם ה-LG MyView מצליח לרקוד על שתי החתונות? לקחנו אותו לסיבוב.

נתחיל מהסוף: כן, הגודל בהחלט קובע. לפחות כשמדובר במסך העבודה שלי. וחד משמעית: כמה שיותר מסכים - ככה יותר טוב. אני באמת לא מבינה איך אנשים מתקיימים מעבודה על מסך אחד בלבד.

בואו נודה על האמת: שולחן העבודה שלנו הפך בשנים האחרונות למקדש. אנחנו מבלים מולו יותר שעות מאשר במיטה, ולכן הדרישות שלנו השתנו. אנחנו (טוב, לפחות אני) כבר לא רוצים סתם "מסך", אנחנו רוצים חוויה. אנחנו רוצים שזה ייראה טוב בסטורי, שיהיה נוח לעבוד, ועכשיו גם עלה דבר נוסף: ושבסוף היום נוכל לזרוק את המקלדת ולראות סדרה בלי לעבור לסלון.

אל הנישה הזו נכנס ה-LG MyView Smart 34 (דגם SR65QC). על הנייר, הוא נשמע כמו החלום הרטוב של כל יוצר תוכן/עורך וידיאו/מעצב גרפי/עובד מהבית/סטודנט שלא מעוניין גם במסך טלוויזיה נוסף בדירת חדר. מסך אולטרה-רחב (UltraWide), קעור, עם מערכת הפעלה חכמה שהופכת אותו לטלוויזיה לכל דבר. אבל איך זה עובד במציאות? חיברנו אותו לחשמל (ולמחשב) וחזרנו עם תובנות. (ספוילר אסתטי: שולחן העבודה שלי הכי יפה שיש. רק אומרת).

מה זה בעצם?

הקטגוריה החדשה הזו נקראת "Smart Monitor". הרעיון הוא פשוט: לקחו מסך מחשב איכותי, דחפו לתוכו את המוח של הטלוויזיות החכמות של LG (מערכת ה-webOS המוכרת), הוסיפו שלט רחוק ורמקולים, וככה יצרו מוצר היברידי. המסך הזה לא צריך מחשב כדי לעבוד - אפשר להדליק אותו, להתחבר ל-Wi-Fi ולהתחיל לראות דיסני+, יוטיוב או נטפליקס, בדיוק כמו בסלון.

העיצוב: שלום למינימליזם

הדבר הראשון ששמים לב אליו הוא המראה. LG הלכו כאן על קו נקי מאוד. המסך עצמו דק, עם רגל מעוצבת (בדרך כלל בלבן או כסוף נקי) שמשתלבת נהדר בחדרים מעוצבים. הוא נראה פחות כמו ציוד משרדי משעמם ויותר כמו רהיט. הקיעור (Curve) של המסך הוא עדין יחסית, מספיק כדי "לחבק" את שדה הראייה שלכם ולתת תחושת עומק, אבל לא אגרסיבי מדי שיעוות לכם את הגרפיקה.

חווית העבודה: חלום לעורכי וידאו

כאן הגענו ל"בשר". גודל של 34 אינץ' ביחס של 21:9 הוא פשוט גיים צ'יינג'ר למי שעורך וידאו או עובד עם ריבוי משימות. במקום לעבוד עם שני מסכים נפרדים וגבול מעצבן באמצע, אתם מקבלים משטח עבודה אחד רציף וענק. בתוכנות עריכה (כמו Premiere או CapCut למחשב), זה אומר שאתם רואים את כל ה-Timeline שלכם פרוס לרוחב בצורה מושלמת. יש המון מקום לחלונות פתוחים במקביל – דפדפן בצד אחד, מסמך וורד באמצע, וספוטיפיי בצד. התחושה היא של "נדל"ן מסך" בלתי נגמר.

בונוס המאק: אם אתם משתמשים במקבוק (או לפטופ ווינדוס חדש), תשמחו לגלות את חיבור ה-USB-C. כבל אחד בודד מחבר את המחשב למסך, מעביר את התמונה וגם מטעין את הלפטופ בו זמנית. התוצאה? שולחן נקי לגמרי מכבלים ומטענים. תענוג.

הוא גם מעביר את הזמן

המסך יכול להתחלק לשני אזורים נפרדים לחלוטין, כשכל אחד מהם מתפקד כאילו הוא מסך עצמאי. מה שאומר שמצד אחד אפשר לחבר את המחשב, ומצד שני מקלט סטרימינג, מצלמה, קונסולה או אפילו פשוט להריץ אפליקציית נטפליקס מתוך ה-webOS.

בפועל זה הופך את השילוב עבודה+חיים להרבה יותר טבעי. מצד ימין בלפטום, אני עורכת סרט ומצד שמאל - בזמן שהרינדור זוחל כמו חילזון על גלגלת, המסך מקרין סדרה. או: שיחת זום גדולה בצד אחד, ולצידה מצגת שקוראים ממקור אחר, בלי צורך לקפוץ בין חלונות.

