מלחמת הסרטונים: "עם כלי בינה מלאכותית מתקדמים, ניתן ליצור תמונות וסרטונים שנראים אמינים מאוד"

לצד האזעקות והיירוטים, מתנהלת במקביל גם מערכה נוספת ברשת. בימים האחרונים מופצים ברשתות החברתיות סרטונים ותמונות שמציגים לכאורה פגיעות קשות בישראל, אך חלקם אינם אותנטיים כלל. חלק מהתכנים נוצרים באמצעות בינה מלאכותית, ואחרים הם סרטונים ישנים או קטעים ממשחקי מחשב שמוצגים כאילו תיעדו אירועים בזמן אמת.

התופעה הזו אינה חדשה. מחקר של איגוד האינטרנט הישראלי שנערך לאחר המערכה הקודמת בין ישראל לאיראן בחן את גל הדיסאינפורמציה שהתלווה ללחימה, ומצא כי לצד הדיווחים האמיתיים הופצו ברשת מאות תכנים מטעים – בהם סרטונים ותמונות שנוצרו באמצעות AI או הוצגו בהקשר שגוי.

כל הפוסטים המצורפים לכתבה הנם פייק ניוז, שעדיין נמצאים ברשת.

לדברי ד"ר יניב טנצר, מומחה וראש המחלקה למדעי הנתונים במכללה האקדמית ספיר, המאפיין המרכזי של התופעה הוא קצב ההפצה.

"הטכנולוגיה מאפשרת היום לייצר תוכן שנראה אמין מאוד בתוך דקות, אבל מה שמעצים את האפקט הוא קצב ההפצה ברשתות החברתיות", הוא אומר. "סרטון אחד שמופץ בטלגרם או בטיקטוק יכול להגיע בתוך זמן קצר לעשרות אלפי משתמשים, ואז להמשיך להתגלגל בקבוצות וואטסאפ וברשתות נוספות".

במחקר שערך איגוד האינטרנט לאחר העימות הקודם זוהו מספר דפוסים שחוזרים גם במערכה הנוכחית. אחד המרכזיים שבהם הוא שימוש בסרטונים דרמטיים שמציגים לכאורה פגיעות ישירות בישראל – גם כאשר מדובר בתוכן שאינו קשור כלל לאירועים הנוכחיים.

כך למשל, במהלך ימי הלחימה הופצו ברשת סרטונים שמציגים לכאורה פגיעה של טילים בערים בישראל. בבדיקות שנעשו התברר כי חלקם צולמו שנים קודם לכן באזורים אחרים בעולם, וחלקם כלל אינם תיעוד אמיתי אלא הדמיות שנוצרו באמצעים דיגיטליים.

דוגמה נוספת היא שימוש בקטעים ממשחקי מחשב או הדמיות תלת-ממדיות שמוצגים ברשתות כאילו הם תיעוד של תקיפות בזמן אמת. הסרטונים הללו, שלעתים מופצים ללא כל הקשר או הסבר, מצליחים לעורר תגובות רבות ולצבור אלפי צפיות ושיתופים בתוך זמן קצר.

לדברי טנצר, השילוב בין טכנולוגיות AI לבין מנגנוני ההפצה של הרשתות החברתיות יוצר מציאות חדשה שבה קשה יותר ויותר להבחין בין אמת לזיוף.

"בעבר היה קל יחסית לזהות זיופים", הוא אומר. "היום, עם כלי בינה מלאכותית מתקדמים, ניתן ליצור תמונות וסרטונים שנראים אמינים מאוד. כשהתוכן הזה מופץ במהירות עצומה ובזמן של מתח וחרדה, אנשים נוטים לשתף אותו לפני שבודקים את מקורו".

לדבריו, העובדה שתכנים כאלה מופיעים שוב ושוב בזמן עימותים אינה מקרית. "הפצת מידע מטעה ברשת היא חלק ממערכה רחבה יותר על התודעה הציבורית. גם אם לא כל מי שצופה בסרטון מאמין שהוא אמיתי, עצם יצירת הבלבול והתחושה שמשהו גדול מתרחש - כבר מייצרת השפעה".

אולם, בעידן שבו כל משתמש יכול להפיץ תוכן בלחיצת כפתור, האחריות אינה רק של הפלטפורמות אלא גם של הציבור. "הדבר החשוב ביותר הוא לעצור רגע לפני שמשתפים סרטון דרמטי", הוא מסביר. "אם המקור שלו לא ברור או שהוא נראה חריג במיוחד, כדאי לבדוק אותו מול מקורות אמינים. במצבי חירום, גם שיתוף לא מכוון של מידע מטעה עלול להגביר את תחושת הפאניקה".

