פרוקט גילה להעצמה טרנסית וגוגל ישראל השיקו השבוע קמפיין הקורא למעסיקים ללמוד כיצד להעסיק, לשמר ולקדם עובדות ועובדים הנמנים על הקשת הטרנסית, והם אף מציעים הכשרות בנושא.
ברקע, הנתונים העגומים שעלו מסקר שנערך בחודש שעבר ע"י Ipsos, שחושף ששני שליש מהישראלים (65%) מאמינים שהחברה הישראלית לא סובלנית כלפי קהילת הטרנס. כל ישראלי שלישי לא מוכן לעבוד או ללמוד עם טרנסג׳נדרים.ות (נתון נמוך יותר מאלה שמוכנים לעבוד עם ערבים ישראלים, ישראלים ממוצא אתיופי ובעלי מוגבלויות). בנוסף, כל מעסיק רביעי לא מוכן להעסיק טרנסג'נדרים.ות. זאת, למרות שכל מי שמעסיקים טרנסים העידו שהם מרוצים מתפקודם בעבודה. החסמים העיקריים להעסקת טרנסג'נדרים, על פי עדויות המעסיקים, הם אמונה דתית, חשש מרתיעה של עובדים אחרים ו/או של לקוחות.
לפי המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, הסיכוי של טרנסג׳נדר להיות מובטל/ת ב-2019 היה גבוה פי שישה בהשוואה לסיכוי של מי שאינו טרנסג'נדר. רק 25% מהטרנסים והטרנסיות עבדו במשרה מלאה (לעומת 78% באוכלוסייה הכללית) ומחציתם הרוויחו שכר נמוך משכר המינימום (בהשוואה לעשירית מהאוכלוסייה הכללית). רובה המכריע של הקהילה הטרנסית, כ-80%, ממוקמים בשלושת העשירונים התחתונים בהתפלגות ההכנסה בישראל ב- 2019. בנוסף, כ-50% מהטרנסג'נדרים והטרנסג'נדריות בישראל ספגו אלימות פיזית לפחות פעם אחת, על רקע זהותם המגדרית וכ-70% מאנשי הקהילה סופגים אלימות מילולית באופן קבוע על אותו רקע.
"למזלי אני עוברת בקלות יחסית מבחינת מראה"
לורה חניה, בת 33, גרה בבאר שבע ועובדת בחברת פייפאל מאז מרץ 2020, כנציגת שירות לקוחות. היא מציינת בגאווה שזה מקום העבודה הראשון שעבדה בו יותר משנה. "עיקר העבודה שלנו מהבית, וזה מאוד מקל עליי בקטע הזה". בנוסף, היא אחראית על הנושא של גאווה בישראל, ארגון אירועים, התרמות ועוד.
היא מספרת שהתחילה את תהליך ההתאמה המגדרית כשהייתה בת 27, וגרה אז באילת. היא התיצבה מול הוועדה המגדרית בתל השומר, הנותנת אישור לשנות מגדר בתעודת הזהות וכן אישורים לכל הניתוחים הרלוונטיים, אותם עברה בבית חולים איכילוב.
"זה תהליך ארוך, קיבלתי אישור סופי מהוועדה לפני שלוש שנים, ואז יצאתי מהארון מול כל המשפחה שלי, אני הבכורה מבין 5 אחים", היא מספרת ל-mako. "האחים שלי ואחותי הגיבו בצורה מאוד מקבלת, ולהורים לקח יותר זמן להתרגל לזה. בסופו של דבר, גם הם מאוד מקבלים, והיחסים שלי עם המשפחה שלי באמת מדהימים. יצאתי מהארון מול ההורים שלי חודש לפני ניתוח נישוי פנים שעשיתי, הראשון בסדרת ניתוחים. אחר כך עשיתי ניתוח עליון, ואז היה לי יותר קל להציג את עצמי. קל יותר להסתכל על מישהי שמתאימה למה שמצפים ממנה".
איך היה תהליך מציאת העבודה?
"למזלי, חוץ מהגובה שלי ומוטת הכתפיים, אני עוברת בקלות יחסית מבחינת המראה, אפילו לפני הניתוח. אחרי הניתוח הנראות שלי הייתה תואמת את המגדר, אבל ללכת למקומות עבודה ולראיונות היה קשוח, ונמנעתי ממקומות שחשבתי שהולכים לשאול אותי על זה. התחלתי לעבוד בפייפאל בדיוק לפני הקורונה, הראיונות שלי עוד היו פיזיים, והנושא לא עלה. זה מאוד שימח אותי, כי לא ידעתי איך לספר".
