החוקרות הישראליות שנאבקות בסרטן: "לתרופות אנטי-סרטניות יש תופעות לוואי רבות"

במשך עשורים מנסה הרפואה המודרנית לפרוץ מגבלות פיזיקליות וביולוגיות – משיקום חוט שדרה ועד החדרה ממוקדת של תרופות לגידולים במוח. בכנס NANO.IL 2026 שייערך בין 8 ל-10 במרץ בירושלים יוצגו כמה מהניסיונות השאפתניים ביותר לעשות זאת באמצעות ננו-חלקיקים, אשר קטנים פי 100 אלף מעובי שערה. במרכז הבמה יעמדו חוקרות ישראליות שמציגות פריצות דרך במאבק בסרטן.

ה"ננו-רוחות" שחוצות את המחסום

פרופ' מרסל מכלוף מהטכניון, לשעבר דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, תציג את טכנולוגיית Nano-Ghosts. מדובר בניסיון לפתור את בעיית ה"אש הידידותית" של הכימותרפיה: במקום להציף את הגוף בחומרים רעילים, במעבדה שלה משתמשים במעטפות של תאי גזע שרוקנו מתוכן.

המעטפות שומרות על תכונת ההתבייתות הטבעית של תאי הגזע – היכולת לזהות מוקדי דלקת וגידולים סרטניים. ה"רוחות" משמשות כנשאי תרופות חכמים שאינם משחררים את המטען בזרם הדם, אלא בתוך הגידול עצמו. בשנת 2026, הטכנולוגיה כבר מציגה תוצאות מבטיחות בחציית מחסום הדם-מוח (BBB), שנחשב עד כה לאחד האתגרים המשמעותיים בטיפול בסרטן מוח.

מכלוף, שמובילה מחקר יישומי בתחומי הסרטן והמחלות הנוירולוגיות, היא גם מייסדת חברת "ננוגוסט", שנערכת לניסויים בבני אדם וגייסה עד כה 20 מיליון דולר.

"התרופות בכימותרפיה רעילות ואינן ממוקדות למטרה, ולכן צריך כמות גדולה שלהן כדי שחלק יגיע לגידול", מסבירה מכלוף. "זה מוביל לבעיות רעילות קשות. המערכת שלנו ממוקדת, מגיעה לגידול ולא לאיברים בריאים, ולכן מורידה מלכתחילה את כמות התרופה שנדרשת ואת הרעילות שלה".

מה הצפי לשימוש בטכנולוגיה?

"אנחנו בחברה כבר מכינים את התיק ל-FDA, ויצאנו לסיבוב השקעות שיאפשר הגעה לפאזה ראשונה בעוד כשנה עד שנה וחצי".

אבחון מכני וטיפול מדויק

גם פרופ' עופרה בני מהאוניברסיטה העברית תציג בכנס גישה אחרת להתמודדות עם סרטן – דרך התכונות הפיזיקליות של התאים. בני פרסמה שורת מאמרים, בהם שניים ב-Science Advances, שמקשרים בין הגמישות המכנית של תאים סרטניים לרמת האלימות שלהם.

הגילוי כי תאים אגרסיביים נוטים "לבלוע" חלקיקים מסוימים הוביל לפיתוח שיטות אבחון חדשות מבוססות ננו-טכנולוגיה. במעבדה שלה בוחנים תכונות כמו גמישות, שינוי צורה, הדבקות וקשיחות לאורך זמן, ומראים כי ניתן להפיק מידע ביו-מכני עשיר על הגידול באמצעות מדידת אינטראקציות עם ננו-חלקיקים בצורות שונות.

המחקר הוביל לפיתוח גישה המכונה "מכנומיקה", שמאפשרת לאפיין בצורה מקיפה את תאי הסרטן והתנהגותם. השיטה משלבת ניתוח באמצעות AI ולמידת מכונה, ומאפשרת לחזות נטייה לפולשנות וגרורות, עמידות לתרופות ותגובה למערכת החיסון. במקביל ניתן להנדס ננו-חלקיקים מותאמים אישית, כך שיפעלו באופן ממוקד בגידול הספציפי של המטופל.

"כיום רוב מקרי הסרטן מתרכזים בפרופיל המולקולרי והגנטי של התאים. הבעיה היא שבסרטן יש שונות גבוהה בין חולים ובין סוגי הגידולים השונים, והגידולים אף משתנים משמעותית עם התקדמות המחלה או לאורך הטיפולים", אומרת בני.