עומר בכר, מנכ"ל חברת וטריק, המספקת תשתית טכנולוגית לניתוח מידע ציבורי מרשתות חברתיות ומסייעת לגורמים בתחום אבטחת המידע לזהות פעילות חשודה, התחזויות ופייק ניוז, מוסיף כי "הבעיה האמיתית עם פייק ניוז כיום אינה רק עצם קיומו של תוכן כוזב, אלא המהירות שבה הוא מתפשט וזוכה לאמון. בעידן ה-AI, המחסום ליצירת התחזויות משכנעות, דיפ-פייק וקמפיינים מתואמים של דיסאינפורמציה כמעט ונעלם. האתגר הוא לא רק לזהות פוסט מזויף אחד, אלא להבין את הרשת הרחבה של חשבונות, נרטיבים ואותות שעומדים מאחוריו.

“חסם הכניסה ליצירת סרטוני AI כיום נמוך מאוד, ולעתים אפילו לא צריך לשלם לפלטפורמות כדי ליצור סרטון שנראה אמין בעיני רבים", מסביר בכר. "לכן אנחנו רואים יותר ויותר יוצרי תוכן צעירים שמבינים שתכנים דרמטיים סביב מלחמות ואירועים ביטחוניים הופכים במהירות לוויראליים. חלקם נופלים בפח ומשתפים סרטונים שנוצרו באמצעות AI בלי להבין שהם מפיצים מידע כוזב, בעוד אחרים יוצרים אותם במודע כדי למשוך תשומת לב. במקרים אחרים החשבונות עצמם נבנים מראש: ביום-יום הם מעלים תוכן תמים כמו סרטוני חיות מחמד או בידור, אך בבוא העת משמשים להפצת פייק ניוז כחלק מקמפיינים מתוזמנים".

לתכנים כאלה יש מחיר נפשי אמיתי"

לפי ד"ר אביבית דולב, מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באקדמית כנרת ופסיכולוגית מומחית, הזירה הדיגיטלית הפכה בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד משדות עימות ומלחמה. לדבריה "סרטונים ותמונות שמופצים ברשתות יכולים להיות כלי חזק להשפעה תודעתית, במיוחד כשהם מוצגים כאילו התרחשו בזמן אמת".

עם זאת, היא מדגישה שהקושי המרכזי אינו מסתכם בעצם קיומו של מידע שגוי, אלא במה שהוא עושה לנו. כאשר אנחנו נחשפים לתכנים מלחיצים, סרטונים דרמטיים או דיווחים על אסונות עלולות להגביר תחושות חרדה וחוסר שליטה, במיוחד בתקופות של אי ודאות ביטחונית.

לכן, אחד הכלים החשובים ביותר להתמודדות, לדבריה, הוא לעצור רגע לפני תגובה אוטומטית. “כשנתקלים בסרטון שמציג אירוע קטסטרופלי, כדאי לעצור ולשאול מהיכן הגיע המידע. פלטפורמות כמו טיקטוק ורשתות חברתיות אחרות פגיעות יותר להפצה של תכנים לא מאומתים. לפני שמגיבים או משתפים, מומלץ להצליב את המידע לפחות עם מקור אמין אחד".

במקביל, ד"ר דולב מציינת שיש בישראל גם גורמי הגנה משמעותיים שמסייעים להכניס סדר בתוך שטף המידע. “העובדה שיש כאן מקורות מידע ממלכתיים ואמינים כמו דובר צה"ל ופיקוד העורף מסייעת להחזיר תחושת סדר ושליטה", היא אומרת.

אלא גם כשמדובר במידע אמין, דולב מדגישה שחשוב לנהל את החשיפה ולא לתת לה להשתלט. לדבריה, חרדה אינה נובעת מגורם אחד בלבד, אלא נוצרת משילוב של מרכיבים פסיכולוגיים, ביולוגיים וסביבתיים ולכן כדאי לייצר לעצמנו "קו הפרדה" ברור בין מידע שאנחנו באמת צריכים לדעת לבין הצפה רגשית.

בהמשך לכך, היא מציעה כלל פרקטי נוסף אם נתקלים בתוכן קשה במיוחד, עדיף לעצור מיידית ולא להמשיך בצפייה. "לתכנים כאלה יש מחיר נפשי אמיתי", היא מסכמת. ואם סרטון מסוים ממשיך להטריד או מעורר מצוקה, חשוב לא להישאר עם זה לבד אלא לדבר, לשתף אנשים קרובים, ובמידת הצורך לפנות גם לאיש מקצוע.