תמיד יש מצלמה באוויר: מאחורי הקלעים של משלחת הטיקטוקרים בסרי לנקה

השבוע נשלחתי למשימה שהרבה מאוד אנשים היו שמחים לקבל - להיות זבוב על הקיר בצילומי סדרת הרשת הישראלית הראשונה של טיקטוק ושטראוס PRO בסרי לנקה. אבל מהר מאוד גיליתי שקשה להישאר זבוב על הקיר, כאשר 12 יוצרי תוכן ועוד לפחות 10 אנשי צוות מתרוצצים עם טלפונים שלופים בין שיעורי גלישה, מדיטציה, סדנאות שונות ואמבטיות קרח.

את המשלחת לאי המרוחק, שנחשב לגן עדן לגולשים, הרכיבו בפינצטה טיקטוק, הרשת החברתית שאחראית להפצת אותה סדרה, ומותג החלבון PRO מבית שטראוס שלקחה חסות על נושא הסדרה והמשלחת - ספורט ואורח חיים בריא, במסגרת קידום מוצרי החלבון שלה. באופן רשמי החברות מגדירות זאת כ"סדרת דוקו ישראלית חדשה, 'ליהנות כמו PRO', שתעלה באופן בלעדי בטיקטוק. ותתעד את המסע של 12 יוצרי תוכן ישראלים בעלי זיקה לספורט מנקודת מבטם, כשהם עוברים אתגרי ספורט ושומרים על אורח חיים בריא ביעד האקזוטי, סרי לנקה. במרכז המסע עומדים עקרונות של חיבור לגוף, לנפש ולקהילה, במטרה להעלות את המודעות להנאה מספורט ולאופן בו ספורט ואורח חיים בריא משפיעים לטובה על היומיום של כל אחת ואחד מאיתנו".

הפעלתנות של אותם צעירים שמבלים את מרבית יומם בלחשוב ולבצע את התכנים שאתם וילדכם צורכים ברשת החברתית - מדבקת. מהר מאוד מצאתי את עצמי בתפקיד הצלם, עוזר הפקה וסתם מחלק להם רעיונות לסרטון שהם יכולים לעשות, וזה למרות שחלק גדול מהזמן בכלל ניסיתי לצאת מהפריים. למרות הסטיגמות שנדבקו לכוכבי רשת, הסלבס של הדור החדש, גיליתי חבורה של ישראלים שונים מאוד זה מזה שהתחברו במהירות, עזרו אחד לשני ולא פחדו לרגע להיות חשופים, גם בלי המצלמות שהם רגילים אליהן. לכולם הייתה מטרה משותפת ומאוד ברורה - לבדר, לרגש ובעיקר ליצור תוכן עבור העוקבים שלהם.

היוצרים שמשתתפים בפרויקט הם אלינה רבינוביץ (423K), איתי בצלאלי (152K), אוהד הנווד (אוהד נבון) (87K), אוראל ניסן (75K), גל זינגר (84K), שיינה היידי (123K), נבו עמרני (253K), ירדן חדד (K474), דור עזאמי (83K), תום שקד (35K), שחף רז (29K) והילה פרל (33K) - יוצרים שונים עם פרספקטיבה, נישה וחיבור שונה לספורט.

לרדוף אחרי הסרטון המושלם

המשלחת שוכנה בריזורט גולשים בבעלות ישראלית בשם Global Surf Lodge, היוצרים צומדו לזוגות וקיבלו חדר משותף וישר החלו לעבוד. כן, למרות שבציבור הרחב אולי מזלזלים קצת בעבודת "המשפיען", אותם טיקטוקרים לא הפסיקו לרגע לחשוב על הסרטון הבא. זה בא לידי ביטוי למשל, כשהם נכנסים לאמבטיית קרח ל-4 טייקים שונים רק כדי לצלוח את הצילום הנכון, או כאשר התחיל גשם טרופי סוחף, ונבו עמרני זינק ישר לבריכה כדי לצלם סרטון משעשע. עמרני לא היה צריך להגיד לחבורת היוצרים ואנשי ההפקה שסביבו "צלמו אותי", ברגע שזה קרה נשלפו כל הטלפונים מסביב ובלי צורך לתאם החלו לתעד - כי אם משפיען מקריב את עצמו מתחת לסופה וזה לא תועד - האם הוא באמת קפץ למים?

במהלך המשלחת הזאת אחת המשימות של היוצרים הייתה להעלות מספר סרטונים גם לחשבונות הטיקטוק הפרטיים שלהם, בהם הם מבצעים פעילות בתחומי הפיטנס והוולנס. על הנייר לא משימה קשה, אבל חלקם התקשו לשנות את אופי התוכן שלהם לכזה. בשיחות פרטיות הם סיפרו כי מלבד המחסור בזמן שנובע מכל הפעילויות שארגנו להם - הצורך להתאים את הרעיונות לדרישות להצגת פעילות ספורטיבית מרגישה לפעמים מאתגרת.

