בלי עובדים ועם יותר מ-400 לקוחות: יהב בנה חברה שמכניסה יותר ממיליון דולר בשנה

בפברואר 2026 החליט יהב פוקס, ממייסדי הסטארטאפ Orbb (שגייס בעבר מעל 6 מיליון דולר), לצאת לדרך עצמאית ולבדוק מודל עבודה שונה לחלוטין. הוא הקים את ReddGrow AI כחברה ללא עובדים וללא גיוס משקיעים. בתוך פחות משנה, החברה הגיעה לרווחיות, ליותר מ-400 לקוחות ולהכנסות שנתיות חוזרות (ARR) של למעלה ממיליון דולר.

"אני יכול לקבל החלטה בבוקר, לשנות כיוון בצהריים ולהוציא מוצר חדש בערב", מספר פוקס. "אין ישיבות הנהלה, אין פוליטיקה ארגונית ואין תהליכי אישור ארוכים". עם זאת, הוא מדגיש כי לצד המהירות, "אין שותף שחולק איתי את ההחלטות הקשות, את הלחץ או את חוסר הוודאות. אני מתייעץ עם אנשים שאני מעריך, אבל בסוף אני זה שצריך לקבל את ההחלטה ולחיות עם התוצאות שלה. למדתי שלא תמיד צריך לקבל את ההחלטה המושלמת - הרבה פעמים עדיף לקבל החלטה טובה מספיק, להתקדם מהר ולתקן תוך כדי תנועה".

פוקס מנהל את החברה בעזרת סוכני AI שמבצעים פיתוח, מחקר, ניתוח מידע ותפעול שוטף, ומגדיר את תפקידו בעיקר באסטרטגיה ובפתרון בעיות נקודתי: "ההצלחה היא לא כמה שעות אני עובד ביום, אלא כמה ערך החברה מצליחה לייצר גם בלי המעורבות הישירה שלי. העבודה שלי היא פחות לבצע משימות, והרבה יותר לחשוב איך לבנות מערכת שתדע לבצע אותן בלי שאצטרך להתערב".

החברה פועלת כיום בתחום ה-GEO (נוכחות מותגים במנועי בינה מלאכותית), עם סוכן ראשון המתמקד ברדיט ותוכניות להתרחבות לערוצים נוספים. "השאלה המעניינת היא כבר לא אם אדם אחד יכול לבנות חברה של מיליון דולר, אלא עד כמה רחוק אדם אחד יכול להגיע".

"ה-AI נהיה לי שותף לחשיבה"

מודל הסולו מתרחב גם ליזמים ללא רקע טכנולוגי קודם. אור וכולדר הגיעה לתחום מעולם הבמה: "הייתי שחקנית וסטנדאפיסטית, בלי שום קשר להייטק. ב-2023 הגעתי לכנס טכנולוגיה כדי לעזור לחבר להתכונן לנאום, וראיתי חברות שמשלמות עשרות אלפי דולרים על דוכן, ומאחוריו מהנדסים גאונים שמפחדים להגיד 'היי' לזרים. מהצד השני הכרתי שחקנים מוכשרים שממלצרים, כי אף אחד לא מלהק אותם. חיברתי בין שני העולמות".

כך נולדה BINGOrep, שמפעילה מומחי קהל בכנסים עסקיים כדי לאתר מקבלי החלטות עבור החברות המציגות. "זה לא היה החלטה, זה פשוט קרה", היא מסבירה על היציאה לדרך לבד. "הרעיון נולד מהמקום שלי כשחקנית, ואף אחד מסביבי לא הכיר גם את עולם המשחק וגם את עולם ההייטק. אז התחלתי לבד, וגיליתי שאני יכולה. אין לי אף עובד. יש לי רשת של מומחי קהל מקומיים בכל העולם שעובדים איתי לפי כנס, ומערכת שבניתי בעצמי שמכשירה אותם. לא גייסתי שקל. בינגו חיה מההכנסות שלה מהיום הראשון, והיא רווחית, ובגדול".

את המחסור בשותף ממלאים הכלים האוטומטיים: "בשלוש בלילה, לפני כנס בצד השני של העולם, אין לי למי להעביר את ההחלטה. אבל ה-AI נהיה לי שותף לחשיבה. אני מתייעצת איתו, מאתגרת אותו, והוא מאתגר אותי. בסוף ההחלטה שלי, וזה גם החופש הכי גדול". המערכות מסייעות לה בהכשרה, ניהול לידים, מעקב בזמן אמת, הצעות מחיר וחוזים: "הוא מאפשר לי לעבוד כמו צוות של עשרה, לבד". לצד העשייה הגלובלית ותוכניות להתרחב לסקייל של 1,000 כנסים בחודש, היא משתפת בכנות במחיר האישי: "היזמות לוקחת הכל, ואני לא אשקר: כרגע אני רווקה, והעסק הוא הזוגיות הכי אינטנסיבית שלי. אבל אני מאמינה שהדבר הכי חשוב בחיים הם החיבורים בין אנשים. על זה בניתי חברה שלמה, ואני מחכה שזה יעבוד גם עליי".

