אייפון 18 פרו: בניגוד למה שקל לחשוב, כן, כדאי לשדרג

לכתוב ביקורת על האייפון החדש זה אתגר מדי שנה. כמעט ולא נותר כבר מה לחדש במכשירי הדגל של אפל, והחידושים העיקריים נמצאים מתחת למכסה המנוע, למשל, בשבב או בחיי הסוללה. ובכל זאת, התכנסנו כאן כדי לדבר על האייפון 18 פרו (דגם הפרו מקס לא התקבל לסקירה). השנה, עם השקת האייפון דואו, המכשיר המתקפל הראשון מבית החברה, האייפון המרכזי מהווה מעין שחקן משני. ובכל זאת, עיני כל העולם נשואות אליו ונשאלת השאלה האם שווה לשדרג. התשובה, כמו תמיד, מורכבת.

המכשיר נחת אצלי בבוקר יום שישי לקצת פחות מ-48 שעות. קיבלתי אותו באדום בורגונדי ובניגוד לאחרים שהללו את הצבע, אני חייבת לומר שאני פחות התחברתי. לא מדובר באדום עז, אלא באדום כהה שנוטה לסגול חציל. הגליישר-בלו לעומת זאת, הכחול המתכתי, מצא חן בעיניי יותר, אבל זה כנראה עניין של טעם. לצד אלה, המכשיר מגיע גם בצבעים כסוף ושחור.

מבחינת גודל ומשקל, המכשיר כבד יותר בחמישה גרם מה-17 פרו (211 מול 206 גרם), הבדל זניח שהרוב לא ירגישו בו. אורכו הוא 150 מ"מ (0.4 מ"מ ארוך יותר מה-17 פרו) ורוחבו 71.9 מ"מ, גם כאן, 0.4 מ"מ רחב יותר מה-17 פרו. שני המכשירים מצוידים במסך בגודל 6.3 אינץ', והעיצוב דומה מאוד עם 3 מצלמות בגב המכשיר וחיפוי זכוכית, רק שהפעם הוא מותאם בצבעו לחיפוי האלומיניום.

מדובר במכשיר יפהפה, על כך לא ניתן להתווכח: הוא מרגיש אלגנטי ביד יותר מרוב המכשירים שהחזקתי אי-פעם. בדגמים האחרונים אפל מקסמה את עיצובי המכשירים שלה ונראה שהגיעה לנוסחה מנצחת, שספק אם תוחלף בקרוב, אם כי הייתי שמחה לראות שינוי מרענן כלשהו בדגמים הבאים. ברגע שמדליקים אותו, מתגלה המסך: בהיר, חד וברור היטב גם באור שמש ישיר הודות למסך ה-OLED שמגיע ל-3,000 ניטס ולתצוגת הסופר-רטינה.

הדבר הראשון שמבחינים בו הוא ההקטנה של האי הדינמי (Dynamic island), הפס השחור בקצה המסך שכולל את המצלמה הקדמית ומציג פעולות שונות שמתבצעות ברקע. ההקטנה הזו נובעת הודות למעבר של חלק ממערך ה-Face ID (מצלמת האינפרה-אדום) אל מתחת למסך, בעוד שרכיבים אחרים עדיין נמצאים באותו מקום. למרות ההקטנה, השימושיות שלו גדלה וכעת הוא מסוגל להציג שלוש פעילויות שמתבצעות ברקע בו-זמנית.

תהליך ההפעלה הראשוני, כצפוי במכשירי אפל, קל ומהיר. הסנכרון עם מכשיר קודם של אפל מתבצע בתוך שניות, כולל מעבר של כרטיסי אשראי ל-Wallet וסנכרון הגלריה בעת ההתחברות לחשבון ה-iCloud (שהחל מהשבוע, כולל למנויים משלמים גם את שירותי הסטרימינג המצוינים של החברה). אחרי הסנכרון המהיר, ניגשתי לבדוק את מערכת ההפעלה החדשה ששוחררה בסמוך להשקת האייפונים החדשים – ה-iOS 27. ברשותי מכשיר אייפון 15 פרו שמריץ גם הוא את אותה מערכת הפעלה, ומה נאמר? ההבדל הוא שמיים וארץ. המהירות שבה האייפון 18 פרו מצליח להריץ את סירי החדשה והחכמה יותר (שזמינה בינתיים רק בגרסת בטא, ורק באנגלית) היא מרשימה מאוד. נכון, השוואה לדגם בן 3 שנים היא לא ממש הוגנת, אבל מצד שני – כמה אנשים באמת משדרגים שנה אחרי שנה?