"רציתי להתרכז בלהיות בפרונט"

חלק מאותם יוצרים הם מכונת תוכן משומנת, למשל אלינה רבינוביץ', אשר הספיקה עוד בזמן שעמדנו בתור לצ'ק אין בנתב"ג לתכנן, לצלם ולערוך סרטון, בו צפו מעל ל-400 אלף גולשים באינסטגרם ובטיקטוק, נכון לכתיבת שורות אלה. אבל רבינוביץ' לא חדשה בעסק, היא הייתה מנהלת סושיאל של כמה מהאומנים המוכרים בארץ, כמו נועה קירל ורן דנקר, ולאחרונה החליטה להתרכז יותר ביצירה של עצמה.

בראיון ל-mako על אחד החופים הקסומים בסרי לנקה היא מספרת: "רציתי להתרכז בלהיות בפרונט. במקביל לזה שהייתי מנהלת סושיאל, גם יצרתי את הסרטונים שלי, ולא הצלחתי כבר למקבל את זה. הייתי מוותרת על פרויקטים, קמפיינים ודברים שלי בשביל אנשים אחרים. גם קצת מרגיש לי שמיציתי, כי עשיתי את כל האנשים המעניינים, וכזה: 'מה עכשיו?' לאן אפשר לעלות?', רק לחו"ל וזה פחות מעניין אותי, אני יותר אוהבת את הארץ".

שלא תטעו, ליוצרי התוכן האלה יש המון חלומות במגירה - הם ממש לא מסתפקים רק בהעלאת הסרטון המצחיק, שבמקרה הטוב תשלחו גם לחברים, ובמקרה הרע תצפו בו על מיוט בזמן גלילה אקראית בשירותים. אותם תכנים הם המדרגות לשלבים הבאים בקריירה, למשל אוהד נבון (אוהד הנווד) כבר פיתח קהילה שלמה של מטיילים, עושה קורסים לבלוגרים, ומרכיב בעצמו טיולים שאפשר להצטרף אליהם. 

גם כוכב הרשת בן ה-27 נבו עמרני סיפר בראיון שנערך תחת גשם שוטף: "יש לי מלא חלומות להגשים, אני מקווה שיום אחד אגיע לעשות סרטים או סדרות". 

תם שקד, מי שהייתה האישה הראשונה שלחצה על הבאזר של נינג'ה ישראל, עושה כל מה שהיא יכולה כדי לקדם ספורט נשים וחולמת להגיע בסוף ל"רוקדים עם כוכבים" - כל זה בזמן שהיא עובדת במשרה מלאה במובילאיי. שקד מסבירה בחיוך שהסיבה היחידה שהיא מספיקה הכל - זה כי אין לה בן זוג. 

אז איך הופכים ליוצר תוכן?

אין נוסחה אחת כדי להצליח, אבל כולם מסכימים על דבר אחד - חייבים להתמיד. בעבר נפוצה שמועה, בעיקר בטיקטוק, שאם מעלים סרטון לרשת החברתית כל יום במשך שנה אפשר להפוך לוויראלים - כמובן שאין הבטחה כזאת, והאלגוריתם הרבה יותר אקראי. אבל ככל שתעלו יותר סרטונים, יש לכם יותר סיכוי שאחד מהם יתפוס.

"הדבר הכי קשה בעבודה הזאת זה האומץ לפתוח מצלמה ולהקליט את עצמך. כולם שונאים את המראה ואת הקול שלהם בהתחלה, אבל חייבים להמשיך ולהתמיד", מספר דור עזאמי, אחד היוצרים הוותיקים בחבורה. "בסרטון הראשון צילמתי את עצמי 20 פעמים עד שהייתי מרוצה מהתוצאה, היום אני עושה את זה בטייק אחד". 

גם נבו עמרני מודה: "חצי מהסרטונים שאני עושה לא מצליחים בכלל, ורק חצי כן. זה בסדר להיכשל - זה חלק מהדבר. תכינו את עצמכם להיכשל, להצליח זה לא עניין של מספרים, אלא להמשיך לאורך זמן".

אחד הדברים הבולטים במשלחת הוא העזרה ההדדית של יוצרי התוכן, אם במחשבה ראשונה היינו בטוחים שנראה תחרות, ובואו נודה, זה היה עוזר לעשות קצת דרמה בכתבה, אין דבר כזה. כולם עוזרים לכולם, כמו יחידת לוחמים שבמקום נשקים משתמשת במצלמות, חצובות, פנסים ומיקרופונים קטנים. בין היתר, חולקים היוצרים רעיונות לסרטונים, עוזרים בצילום שלהם, ואפילו משתתפים אחד בסרטון של השני בלי לחשוב פעמיים. 

