בדקנו את הגלקסי פולד 7 - והצלחנו לסובב את הראשים של כולם

אם תעיפו מבט מהיר באנשים שהולכים ברחוב עם הסמארטפון שלהם, סביר להניח שלא תמצאו ביניהם משתמשים במכשירים מתקפלים, לפחות לא בישראל. למרות שרוב יצרניות מכשירי האנדרואיד (ובראשן היצרניות הסיניות, כמו שיאומי, אופו ו-Huawei) מנסות את כוחן בז’אנר, המכשירים המתקפלים ממשיכים להיות מוצר נישתי יחסית, כזה שמסקרן ומושך תשומת לב, אבל לא בהכרח מאומץ על ידי המשתמש הממוצע.

סמסונג מובילה את התחום כבר שנים. למעשה, היא הייתה מהחלוצות כשהוציאה את מכשיר הפולד הראשון בשנת 2019 תחת סדרת גלקסי Z, וזאת לצד מכשיר הפליפ (Flip) שמתקפל בצורת צדפה. הפולד הראשון שהושק בשנת 2019 היה מגושם וגרר לא מעט ביקורת, בעיקר על ציר הקיפול שלו, שלא היה אמין מספיק. מים רבים זרמו מאז בנהר, ובשש שנים שחלפו מאז היצרנית הקוריאנית עשתה כברת דרך בתחום. ממכשיר ניסיוני שמרגיש בעיקר כמו גימיק, הפולד 7 הוא כבר מכשיר שמתאים לשימוש יומיומי שלא מרגיש גדול או מגושם.

אחרי שנכחתי בהשקת המכשיר בתחילת החודש בניו יורק, קיבלתי את הפולד לסקירה למשך כשבוע, במהלכו הצלחתי לסובב לא מעט ראשים. משהו בעין האנושית עדיין לא מצליח לגמרי לקלוט את העובדה שמכשירים טכנולוגיים מסוגלים להתקפל, גם אם בפועל מדובר בשני מסכים שמחוברים ביניהם באמצעות ציר. 

הפולד דק וקל יותר מכל סמארטפון אחר שנתקלתי בו - במצב סגור עוביו 8.9 מ"מ וכשהוא פתוח, 4.2 מ"מ בלבד. הוא שוקל 215 גרם, 3 גרם פחות מהגלקסי S25 אולטרה, והוא קל יותר ב-12 גרם מהאייפון 16 פרו. בסך הכול, הוא משדר יוקרה שגורמת לכל מכשיר אחר להרגיש קצת Meh. לדקיקות הזו יש גם מחיר מסוים, אם כי בעיניי הוא זניח: המכשיר לא תומך ב-S Pen, עט המגע של סמסונג שהגיע עם הדגמים הקודמים, ודרש מהחברה להוסיף שכבה נוספת שהייתה מגדילה את עובי המכשיר.

מבאס לחזור לכל סמארטפון אחר אחרי שימוש בפולד, וכן, גם לאייפון. אני לא מהאנשים שחושבים שמכשירים טכנולוגיים הם יפים במיוחד, בכל זאת, מדובר בקופסאות מתכת מלבניות, אבל הפולד יפהפה והדגם בצבע ירוק מנטה, שזמין לרכישה רק אונליין, הוא וואו.

המסך

גולת הכותרת של המכשיר היא כמובן המסך המתקפל והמסך החיצוני שמאחוריו. שני המסכים כוללים תצוגת אמולד דינמי (Dynamic AMOLED) שגורמת לכך שהכול נראה וברור גם באור שמש ישיר, והם מגיעים לבהירות של 2,600 ניטים. במצב פתוח, המסך הוא בגודל 8 אינץ', ואילו המסך החיצוני בגודל 6.5 אינץ'. חוויית השימוש המלאה של המכשיר מתקבלת בשימוש במצב פתוח, אבל, וזה אבל חשוב, בסמסונג מעודדים את המשתמשים לעשות פעולות מהירות ויומיומיות כמו קריאת הודעות, צילום סלפי זריז וכו' במסך החיצוני, שהוא כאמור, לא פחות טוב מהפנימי. הדבר היחיד שמעט מפריע זה ה-Ratio שלו (יחס גובה-רוחב - 21:9), צר יותר ממכשיר סטנדרטי.

ציר הקיפול של המכשיר כמעט ואינו מורגש במבט ראשון. אם תביטו בו לאורך זמן ממושך, תשימו לב ל"קמט" שנוצר כתוצאה מהקיפול, אבל גם זה אך ורק אם התצוגה פועלת. כאשר המכשיר לא בשימוש והמסך מוחשך, הוא כמעט ובלתי ניתן לזיהוי.