מערכת ההפעלה: כמו כפפה ליד

אף שזוהי אינה סקירה של מערכת ההפעלה ה-iOS 27 (אתם מוזמנים לקרוא יותר כאן), חייבים לדבר עליה. סירי החכמה אכן חכמה יותר ומסוגלת באמצעות פעולות קוליות לבצע שלל פעולות במכשיר שלכם, כולל שליחת הודעות לאנשי קשר, שיטוט במיילים, בתמונות ובהודעות שלכם ושליפת מידע מתוכם, כמו "הצג לי תמונות שלי ושל הבן שלי מהחופשה ביוון לפני שנתיים". מנגד, התמיכה בעברית מוגבלת מאוד בשלב זה ופיצ'רים רבים מיועדים לשימוש ב-iMessages, אפליקציית ההודעות המובנית של אפל ולא בוואטסאפ הפופולרית בישראל (למשל: האפשרות לחבר 2 אמוג'יז וליצור קומבינציות כמו חזיר בוכה. כמה שימושי!). אני מצאתי שהשימוש בסירי החכמה רלוונטי בעיקר בשילובה באפליקציית המצלמה (Visual Intelligence), מה שמאפשר לכם לקבל מידע במהירות על כל דבר שהמצלמה קולטת, למשל לצלם צמח כלשהו ולגלות מיד באיזה מדובר. חייבים לומר שמדובר בפיצ'ר שקיים כבר כמה שנים טובות באנדרואיד.

סירי קיבלה ב-iOS 27 אפליקציה ייעודית משלה שכוללת את היסטוריית השיחות שלכם, וגם צ'אט מובנה בדומה לג'מיני או ChatGPT. אהבתי גם את אפליקציית ה-Image Playground המשודרגת שמאפשרת לטעון כל תמונה מהגלריה ולבצע בה מניפולציות, למשל להוסיף רקע אחר או אובייקטים לתמונה. כמו כן – עריכת התמונות באמצעות AI שודרגה באופן משמעותי, וכעת ניתן לא רק למחוק אובייקטים מהרקע, אלא ממש לשנות את הפרספקטיבה והקומפוזיציה של התמונה. כאמור, זה זמין גם במכשירים אחרים שמריצים את ה-iOS 27 ומצוידים ביכולות הבינה המלאכותית של אפל, ולא רק בדגמי ה-18 פרו והפרו מקס, אבל זה עובד הכי טוב ומהר בדגמי ה-18.

היתרון בכך שאפל שולטת גם בתוכנה וגם בחומרה בהחלט בא כאן לידי ביטוי. לא סתם שני המוצרים הללו הושקו במקביל: נראה שהחומרה החזקה של האייפון 18 פרו מתאימה לפיצ'רים המתקדמים של ה-iOS 27, בדגש על הבינה המלאכותית, כמו כפפה ליד. זה למשל דבר שלא תמיד קורה במכשירי אנדרואיד, שם מערכת ההפעלה והחומרה מגיעות לעיתים קרובות מיצרניות שונות ולכן האינטגרציה מורכבת יותר.

המצלמה: שליטה מלאה בהגדרות

השדרוג המשמעותי הראשון באייפון 18 פרו הוא למערך הצילום. בפעם הראשונה למצלמה הראשית ישנו צמצם שמשתנה באופן פיזי וממש נראה לעין. לשם השוואה, לאייפון 17 פרו היה צמצם קבוע של f/1.7. כבר במבט ישיר ניתן לראות את הצמצם נפתח ונסגר בהתאם להגדרות, גם בעין אנושית.