בסופו של יום, ניתן למצוא את כולם רובצים ליד הבריכה, כל אחד עסוק בעריכת הסרטון שלו עד השעות הקטנות של הלילה ותוהים מתי הסרטון שלהם יתפוצץ - כי יחד עם ההנאה מסרי לנקה, הם גם באו לעבוד. אחד הרגעים היפים בשבוע הזה דווקא התנהל ללא הטלפונים האישיים שלהם (אבל כן עם צוות ההפקה של טיקטוק שדאג לצלם לסדרה) והוא מעגל התחושות שניהלה יערה אוחיון, מנהלת קהילת היוצרים של טיקטוק ישראל, במהלכה סיפרו הצעירים על הקשיים שהיו להם במהלך אותם ימים ועל ההצלחות שלהם. הסיפורים היו מרגשים וכמה דמעות זלגו.

בתוך הדינמיקה הקבוצתית הזאת בלט לו יוצר אחד, דווקא אחד מהצעירים ביותר, גל זינגר בן ה-25. אלוף הארץ לגלישה לשעבר התגלה בתור הרבה יותר מרק ספורטאי מחונן - הוא היה הראשון להרים ולעזור לכל אחד מחברי המשלחת, שהתקשו עם הגלישה בפעם הראשונה שלהם - גם כשהם נשברו ולא רצו יותר להיכנס לים. אי אפשר היה לפספס את התרומה של זינגר, שלקח חסות על מי שהתקשה והפך להיות הדבק של הקבוצה.

לא מפחדים מ-AI - כן מדברים על אינפלציה של כוכבי רשת

כמה ימים לפני האירוע חלק מהמשפיענים ואנשי הצוות השתתפו בחתונה של נועה קירל, למשל אלינה רבינוביץ ואיתי בצלאלי (מעצב האופנה שעבד בעבר עם הזמרת), ולכן ברור למה הנושא עלה לא מעט בזמן השיחות של חברי המשלחת. קירל היא דוגמה מעולה לשינוי שעוברים הצעירים בישראל. יש לא מעט ילדים שיגידו שהם רוצים להיות נועה קירל - אבל כנראה שהרבה מהם, ובעיקר הוריהם, יודעים שזה לא יכול לקרות - אבל להיות יוצר תוכן כל אחד יכול להיות, וזה מורגש.

בשיחה עם אחד מהיוצרים הוא הסביר: "מאז הקורונה יש אינפלציה של משפיענים", כמובן שמדובר בתופעה עולמית - התפוצצות הטיקטוק בזמן שהעולם היה בסגר גלובלי גרמה להרבה מאוד אנשים ליצור תכנים, במטרה לזכות בחסד האלגוריתם ולהגיע לגביע הקדוש - ויראליות. "בשנים האחרונות יש הרבה יוצרים שעושים שת"פים קטנים, אבל צריך להביא תוכן אמיתי ומעניין כדי להפוך לגדול באמת ולהרוויח מזה. היום תקציבי הפרסום מגיעים מהר למשפיענים - יש כאלה שיכולים לעשות 100 אלף ש"ח בחודש". 

כאשר שאלנו אותם מה הם חושבים על עתידם לאור ה-AI, לא נרשמה דאגה מיוחדת, אך כן היו דעות שונות  בנושא. כבר היום ישנן חברות כמו סופר-פארם, שבנו "משפיענית AI" כדי לקדם מוצרי קוסמטיקה ועוד דוגמאות רבות מהעולם - אבל לא כולם במשלחת הכירו אותן ואפילו הופתעו לשמוע על כך.

"אולי הם ימכרו מוצרים פשוטים, אבל בסוף לקמפיינים יעדיפו יוצר תוכן שיש לו כבר את העוקבים שלו ומוכר ברשת", הסביר אחד מהם וטען שבשביל קמפיין שמורכב יותר מסתם תמונה של דמות בינה מלאכותית מתאפרת - צריך פרזנטור אמיתי. מנגד אוהד נבון, המוכר כאוהד הנווד, הודה שחייבים לאמץ את ה-AI כדי להתקדם, וגם הוא עושה זאת אם זה בכתיבת תסריטים, ניסוח הסברים ואנימציות. 

מי מחליט על מי

למרות תחושת ההצפה ביוצרי תוכן, כן יש מה לעשות כדי לא להרגיש מיאוס ממה שאנחנו מקבלים ברשתות. תמצאו את היוצרים שאתם אוהבים ותעקבו אחריהם, תגידו לשלל האפליקציות כשאתם לא אוהבים סרטונים מסוימים, וחנכו את האלגוריתם של טיקטוק או אינסטגרם. יחד עם זאת, תמיד תזכרו שהרשתות החברתיות הן לא העולם האמיתי - הן צורת הבידור החדשה שלנו, וגם אותן, כמו את הטלוויזיה, אפשר לכבות.

אני יצאתי למסע הזה עם 12 יוצרי תוכן כדי להיות זבוב על הקיר אבל עם פחד להפוך לדג מחוץ למים, פחד שכנראה ליווה את כולם - בסופו של דבר גיליתי חבורה של אנשים יצירתיים מאוד, מכילים ומקבלים שהפכו את השבוע הזה לטיול בלתי נשכח עם טעם של עוד ורצון לשמור על קשר, למרות העולמות הרחוקים שמהם באנו.

הכתב היה אורח של טיקטוק ישראל בסרי לנקה.