"יש לי עובדים, אבל צמצמתי את מספרם ככל שה-AI השתפר"

אלי שטיינבוק הקים את Inbox Zero ב-2023, ובחר במודל עצמאי לאחר ניסיון קודם עם משקיעים: "בחברות קודמות שלי גייסתי כסף ממשקיעים, אבל הפעם רציתי לבנות אחרת: בלי הלחץ של משקיעים ובלי הצורך לגדול מעבר למה שהגיוני לעסק. לכן החלטתי ללכת על בוטסטראפ. גייסתי רק סכום קטן מ-TinySeed, אקסלרטור שמשקיע בדיוק בחברות בוטסטראפ כאלה". החברה כיום רווחית ואינה תלויה במקורות חיצוניים, לדבריו.

שטיינבוק מעיד כי השימוש הגובר בבינה מלאכותית הביא לצמצום הצוות: "יש לי עובדים, אבל צמצמתי את מספרם ככל שה-AI השתפר והתחיל להחליף חלק מהעבודה. היום כבר לא צריך מפתחים או מעצבים: אפשר לשאול אותו הכל ולהפוך חלקים גדולים מהעסק לאוטומטיים. יש לי עסקים ישנים שעדיין פעילים ומנוהלים כמעט לגמרי על טייס אוטומטי על ידי סוכני AI, וגם חלקים גדולים מ-Inbox Zero מנוהלים כך. בניית מוצר הייתה תמיד אחד החלקים הקשים ביותר בסטארטאפ, וזה נהיה קל פי 100 עם AI. מה שלקח פעם שנה, אפשר היום לעשות ביום".

את הבדידות בניהול שוטף הוא פותר באמצעות קהילות יזמים חיצוניות, ומדגיש את יתרון המהירות: "להיות זה שמחליט זה דווקא יתרון גדול. לא צריך לשכנע אף אחד, פשוט מחליטים וזזים. במיוחד עם AI, הדברים קורים כל כך מהר שמהירות חשובה לא פעם יותר מההחלטה המושלמת". עם זאת, תחושת אי-הוודאות אינה נעלמת: "הרבה דברים פשוט לא בשליטתך, כמו כמה אנשים נרשמים כל יום או מתי לקוח גדול מצטרף. חלק גדול מהשיווק זה לנסות דברים ולראות מה עובד".

במישור האישי, הניידות של העסק סייעה למשפחתו בזמן המלחמה, אך יצרה קושי בהצבת גבולות: "יש לי שני ילדים קטנים, ובגלל המלחמה טסנו לא מעט. העובדה שאני מנהל את העסק מהלפטופ אפשרה לנו לקום ולנסוע מתי שרצינו, כי אני יכול לנהל אותו מכל מקום. הצד השני הוא שתמיד יש עוד משהו לעשות, ולכן קשה להתנתק. וכשאני לא נותן לאשתי ולילדים את מלוא תשומת הלב, זה משפיע גם עליהם". שטיינבוק מסכם כי לנוכח הדינמיקה הנוכחית, הוא אינו שולל אפשרויות נוספות: "השוק משתנה מאוד מהר עכשיו, ואני בהחלט יכול לראות את עצמי מצטרף לחברה בעתיד".

"כשאתה סולו, אין מי שיחזיק את החברה בזמן שאתה לא שם"

לפי דניאל זיו, מנהל השקעות בגלילות קפיטל, יזמות סולו צוברת תאוצה בעיקר מעבר לים: "בארה"ב חברות שקמות עם סולו פאונדרים זו תופעה הרבה יותר נפוצה מאשר בישראל. לפי הדוח האחרון של Carta, החלק של הסטארטאפים החדשים שיש להם מייסד יחיד עלה שם בשנים האחרונות מרבע לשליש". בישראל, זיו מציין את מאור שלמה והאקזיט של Base44 ל-Wix, אך מסייג: "הוא מקרה חריג מאוד בנוף, ואי אפשר להגיד עליו שזה דפוס חוזר ועקבי".