למי שלא מחזיק בידע בסיסי בצילום, נסביר את המשמעות: צמצם (Aperture) הוא הפתח בתוך העדשה שמכניס אור למצלמה וכשהוא פתוח יותר, נכנס יותר אור, וכשהוא סגור יותר, נכנס פחות. מספר f קטן מסמל פתח גדול, ואילו f גדול מסמל פתח קטן. ככל שהצמצם פתוח יותר, עומק השדה קטן יותר. כך, צמצם פתוח (למשל f/1.7) יכול ליצור אובייקט חד ורקע מטושטש, מה שמתאים לפורטרטים או לצילומים של אובייקטים קטנים, וצמצם סגור (למשל f/8) ישאיר יותר מהתמונה בפוקוס, מה שמתאים לצילומי נוף.

הצמצם החדש מגיע עד לערך של f/1.48, מספר נמוך ומרשים מאוד. עם זאת, המעבר בין הצמצמים השונים הוא לא חופשי (כמו במצלמות מקצועיות), אלא בתחנות קבועות: f/1.48, f/1.8, f/2.8 ו-f/4. זה שדרוג לצלמים מתקדמים יותר שמחפשים יותר שליטה בהגדרות הצילום, אבל עדיין לא מדובר ביד חופשית לחלוטין. גם בצילום במצב פורטרט המוכר יש לצמצם הפיזי תפקיד: אפל מציינת שהמצלמה מצלמת פורטרטים ב-f/1.8, אך אפקט הטשטוש של הרקע במצב זה נשען על עיבוד דיגיטלי, כך שהעומק הרדוד שאנחנו רואים בתמונה הוא לא תוצאה של הצמצם בלבד.

אפליקציית המצלמה שודרגה גם היא וניתן כעת לשלוט במאפיינים נוספים, למשל מהירות תריס (Shutter Speed), משך הזמן שבו התריס של המצלמה פתוח ומאפשר לאור להיכנס. מהירות גבוהה מקפיאה תמונה ומתאימה לאובייקטים בתנועה, למשל ילד רץ או מכונית, ובמהירות איטית נכנס יותר אור, מה שמתאים למשל לצילום בלילה, אבל גורם למריחות בעת צילום אובייקט בתנועה. כמו כן, ניתן לשלוט גם באיזון הלובן (White Balance) ולהתאים את הצילום לתאורת שמש או פלורסנט, למשל.

בעוד שרוב הפיצ'רים האלה ישמשו בעיקר מי שמבקש לצלם באייפון באופן מקצועי יותר ופחות "ללכוד את הרגע", יש פיצ'ר אחד שאהבתי במיוחד ויהיה שימושי גם בקרב הקהל הרחב – סגנונות (Styles). הפיצ'ר מאפשר לבחור בין מעין פילטרים עדינים שיעניקו לתמונות שלכם וייב וינטאג'י וקולנועי. כמו כן, קיים סגנון Soft Skin שמאפשר להחליק את העור בתמונות סלפי ובכלל. אפשר להתווכח על האתיות של זה ועל ההצבה של סטנדרט יופי בלתי ניתן להשגה, אבל בינינו, המצלמה כל כך איכותית שקצת החלקת קמטים ונקבוביות לא תפגע באף אחד. כמו כן – ניתן להוסיף או להסיר את הפילטרים הללו בעת עריכת התמונה.

אפשרות מגניבה נוספת היא להתאים את תפריט הצילום באופן אישי על ידי בחירת האפשרויות שיופיעו בחלק העליון של המסך, כלומר, ההגדרות שאתם מבקשים לקבל גישה מהירה אליהם, כמו מהירות התריס והצמצם שהזכרנו קודם. אפשר גם לבחור בטיימר, מצב לילה, הפעלת פלאש ועוד.

בכל הקשור לצילום הווידיאו, כל הפיצ'רים של צילום סטילס רלוונטיים גם כאן, וניתן לבחור בין צילום באיכות HD סטנדרטית ל-4K. מנגד, מי שחיפש צילום באיכות 8K לא ימצא זאת כאן, אך סביר להניח שמבחינה טכנית, המכשיר כבר מסוגל לכך. בנוסף, ישנה יכולת מעקב אחר מיקוד (Focus tracking) שמשתמשת בבינה מלאכותית כדי לזהות את האובייקט המרכזי בצילום גם אם הוא נעלם לרגע, למשל, בן אדם שיוצא מהפריים וחוזר אליו.