צריך לומר שרוב האפליקציות היומיומיות – חריגה בכך היא וואטסאפ – לא ממש מותאמות לגודל הענק של המסך במצב פתוח. תחשבו על שימוש באפליקציית מובייל בטאבלט: הדברים נראים מעט מרוחים, הגלילה באתרי חדשות עשויה להיות מסורבלת והעיניים שלכם ירוצו ימינה ושמאלה בניסיון לקרוא את השורות הארוכות. עם זאת, ישנן לא מעט אפליקציות שעושות שימוש מושכל במסך הרחב, כמו וואטסאפ, שמציגה על גבי צד אחד של המסך את רשימת השיחות שלכם ובצד השני את הצ’אט עצמו, והלוואי שעוד אפליקציות ילכו בעקבותיה ויעשו שימוש ראוי יותר במסך הזה.

אחד מהפיצ'רים החביבים ביותר הוא שימוש במצב Side by side, שתי אפליקציות פתוחות במקביל, מעין מסך מפוצל, ועכשיו רק בהצלחה רק עם לחלק את הקשב שלכם בין שתי אפליקציות במקביל.

המצלמה

למכשיר מצלמה ראשית של 200 מגה פיקסל, לראשונה בדגם מתקפל, שמספקת חדות וצבעים עשירים. מלבדה ישנה מצלמה אולטרה-רחבה של 12 מגה פיקסל ומצלמת זום של 10 מגה פיקסל. המצלמה הקדמית של המכשיר, ברזולוציה של 10 מגה פיקסל גם כן, מצלמת כעת בזווית רחבה של 100 מעלות, מה שמבטיח צילומי סלפי רחבים יותר, כלומר יותר אנשים שיכולים להיכנס לכל תמונה.

מרהיבות במיוחד הן תמונות התקריב (מאקרו), שיכולות להגיע עד לרזולוציה של נקבוביות העור או פיוניות של עלה. אין למצלמה מצב מאקרו מיוחד, אבל ברגע שתתקרבו לאובייקט קרוב מספיק, תקבלו את החדות ואת עומק השדה שנדרש כדי לייצר תמונות כאלו. באופן כללי, עומק השדה שנוצר במצב פורטרט לא מבייש מצלמות מקצועיות. אגב, הייתי ממליצה לצלם במצב פורטרט לא רק כשמדובר בצילום אנשים, אלא בכל מצב שבו אתם מעוניינים ליצור תמונה עם עומק שדה.

בצילום תמונות עם פרטים רבים נראה שהמצלמה מאבדת חדות מסוימת, וגם בתנאי תאורה חלשים, לדוגמה בחדר מוחשך יחסית, מצאתי שהמצלמה מתקשה מעט לספק תוצאות חד וצבעוניות.

למצלמה יש זום אופטי של פי שלוש וזום דיגיטלי של פי 30, ולכן מדובר כנראה במכשיר הטוב ביותר לעשות איתו סטוקינג, כי היכולת שלכם להתקרב באמצעותו לאובייקטים רחוקים היא לא פחות ממטורפת. אני מצאתי שממשק המצלמה מעט עמוס מדי, והעדפתי להתרכז אך ורק בצילום במצב פורטרט או רגיל, ואת האדפטציות הנדרשות עשיתי באמצעות אפליקציית עריכת התמונות המצוינת של המכשיר. 

בכל מה שקשור לצילום וידיאו, אין מה להכביר מילים – האיכות מצוינת ודומה לזו של מצלמת הסטילס. אהבתי במיוחד את היכולת ליצור סרטונים של Dual Rec, צילום במצלמה הקדמית והאחורית בו זמנית, אופציה שלא קיימת באפליקציית הצילום המובנית באייפון, אבל קיימת באפליקציות צד שלישי ל-iOS. לסמסונג יש תוכנת עריכה מובנית בשם Studio שמאפשרת להוסיף לווידיאו כתוביות, לשנות מהירות ואפילו לנקות רעשי רקע באמצעות AI, ובקיצור, ליוצרי תוכן ברשתות החברתיות יש כאן יופי של סוס עבודה.

בינה מלאכותית

זה לא סוד שאפל מדשדשת מאחור בכל הקשור לבינה מלאכותית. החברה השיקה את שירות הבינה המלאכותית שלה, Apple Intelligence כבר לפני יותר משנה, אבל בינתיים קיבלנו חלק קטן מאוד מההבטחות. במכשירי אנדרואיד מנגד, כל הנושא כבר הגיע מזמן לרמה גבוהה, הן ברמת הביצוע והן ברמת השימושיות.