בני מוסיפה: "על ידי פיתוח דרכי הובלה מדויקות של תרופות, הן באמצעות הנדסה של תכונות החלקיקים טעוני תרופה והן באמצעות גישות של הכוונה אקטיבית והפעלת חלקיקים מרחוק על ידי מגנטיות ועל ידי אור, צוות המחקר הראה כי ניתן לדייק מאוד את התרופות האנטי-סרטניות ולמקד אותן במקום הגידול ובכך להפחית משמעותית את תופעות הלוואי הקשות".

מתי ייעשה שימוש קליני?

"הטכנולוגיות במעבדה העוסקות בחיזוי התנהגויות סרטן וברפואה מותאמת אישית נמצאות בניסויים קליניים בימים אלה בסוגי סרטן שונים. הקמנו מספר חברות סטארטאפ לפיתוח תרופות והתקנים רפואיים, שמטרתן לקחת את הפיתוחים למימוש קליני. טכנולוגיית המכנומיקס צפויה לסיים את הוולידציה הקלינית תוך כשנתיים ולהיות זמינה ככלי אבחוני חדש וככלי לפיתוח תרופות מבוסס AI".

להדפיס את הגידול

פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, ראש בית הספר למדעי הרפואה ע"ש גריי וראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן באוניברסיטת תל אביב וב-18 בתי החולים המסונפים אליה, מציעה מענה לאחת השאלות המורכבות באונקולוגיה: איזו תרופה תתאים לאיזה חולה.

במעבדתה פותחה שיטה להדפסת מודלים תלת-ממדיים חיים של גידולים – בהם גליובלסטומה (סרטן המוח הנפוץ והאגרסיבי ביותר) וגרורות מוחיות מסרטן שד, ריאה, מעי ומלנומה – הנלקחים ישירות מחדר הניתוח.

המודל כולל את תאי המטופל ואת הסביבה הביולוגית המלאה שלהם, כולל כלי דם ומערכת חיסון. כך יכולים הרופאים לבצע סימולציה של עשרות שילובי תרופות על כ-100 "אווטארים" של הגידול המודפס, לפני קבלת החלטה טיפולית.

"לתרופות אנטי-סרטניות יש תופעות לוואי רבות, הן יקרות, ולוקח זמן עד שמחליטים אם הגידול הגיב לתרופות או לא, לעתים חצי שנה", מסבירה סצ'י-פאינרו. "הגידולים גם מפתחים עמידות לתרופות רבות. בדיקת התרופות על המודלים התלת-ממדיים לוקחת שבועיים, כך שאם נתקף את הטכנולוגיה שלנו - נחסוך זמן רב שבו יתפתחו מוטציות חדשות, תופעות לוואי והוצאות מיותרות, ויהיה לנו כלי עזר להחלטה מושכלת ומהירה".

כיום נערך ניסוי קליני על 80 חולים במרכז הרפואי שיבא, בשיתוף אונקולוגים, מנתחים ופתולוגים בראשות ד"ר רוני שפירא-פרומר.

עוד פיתוחים על הבמה

לצד שלוש החוקרות המרכזיות יוצגו בכנס גם שורה של פרויקטים נוספים: פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון תציג פתרונות ליצירת כלי דם בתוך רקמות מהונדסות, צעד קריטי בדרך לשיקום חוט שדרה והשתלות רקמה מורכבות. לבנברג היא ממקימות "אלף פארמס" והקימה גם את החברות "נוראקסון", המתמקדת בשיקום חוט שדרה, ו"ננוסינקס".

פרופ' רחלה פופובצר מאוניברסיטת בר-אילן תציג פיתוח של ננו-חלקיקי זהב, אשר מובילים את מערכת CRISPR – כלי לעריכה גנטית – ישירות לתאי מוח, מחקר שזיכה אותה בשלושה מענקי ERC (מועצת המחקר האירופית).

פרופ' ליהי אדלר-אברמוביץ' מאוניברסיטת תל אביב תציג שתל עור המבוסס על תאי המטופל עצמו, המיועד לטיפול מהיר בכוויות מורכבות, כחלק מהתקדמות בתחום הרפואה הרגנרטיבית.