השבב: חזק וחסכוני יותר

מלבד המצלמה, השדרוג המשמעותי השני הוא השבב החדש, A20 Pro שפועל בטכנולוגיית 2 ננומטר. הוא מאפשר לאייפון להיות חזק ומהיר יותר, אבל מנגד, גם לסוללה שלו להיות חזקה יותר הודות להתייעלות האנרגטית שנעשתה. על פי הנתונים הרשמיים של אפל ניתן לנגן עד 36 שעות של וידיאו בדגם הפרו ועד 45 שעות בדגם הפרו מקס. אפל השיגה כאן את שתי המטרות בו-זמנית באותו דגם, וזה בהחלט משמעותי.

האייפון 18 פרו מסוגל להיטען לרמה של 50% בתוך כ-15 דקות, או להיטען אלחוטית לרמה של 50% בתוך 30 דקות. כמובן שאלו נתונים על "יבש", לפני הירידה בבריאות הסוללה ושחיקתה, אבל על פי אפל, גם אחרי שימוש מתמשך המכשיר יספיק לשימוש של כיממה לאחר טעינה מלאה ולכ-30 שעות בדגם הפרו מקס.

השבב החדש מורגש היטב בשימוש בכמה אפליקציות בו-זמנית, במהירות שבה אפליקציות עולות ובמהירות שבה תמונות נשמרות בגלריה. אחרי הצילום, התמונות עוברות תהליך עיבוד מסוים שבאייפונים ישנים לוקח כמה שניות – כאן זמן העיבוד הוא פשוט אפסי.

כמו כן, בזכות תא הקירור החדש (Vapor chamber) האייפון אמור לבצע משימות כבדות ולהתחמם משמעותית פחות. באפל מסבירים שזה מתאפשר הודות לשימוש בחומרים חדשניים ובפריסתו של התא על פני שטח פנים גדול פי שלושה מזה שהיה באייפון 17 פרו. דווקא בישראל החמה זה מהווה יתרון משמעותי, במיוחד אם אתם מרגישים שהאייפון הישן שלכם מתחמם באופן משמעותי.

מחיר והשורה התחתונה

נסיים בדבר הכי מבאס באייפון 18 פרו – המחיר שלו. משנה לשנה אפל מייקרת את המכשירים שלה, והפעם זה מורגש במיוחד בכיס. עם זאת, כל מוצרי הטכנולוגיה בעולם, בדגש על סמארטפונים, מתייקרים כתוצאה מהעלייה במחירי הרכיבים ובעלויות הייצור. מחירו של המכשיר בנפח האחסון הקטן ביותר, 256 ג'יגה, עומד בישראל על 5,029-5,699 שקלים. כמובן שבנפחים הבאים, 512 ג'יגה, טרה ושני טרה, המחיר עולה בהתאם.

העובדה שמדובר במכשיר יקר מאוד כמובן לא תמנע מחברי כת האפליסטים לשדרג. ולמרות זאת, נשאלת השאלה אם לשדרג – אז בניגוד למה שהאינסטינקט הראשוני אומר, "מה לעזאזל כבר שיפרו כאן", התשובה לדעתי היא כן, בכפוף כמובן למכשיר שיש לכם היום ולצרכים שלכם. אם יש לכם אייפון ישן, נאמר 15 ומטה בהחלט שווה לשדרג, בטח אחרי יציאת מערכת ההפעלה iOS 27 על יכולות הבינה המלאכותית שלה שדורשות חומרה חזקה. כמו כן, אם אתם משתמשים באייפון לצילום מקצועי, בהחלט כן. בכל שאר המצבים, הייתי שוקלת זאת היטב, אבל היי, גם אני חלק מהכת וגם אני מקווה לשדרג בקרוב.

המכשיר סופק באדיבות iStore.

מחיר: החל מ-5,029 שקלים.