הבינה המלאכותית של גוגל (במעטפת הממשק של סמסונג, One UI 8) זמינה במכשירים נוספים של אנדרואיד מלבד הפולד, אבל כשמשלבים את החומרה החזקה מקבלים סוף סוף מוצר בשל עם בינה מלאכותית שמשתלבת היטב בפעולות היומיומיות במכשיר. Gemini Live, עוזר ה-AI של גוגל, מסוגל "להשתלט" לכם על המכשיר ולעשות שימוש במצלמה, למשל. כך תוכלו לשאול את ג'מיני איזה חולצה עדיף ללבוש לארוחת ערב רשמית אם תראו לו שתי אופציות, איזה דגם של נעלי נייק יש לחבר שלכם או מאיזה גזע הכלב שמולכם.

כל זה בשפה טבעית ופשוטה, מבלי להתאמץ או לחשוב יותר מדי על מה שאומרים. כמו כן, כשג'מיני משתלט על המסך הוא יכול לעזור להסביר לכם איך להשתמש באפליקציה שפתוחה לכם, או לתת הסבר וקונטקסט לסרטון יוטיוב שאתם צופים בו.

עוד פיצ'ר חביב של AI שקיים בפולד הוא היכולת לתרגם סימולטנית שיחה משפה לשפה. המכשיר מסוגל להקשיב למשפט שנאמר – כאמור, בשפה טבעית לחלוטין – ולתרגם אותו לשפה אחרת. הבשורה הרעה היא שכרגע אין לכך תמיכה בעברית, אבל כאשר תהיה, זו יכולה להיות יופי של דרך להסתדר בחו"ל. גם עריכת התמונות באמצעות AI עובדת פשוט נפלא במכשיר עם יכולת למחוק, להוסיף אובייקטים לתמונה או להזיז אותם ממקום למקום, אבל את היכולות הללו ראינו כבר בדגמי S25 ואפילו S24 של גלקסי.

חומרה וסוללה 

הפולד מצויד במעבד החדש של קוואלקום – Snapdragon 8 Elite, שמגיע כמעט עם כל מכשיר דגל ב-2025. בשילוב 12 גיגה RAM (לדגם היקר ביותר יש 16 ג'יגה RAM) המכשיר מספק ביצועים מצוינים. אין כאן הפתעה, אבל בכל זאת, חייבים לציין שהמכשיר רץ חלק ולא נתקע בשום שלב. הוא מצויד בסוללה של 4400 mAh בדומה לדגמים הקודמים בסדרה, אבל המעבד החדש אמור להיות חסכוני יותר כך שבפועל אמורים לקבל סוללה שמספיקה ליותר זמן.

זה בסדר גם לומר שבתחום הסוללות אין כל כך מה לחדש, ובדומה לכל סמארטפון, הסוללה תתחיל חזק, תישחק ותיחלש בהדרגה. על פי מבחנים חיצוניים שנערכו למכשיר, הסוללה אמורה להספיק ל-8 שעות של גלישה באינטרנט, 15 שעות של צפייה בווידיאו ובממוצע כמעט 12 שעות של שימוש.

בשורה התחתונה

המעבר לשימוש במכשיר מתקפל דורש איזושהי קפיצת מחשבה מהמשתמש. אי אפשר להשתמש בפולד כמו שמשתמשים בכל מכשיר רגיל, כי הוא פשוט לא כזה. הוא מעין טאבלט דקיק שיכול להיכנס לכם לכיס, ובשימוש במסך החיצוני בלבד, הוא יכול להיות *גם* סמארטפון סטנדרטי. חשוב להגיד את זה גם כדי להצדיק את תג המחיר הגבוה – 7,449 שקלים לנפח אחסון של 256 ג'יגה, 7,899 שקלים לנפח אחסון של 512 ג'יגה ו-8,999 שקלים לדגם בנפח אחסון של טרה. לרגל ההשקה סמסונג מציעה מבצע של הכפלת נפח אחסון באותו מחיר, אבל עדיין, מחיר לכל כיס זה ממש לא.

אסיים בתשובה לשאלה הדי טרחנית, "למה צריך את זה בכלל". אז קודם כל, כי אפשר, וכי מיטב המוחות בסמסונג הצליחו להגיע להישג טכנולוגי מרשים וליצור מכשיר דק, קל וחזק שמסוגל אשכרה להתקפל כאילו היה כיסא פיקניק בבגאז'. מי ימצא את הפולד שימושי ושווה את המחיר? אנשי עסקים שייהנו מהיתרון של קריאת מיילים במסך רחב, יוצרי תוכן שזקוקים למכונת עריכה ניידת, ובעיקר חובבי טכנולוגיה שמחפשים את המכשיר המעניין ביותר שיש לשוק כיום להציע. יש מצב שהוא אפילו יגרום להם לערוק מהמתחרים.