זיו מסכים כי הכלים הקיימים מקלים על השלבים הראשונים: "היום, עם AI, לבנות מוצר ולשווק אותו זה הרבה יותר קל וזול מבעבר. מה שפעם דרש צוות שלם, היום יזם אחד יכול להרים בכמה שבועות. אם אתה בונה עסק טכנולוגי שמשרת קהל ספציפי, זו כנראה דרך מצוינת, ואולי אתה לא צריך בכלל משקיעים או שותפים".

עם זאת, הוא מצביע על המגבלות כאשר היעד הוא חברת ענק: "מי שרוצה לבנות חברת אנטרפרייז גדולה, מהסוג שהתעשייה הישראלית יודעת לייצר ואוהבת לאהוב, צריך להיות מוכן למציאות אחרת. מחזורי מכירה ארוכים, לקוחות שרוצים לדעת מי עומד מאחורי החברה, וגיוס צוות בכיר - כל אלה נשענים על יותר מאדם אחד. זה לא בלתי אפשרי, זה פשוט קשה יותר מלעשות את זה עם שותף או שותפה שאתה סומך עליהם".

זיו, שהקים בעבר חברה לבדו, מציג את המחיר האישי: "את החברה הראשונה שלי הקמתי לבד, לפני יותר מעשור, ואני זוכר טוב את הבדידות של קבלת ההחלטות, את הלילות בלי שינה, ואת הרגעים שבהם אין לך עם מי לחשוב בקול. וגם את יום סגירת החברה, שהיה אולי הרגע הכי בודד וקשה מכולם. במציאות האמיתית, החיים לא עוצרים בשבילך: מעבר דירה, ירח דבש, או עניין משפחתי שדורש את כולך. בישראל אתה לא יכול לתכנן בדיוק מתי אחד מהם יגיע, וכשאתה סולו, אין מי שיחזיק את החברה בזמן שאתה לא שם".

עבור מי שבוחר בדרך זו, זיו ממליץ להיערך מראש: "אורך רוח, נפשי וכלכלי, כדי להתמודד עם כל מה שהחיים יביאו, ולהצליח לעבור את 18 החודשים הראשונים עד שיש לך צוות הנהלה חזק סביבך שיגבה אותך כמו צוות פאונדרים אמיתי. ולכן אני כן ממליץ לגייס, ובמיוחד לבחור משקיעים שיודעים להשלים את מה שחסר - לא רק מימון, אלא גם משאבים, תמיכה, השראה וגב מנטלי".

גלעד חזן, בוגר יחידה 8200, יזם הייטק משנת 2014 ובעלי חברת הייעוץ הטכנולוגי GHGroup, תולה את ההחלטה באופיו של האדם: "כמו בכל דבר, גם ליזמות סולו יש יתרונות וחסרונות. מצד אחד, סולו פאונדר נהנה מחופש פעולה מלא, ללא צורך להגיע להסכמות עם שותפים או להתחשב באחרים בכל החלטה, ויכול לקדם את החזון שלו בדרך שבה הוא מאמין. מצד שני, הדרך הזו יכולה להיות בודדה ומאתגרת יותר. אין שותף שמשלים את היכולות והחוזקות שלו, מביא נקודת מבט נוספת או נמצא לצדו ברגעים הקשים. כל העומס והאחריות נופלים על אדם אחד - מקבלת החלטות אסטרטגיות ועד להתמודדות היום-יומית עם האתגרים, הלחץ וחוסר הוודאות".

חזן, המוביל תוכניות ליזמים בשלבים מוקדמים, מוסיף: "יש אנשים שמעדיפים עצמאות מלאה, לקבל החלטות בעצמם ולהתקדם בקצב שלהם, בעוד אחרים מעדיפים לחלוק את הדרך, להתייעץ ולקבל החלטות יחד. אין דרך אחת נכונה, והבחירה צריכה להתאים לאדם ולאופן שבו הוא אוהב לעבוד". להערכתו, השינוי הטכנולוגי מחזק מודלים עצמאיים: "בעידן ה-AI נראה יותר ויותר יזמי סולו שיבחרו במודל של בוטסטראפ - הקמת חברה וצמיחתה באמצעות משאבים והכנסות עצמיים, ללא תלות בגיוסי הון חיצוניים. כלי AI מאפשרים כיום ליזם יחיד לבצע משימות שבעבר דרשו צוות שלם, לפתח מוצרים במהירות ולצמצם עלויות. כתוצאה מכך, יותר יזמים יבנו חברות באופן עצמאי, תוך שמירה על השליטה והחופש לקבל החלטות".