בניגוד לפיצ'רים דומים במסכים אחרים, כאן זה ממש שימושי בגלל הרוחב העצום של 21:9. לא מרגיש צפוף ולא מגוחך. שני המסכים מקבלים מרחב אמיתי, עם יחס נוח לעבודה ולצפייה. זה לא "פיצול מסך", זה שתי טריטוריות שלמות שחיות זו לצד זו בלי להפריע.

הטוויסט: כשיום העבודה נגמר

המסך הוא כאמור מסך טלוויזיה לכל דבר והוא מגיע עם שלט חמוד בהחלט, קטן ולבן - לוחצים על כפתור הבית, והנה אתם בטלוויזיה חכמה. המעבר הוא מיידי. יש כאן גם תמיכה ב-AirPlay 2, מה שאומר שאפשר לשדר מהאייפון תמונות וסרטונים למסך הגדול בלחיצת כפתור, בלי כבלים ובלי טובות.

מה פחות אהבנו?

חשוב לתאם ציפיות: זה לא מסך לגיימרים כבדים ("הארד-קור"). קצב הרענון (Refresh Rate) הוא בסיסי יחסית (סביב ה-60Hz-100Hz תלוי בהגדרות), מה שמספיק לעבודה ולסרטים, אבל מי שמשחק Call of Duty (תחרותי ירגיש שזה איטי לו. בנוסף, הבהירות היא טובה לחדר סטנדרטי, אבל אם המשרד שלכם מוצף שמש ישירה – היינו רוצים טיפה יותר עוצמה בתאורה האחורית.

כמו כן, המסך לא מגיע עם מצלמה מובנית. לחלק מהמשתמשים זה יתרון (אין מי שיציץ), לאחרים זה חסרון (זום? מצלמה חיצונית).

בשורה התחתונה

ה-LG MyView 34, שנמכר ב-1,870 שקל ברוב האתרים הישראלים, הוא מסך שמבין את החיים המודרניים. הוא פותר את הדילמה הנצחית של "האם לקנות מסך מחשב או טלוויזיה לחדר?". עבור יוצרי תוכן, סטודנטים, או כל מי שעובד מהבית ורוצה שולחן נקי ומינימליסטי - מדובר בפתרון מעולה שסוגר את כל הפינות במכשיר אחד יפהפה. היכולת לערוך וידאו על מסך רחב בבוקר ולראות בינג' בערב באותו המקום, היא נוחות שקשה לוותר עליה אחרי שמתרגלים.

SanDisk Extreme PRO Portable SSD 1TB – גיבוי מהיר, שקט בראש

הכונן הזה נראה כמו אביזר שולי, כזה שפשוט מעבירים איתו קבצים אבל הוא כל מה שאני צריכה כאשת תוכן שאייפון והמחשב שלה תמיד מאותתים לה על אחסון חנוק. מדובר בקפסולה שמציעה מהירות, עמידות, ניידות בתוך חתיכת מתכת קטנה ששוקלת בערך כמו חטיף גרנולה.

מה הוא יודע לעשות?

זה כונן SSD נייד, קטן וטס. מדברים פה על מהירות של עד 2000MB לשנייה (כן, זה הרבה). בפועל - סרטון 4K ששוקל כמה ג'יגה - מועבר בפחות מדקה. וזה בעיקר מרשים אנשים עם אפס בדחיית סיפוקים. כמו כן, הוא בנוי מאלומיניום, עם ציפוי סיליקון קשיח, עומד בנפילות מגובה שני מטרים (לא אני, אבל קראיתי שהוא נבדק! מעדיפה לסמוך על זה מלבדוק על כונני שלי), לא אכפת לו מגשם או אבק (תקן IP55 וזה), ויש לו אפילו לולאת תלייה כדי שיחזיק לך על התיק ולא יתגלגל בתיק כמו עוגייה.

ומה פחות?

בשביל ליהנות מהמהירות הכי גבוהה שלו, המחשב שלך צריך לתמוך בטכנולוגיה די ספציפית (USB 3.2 Gen 2x2), ולא כל מחשב עומד בזה. ועדיין - גם על לפטופ רגיל הוא נותן ביצועים מהירים מאוד. המחיר הוא בערך 545 ש"ח לגרסת ה־1TB אבל בואו נגיד שזה פחות כואב מהאובדן של תיקיית תמונות שערכת חודש.

אז למי זה מתאים?

לכל מי שעובד עם קבצים כבדים ולא מוכן לבזבז זמן. עורכי וידאו, יוצרים, אנשים שמטיילים הרבה ורוצים לגבות בשטח - ואפילו סתם מי שנמאס לו מכוננים איטיים שמתים אחרי שנה. הוא מתחבר גם לאייפון ולאנדרואיד (type-c) כך שניתן לגבות ולהעביר קבצים כבר במהלך יום צילום למי שרוצה לפנות מקום בנייד.

בשורה התחתונה

SanDisk Extreme PRO SSD זה למעשה רק לחבר, ולהתחיל לעבוד. לא הכי זול, אבל בטוח, מהיר וקשוח. עבורי הוא פריט חובה בכל תיק מחשב שמכבד את עצמו.