בלומברג מדווח כי אפל עובדת על שירות מנויים לאייפון ולמוצרי חומרה אחרים, מהלך שעשוי להפוך את הבעלות על המכשיר לדומה לתשלום דמי אפליקציה חודשיים, על פי מקורות הקשורים לחברה. השירות יהיה הדחיפה הגדולה ביותר של אפל עד כה למכירות חוזרות אוטומטיות, שיאפשר למשתמשים להירשם לחומרה בפעם הראשונה - ולא רק לשירותים דיגיטליים. יחד עם זאת, הפרויקט עדיין בפיתוח, אמרו האנשים שביקשו לא להזדהות, כי היוזמה לא הוכרזה עדיין.
שירות מנויי החומרה של ענקית הטכנולוגיה יסחט הכנסות נוספות מבסיס המשתמשים הענק שלה. כמו כן, החברה בונה תשתית פיננסית משלה כדי לצמצם את התלות בשותפים.
אפל עובדת על שירות מנוי חומרה לאייפון שיזעזע את תהליך הקנייה, ויאפשר למשתמשים למעשה לשכור את המכשיר שלהם ולקבל דגם חדש מדי שנה. כמו בשירותים אחרים מסוג זה, ההיגיון של אפל לעשות זאת הוא פשוט מאוד: להרוויח עוד יותר כסף.
נכון לעכשיו, רק מעריצי אפל מושבעים באמת רוכשים מכשירי אייפון חדשים מדי שנה. רוב הצרכנים משדרגים רק כאשר הם מרגישים שזה הכרחי. למשל כשהמסך מתנפץ, התוכנה הופכת לאיטית ולא מצליחה לשדרג את מערכת ההפעלה, נגמר המקום במכשיר וכמובן סתם הרצון להשתדרג.
משתמש אייפון ממוצע משדרג את המכשיר כל שלוש שנים. זהו למעשה שיעור פחות שכיח מאשר לפני כעשור, כאשר ספקים דחפו הנחות שונות כל שנתיים. לפי Counterpoint Research, מחיר מכירת האייפון הממוצע הוא כ-825 דולר. זה אומר שאפל מייצרת קצת יותר מ-800 דולר מלקוח האייפון הטיפוסי כל שלוש שנים.
זו בדיוק הסיבה שאפל עובדת על שירות מנויים. מה אם זה יכול להגדיל את ה-800 דולר האלה ל-1,000 דולר ולהחזיר את הטלפון הישן למכירה בשוק המשני?
אפל יכולה להרוויח מחיר יפה מאוד מכך. לדוגמה המחירים ההתחלתיים של ה-iPhone 13, Pro ו-Pro Max - $799, $999 ו-$1,099. אם נבחר בתוכניות מנויים חודשיות של $35, $45 ו-$50 כדוגמאות אלה יהיו הרווחים:
אייפון 13 ($35 מנוי לחודש): רווח של $1,260 במשך שלוש שנים במקום $799.
אייפון 13 פרו ($45 מנוי לחודש): רווח של $1,620 במקום $999.
אייפון 13 פרו מקס ($50 מנוי לחודש): רווח של $1,800 במקום $1,099.
כמובן שמדובר בחישוב תאורטי בלבד, אבל אפל מסוגלת פתאום לייצר הרבה יותר כסף מכל צרכן. והיתרון עבור הלקוחות יהיה שלא יצטרכו להוציא מאות דולרים מראש עבור אייפון חדש. הם גם יקבלו את הדגם האחרון בכל שנה במקום כל שלוש שנים.
החברה עשויה להרוויח סכום נוסף אם התוכנית תהיה קשורה לחבילות השירותים הדיגיטליים שלה Apple One ו-AppleCare.
גם אם אפל תגבה פחות מדי חודש מהרמות המוצעות האלה, היא תרוויח מהחזרה המתמדת של טלפונים ישנים יותר, שאותם היא יכולה לחדש ולמכור מחדש. החברה גם מייצרת רווחים של יותר מ-40% על חומרת אייפון, כך שזה עסק משתלם להתרחב.
בטווח והארוך, אפל תגרוף הרבה יותר מזומנים מאשר ללא הצעת מנוי. לאייפון יש שיעור שחיקה נמוך למדי, ויתכן מאוד שמשתמשים בתוכנית זו יישארו במשך עשור או יותר. זה יותר מ-4,000 דולר בהכנסה ללקוח לעשור - רק באייפון - בתרחיש של 35 דולר לחודש.
השאלה הנוספת שרבים שאלו היא כיצד תוכנית זו תהיה שונה מתוכנית השדרוג של אייפון או מתוכניות התשלומים של הספק. ההשוואה הכי טובה שאפשר לחשוב עליה היא מימון מול ליסינג רכב.
כשאתה מממן רכב, אתה משלם את כל מחיר הרכב על פני, נניח, 72 חודשים. כאשר התשלומים שלך מסתיימים, אתה הבעלים המלא של המכונית והיא שלך. כאשר אתה עושה ליסינג לרכב, אולי אפילו מעל 36 חודשים, אתה משלם לסוחר חלק משווי הרכב, אבל אתה צריך להחזיר אותו כשהתקופה תסתיים.
תוכנית השדרוג לאייפון ותכניות התשלומים של הספק מסתמכות על גישת המימון, מכיוון שאתה פורס את עלות האייפון על פני 24 חודשים. לאחר שתסיים לשלם על המכשיר, הוא שלך לתמיד. עם זאת, אתה יכול להחליף את המכשיר, אם תבחר בכך, לאחר ששילמת מחצית ממנו, לאחר 12 חודשים למשל.
מנוי החומרה של האייפון דומה יותר לחכירה מכיוון שאתה משלם עמלה שאינה רק עלות האייפון מחולקת לשנתיים. אתה משלם חלק מערכו של האייפון, אבל אתה אף פעם לא הבעלים שלו במלואו. ותוכלו להחליף אותו כשיוצאת גרסה חדשה - בדיוק כמו בליסינג לרכב.
בנוסף לרווחים בטווח הקצר והארוך, החברה בעצם תבטיח שהלקוחות שלה יישארו איתה למשך שנים ולא "יחצו את הקווים" לטובת מכשירים של אנדרואיד.