"פריצת דרך מטורפת": הגיימרים הישראלים התגייסו לפתח משחקים לחולים

האם משחק מחשב יכול לסייע לילד להתגבר על הפחד מניתוח או להכין אותו לטיפולים מורכבים? האם טכנולוגיית גיימינג יכולה לאבחן עיוורון צבעים בפעוטות או להקל על כאבי פנטום אצל קטועי גפיים? במסגרת שבוע ועידת החדשנות השנתית של המרכז הרפואי שיבא (ARC Summit), התכנסו בשבוע שעבר יותר מ-100 מפתחי משחקים, מעצבים ואנשי צוות רפואי לאירוע ייחודי – Healthcare Game Jam, שנערך בשיתוף קהילת מפתחי המשחקים GameIS.

היוזמה החלה מפיילוטים מצומצמים. "הרעיון נולד מזה שהתחלנו לעבוד עם סאם גלסנברג, מומחה גיימינג מארצות הברית שהקים בעבר חברות משחקים וגיימינג רפואי", מספר בשיחה עם mako אבנר הלפרין, מנכ״ל שיבא אימפקט. "הבנו שיש פה הזדמנות ייחודית. מצד אחד, יש בישראל תעשיית גיימינג מפוארת שמגלגלת מעל עשרה מיליארד דולר, עם טכנולוגיות גרפיקה ויכולת לדרבן אנשים לפעול. מצד שני, יש את תעשיית החדשנות הרפואית של שיבא. עשינו בהתחלה מפגשים קטנים של אנשי גיימינג עם קלינאים (רופאים, אחיות וכדומה) וראינו התחלות חיוביות, אבל הבנו שצריך לעשות קפיצה בסקאלה – והשתמשנו בשבוע הכנס כדי לחבר ביניהם".

במשך כ-30 שעות עבודה רצופות, שכללו אפילו שינה בשקי שינה במתחם בית החולים, עבדו יותר מ-30 צוותים של מפתחים – כולם בהתנדבות מלאה – לצד רופאים, אחיות, מטפלות נשימתיות וחוקרי מוח משיבא. בניגוד להאקתונים טכנולוגיים שמתמקדים ברעיונות מופשטים, הפעם קדמה לאירוע עבודת הכנה מול אנשי השטח.

"הגדרנו משהו כמו 40 אתגרים שבהם קלינאים מאמינים שגיימינג יכול לעזור – כולל חוקרת מוח רצינית שלנו שהציגה בעצמה שישה אתגרים שפותחו", מתאר הלפרין. "סאם ניהל את האירוע ויצא בסוף בהצהרה שלדעתי היא מאוד נכונה: מעולם בהיסטוריה לא נפתרו כל כך הרבה אתגרים של רופאים, בכל כך מעט זמן, על ידי כל כך מעט אנשים. בסוף פותחו 30 פתרונות שונים לבעיות רפואיות אמיתיות". בין המפתחים בלטו גם כעשרה תלמידי תיכון מקמפוס פרס בחולון, שלקחו חלק פעיל בפיתוח המשחקים.

בין הפיתוחים שהוצגו באירוע:

• Mirror-Bit: משחק שיקום לקטועי גפיים הסובלים מכאבי פנטום, שפותח בידי תלמידי התיכון מקמפוס פרס יחד עם ד"ר אביגיל ליבני-עזר וז'ניה לרר מהמרכז למחקר ופיתוח דימות מוח קליני בשיבא. המשחק נעזר במצלמת מחשב העוקבת אחר תנועות היד הבריאה ומייצרת יד וירטואלית במקום החסרה, תוך שימוש בעקרונות הטיפול במראה ופגיעה במטרות לפי קצב המוזיקה.
• אבחון עיוורון צבעים לפעוטות: פתרון המיועד לילדים מתחת לגיל שלוש. "כשמבוגר עושה בדיקת עיוורון צבעים, אומרים לו לזהות מספר או אות בתוך נקודות צבעוניות", מסביר הלפרין. "איך עושים את זה לילד בן שנה שלא מכיר אותיות ומספרים ואין לו סבלנות? פיתחו משחק התאמת צורות. המשולש שצריך למצוא מוטבע בתוך הנקודות הצבעוניות, וכך אפשר לזהות מיד מה הפעוט רואה ומה לא".
• הכנה לטיפולים מורכבים: משחקים ייעודיים שנועדו להכין ילדים לקראת פרוצדורות רפואיות מורכבות, במטרה להפיג חרדה ולהנגיש את שלבי הטיפול בצורה ידידותית.
• Loopy: משחק מציאות רבודה (AR) שפותח סביב אתגר בהובלת ד״ר עומר בר יוסף, המיועד לילדים בני 6 עד 11 על הספקטרום האוטיסטי. הילדים משתפים פעולה עם דמות וירטואלית בבניית מכונית, ומתנסים בתגובות למצבים חברתיים משתנים עם אפשרות "להחזיר את הזמן לאחור" ולתרגל תגובה אחרת.
• TRUST.exe: משחק סימולציה שנועד ללמד רופאים עצמם מתי ניתן להסתמך על מערכות בינה מלאכותית ומתי יש לגלות ביקורתיות, על רקע כניסת כלי AI לבתי החולים.

מתי זה ייכנס לשימוש?

הפתרונות הנבחרים כבר הוצגו על הבמה המרכזית בכנס ARC בפני כ-1,200 משתתפים, ובשיבא מתכוונים לקדם בשלב ראשון חמישה פרויקטים נבחרים לשלבי פיתוח והטמעה.

לגבי מועד כניסתם לבתי החולים מסביר הלפרין כי התהליך תלוי בסוג הפיתוח: "חלקם ייכנסו לשימוש בחודשים הקרובים, בעיקר כלים שמיועדים להכנת צוותים ומטופלים. פתרונות שנמצאים קרוב יותר לצד הרפואי הישיר יצטרכו לעבור בדיקות, אישורים ונהלים מוסדרים. אבל עצם הפיתוח המהיר הוכיח את הקונספט".

"כדי ללמד מישהו משהו, צריך לגרום לו לתרגל הרבה פעמים ולהעלות בהדרגה את רמת הקושי", מסכם הלפרין. "זה בדיוק מה שיצרני הגיימינג יודעים לעשות הכי טוב – לגרום לנו לרצות להמשיך, בלי שיהיה קשה מדי או קל מדי. לקחת את היכולת הזאת ולשים אותה בכלים שעוזרים לטפל בבעיות רפואיות, זו פריצת דרך מטורפת. מעבר להיבט הרפואי, אנחנו ב-ARC עסוקים בייצור מנועי צמיחה כלכליים למדינה, והחיבור בין תעשיית הגיימינג לרפואה משרת בדיוק את המטרה הזו".