חניה עובדת בשירות הלקוחות של פייפאל ובשלב מסוים התבשרה שתצטרך לתת גם מענה בשיחות טלפוניות ולא רק בצ'אט התכתבות. "זה אחד מהקשיים האישיים שלי - בשיחות טלפוניות לא מזהים שאני אישה, בגלל שהקול שלי נוטה לצד היותר גברי", היא אומרת. "זה משהו שהיה לי משהו קשה להתמודד איתו, ויצא לי לדבר עם המנהלת שלי בזמנו. אחרי יומיים-שלושה הוציאו אותי משיחות טלפוניות והעבירו אותי רק לתקשורת כתובה. אני חייבת להגיד שזה משהו שהוא יוצא מן הכלל, חשבתי שיגידו לי, 'תתמודדי'".
ואיך היא רואה את המשך דרכה? "אני מחפשת אופציות להתקדם בחברה, וכרגע לומדת קורס של דאטה אנליסט. הייתי רוצה לא להישאר רק בשירות לקוחות, ולתת בוסט לידע ולטכנולוגיות שלי", היא אומרת.
"כל פעם מחדש היה חשש בתהליך"
אלה אמסט, בת 28, היא אנליסטית שיווק בנטורל אינטליג'נס, ומתגוררת בשוהם. היא מחוץ לארון בערך שבע שנים, ועשתה זאת באמצע לימודי שנה שלישית של רפואה, מהם פרשה אחרי חמש שנים בסופו של דבר. "לא הייתי בטוחה שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים, ובגלל קשיים בחיים האישיים הייתי צריכה לדאוג לפרנס את עצמי, וזה קשה לעשות בלימודים שהם משרה מלאה לפחות", היא מספרת.
לאחר הפרישה, עבדה בתור מתרגמת רפואית, ולאחר מכן התנדבה בעמותת "מעברים הקשת הטרנסית", הרצתה שם בתשלום, ובהמשך ניהלה את מערך ההכשרות של העמותה ואף הייתה מנכ"לית שותפה בה. את חברת נטורל אינטליג'נס הכירה מפני שהמשרדים שלה ושל "מעברים" נמצאים באותו מקום - מגדל ToHa בתל אביב. היא אף עברה אחת לשבועיים מנטורינג ניהולי בנטורל אינטליג'נס, והחברה והעמותה קיימו ביחד סדנאות תעסוקה המיועדות לקהילה הטרנסית, ובפרט לכאלו שמחפשים עבודה וממש מתקשים במציאה שלה.
כשהחליטה לפרוש מהעמותה ולקחת הפסקה מעשייה חברתית, עובדת בנטורל אינטליג'נס הציעה לה להגיש מועמדות לתפקיד שבדיוק התפנה, אנליסטית שיווק. "אני חייבת להודות שזה משהו שלא הייתי מעלה אותו בעצמי, מה לי ולהייטק. אני אמנם טובה עם מספרים, טבלאות וזיהוי מגמות של נתונים, אבל עדיין לא חשבתי שזה משהו שרלוונטי לי", מספרת אמסט.
תהליך הקבלה לחברה היה "נעים" לדבריה, הרבה בגלל ההיכרות המוקדמת. "קיבלתי את הגרסה הכי נעימה ועוטפת, אבל כל פעם מחדש בתהליך היה חשש – מה אם הבן אדם הבא יסתכל עליי מוזר, לא יבין איך להתייחס אליי, איך לפנות אליי. אפילו אחרי שהתקבלתי לעבודה, אז צריך למלא טופס 101, שבו חייבים למלא סעיף מין, משהו שהיה יכול לחשוף אותי. במקרה הזאת פניתי להנהלת חשבונות ואמרתי שאני מעדיפה שאף אחד לא יראה את תצלום תעודת הזהות שלי וטופס 101 שלי. הם ענו לי ישר, 'ברור, רק אנחנו נראה את זה, ואין שום סיבה שנתנהג אלייך אחרת או שזה ישפיע איכשהו על ההעסקה'. זו הייתה אנחת רווחה מאוד גדולה מבחינתי".
היא עובדת יומיים-שלושה מהמשרד ומספרת כי היא מרגישה בנוח עם הצוות: "זה לא משהו שהם צריכים לקבל, אלא עוד עובדה על החיים האישיים של קולגה מהצוות. כששיתפתי דברים שרלוונטיים לתהליך, הייתי יכולה לצפות שתהיה שתיקה רועמת, חוסר הבנה או ניסיון להתרחק מהנושא הזה, אבל בכלל לא. זה פשוט עוד נושא שיחה - אנשים התעניינו במקומות הנכונים, שאלו ברגישות או לא שאלו אם היה נושאים שפחות מתאים לשאול עליהם".